"מה שמשך אותי לפלייבוי הייתה העובדה שלנשים שהצטלמו למגזין היו קריירות זוהרות", סיפרה לאחרונה הולי מדיסון בראיון לאתר Buzzfeed. "בין אם זאת הייתה מרילין מונרו, ג'ני מקרטני או אפילו פמלה אנדרסון - מפעם לפעם הייתי פותחת את הירחון והייתי רואה נשים יפיפיות בתמונות ברמה גבוהה ופשוט רציתי להיות כמוהן".
מדיסון נולדה בחורף של 1979 וגדלה על הציר שבין מדינות אלסקה ואורגון בצפון-מערב ארה"ב. כשסיימה את לימודי התיכון, היא עברה למכללה בלוס אנג'לס וחלמה להפוך לשחקנית הוליוודית. עד אז, היא עבדה בתור מלצרית בסניף של רשת המסעדות Hooters בסנטה מוניקה.אלא שאז, באחד הימים ובשיאה של משמרת רגילה לחלוטין, נכנס למקום אדם ושאל אותה אם היא רוצה לבוא איתו למסיבה בבית של חבר. כך למעשה היא מצאה את עצמה בפעם הראשונה בחייה במסיבה באחוזת השפנפנות של יו הפנר – מייסד מגזין "פלייבוי", ומי שיהפוך במרוצת הימים לבן זוגה.
הפנר היה אז בן 74 והסתובב תמיד עם קבוצה של שבע נשים שונות. בגיל 20, מדיסון הייתה מגיעה למסיבות באחוזה על בסיס שבועי וחוגגת בבריכה של המיליונר האמריקאי בכל יום ראשון. בשלב הזה של חייה, הטיפים במסעדה בקושי הצליחו לכסות את ההוצאות של שכר הדירה שלה, ולשמחתה היא שמעה שמתפנה מקום באחוזה של הפנר אחרי שאחת הבנות החליטה לעזוב.
נואשת להישאר בלוס אנג'לס, ואחרי שהבהירו לה שהיא לא תידרש לקיים יחסי מין עם הפלייבוי הקשיש, היא החליטה להגיש את מועמדותה – למורת רוחם של חבריה. "אנשים היו אומרים לי: 'איכס, מגעילה, את הולכת להזדיין עם הזקן הזה?'", סיפרה מדיסון. "לא הצלחתי להבין למה זה נשמע כל כך מוזר לאנשים. חשבתי לעצמי שאני אדם מבוגר, עם דעות ורצונות, ואני יכולה להחליט מה שאני רוצה. בדיעבד, הכנסתי את עצמי למשהו שהיה יותר מדי בשבילי להתמודד איתו. לא הייתי מוכנה נפשית בשום צורה למה שעברתי שם".
"הרגשתי שהתעמרו בי. גם הבנות וגם הפנר"
מדיסון נחרדה לגלות כבר בלילה הראשון שלה באחוזה שהיא מוכרחה לקיים יחסי מין עם יו הפנר. בספר הזכרונות שלה, Down the Rabbit Hole, היא מתארת את השגרה הביזארית של קבוצת החברות של הפנר בתחילת שנות ה-2000, וסיפרה איך בכל יום רביעי ושישי כולם היו יוצאים למועדונים בעיר ומקבלים יחס VIP.
לדבריה, כבר בערב הראשון שלה לצדו, רגע לפני שיצאו למסיבה, הוא הציע לה לקחת כדורי קואלוּדס (תרופת הרגעה מרפת שרירים), אך היא סירבה בנימוס ובחרה להשתכר במקום. כשהיא חזרה עם כולן לאחוזה, אמרו לה שהיא צריכה לעלות לחדר השינה שלו.
טינה ג'ורדן, שהייתה אז "החברה מספר 1" של הפנר, הכניסה אותה לחדר החשוך שבו דלקו שני מסכי טלוויזיה ששידרו סרטי פורנו. שם, היא ראתה את מייסד המגזין מאונן בזמן שכמה נשים מקיימות יחסי מין מולו. "אף אחת שם לא הייתה בקטע", כתבה מדיסון. "אחת הבנות, שאני לא אנקוב בשמה, דחפה אותי לכיוונו ואמרה לו 'תהיה עם החדשה'. כמובן שזה לא לקח הרבה זמן. למעשה, זה היה כל כך קצר שכל מה שאני זוכרת זה את משקל הגוף שלו עליי".
כך זה היה כל בכל ערב בימי רביעי ושישי; נוסעים למועדון, משתכרים או מתמסטלים, חוזרים לאחוזה ועורכים אורגיה עם הפנר. כל פעם זה היה אותו הדבר, כי ככה הוא אהב את זה. בעבר, מדיסון נשאלה האם היא מחשיבה את האקטים האלו כסקס ללא הסכמה, וזה מה שסיפרה: "אני חושבת שכולנו חשבנו ברמה כזו או אחרת שאם אנחנו שם, אז אנחנו רוצות להיות חברות שלו. לא משנה מה חשבתי לפני כן, תמיד ידעתי שיש משהו בינו ובין הבנות. אני לא מטומטמת. מצד שני, אף אחת מעולם לא דיברה על זה או הודתה בזה. תסיקו מזה איזו מסקנה שבא לכם".
מעבר לסקס עם הפנר, היו עוד כמה דרישות נוספות ומופרכות שהיא נאלצה לעמוד בהן; בערבים שהן לא נדרשו לצאת איתו למועדון, כל הבנות היו חייבות להיות באחוזה עד השעה 21:00 – אחרת הן נאלצו למצוא מקום אחר לישון בו. הדרישה הזאת הקשתה מאוד על חייה הפרטיים של מדיסון שעדיין עבדה אז ב-Hooters ובקושי היה לה כסף משל עצמה. היום, כשהיא נזכרת בתקופה ההיא, היא יכולה להגיד בביטחון שהיה לה קשה. קשה מאוד.
"הרגשתי שהתעמרו בי, גם הבנות וגם הפנר", סיפרה מדיסון. "הוא כל הזמן התנהג אליי כאילו אני טיפשה וזרק לי הערות על איך שאני נראית. הוא לא הסכים לי לשים ליפסטיק אדום ושנא את השיער שלי. פעם אחת הוא אמר לי שאני נראית זקנה ופעם אחרת הוא אמר לי שאני נראית זולה".
תוך זמן קצר מדיסון מצאה את עצמה בדיכאון כשמחשבות אובדניות החלו לרוץ בראשה. "לפתע מחשבות על לטבוע בבריכה לא היו נשמעות כל כך הזויות. פתאום זה הרגיש לי כמו הדרך הכי הגיונית לברוח מהחיים המגוחכים שלי. פשוט לא יכולתי להתמודד עם זה יותר". בשלב מסוים, כך לדבריה, היא שקלה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, אבל הפנר לא הרשה זאת ודאג שפסיכיאטר ייתן לה מרשם לנוגדי דיכאון. עד מהרה היא התפטרה מעבודת המלצרות שלה, ולמעשה ניתקה כל קשר עם העולם החיצון.
מצבה של מדיסון השתפר בסופו של דבר בשנת 2003 כשהיא לוהקה לסדרת הריאליטי The Girls Next Door, שגוללה את חייהן של החברות של יו הפנר באותה תקופה. לטענתה, היא לא קיבלה תשלום עבור העונה הראשונה שלה בתכנית, אבל עד שזו הסתיימה מספר החברות של מייסד המגזין הצטמצם לשלוש. מעבר לזה, היא מספרת שתנאי המחייה באחוזה השתפרו פלאים בעקבות ההפקה. "נסענו לטייל בכל מיני מקומות ואפילו הצטלמנו למגזין – סוף-סוף!", היא סיפרה. "אפילו התקבלתי לעבודת התמחות בפלייבוי והפכתי לעורכת תמונות זוטרה. זה היה נהדר".
הסדרה נמשכה עוד חמש עונות והסתיימה בסופו של דבר בשנת 2009. בזמן הזה, שלוש החברות של הפנר הצטמצמו שוב, ולראשונה מזה עשרות שנים, מדיסון הפכה בעצם לחברה היחידה שלו. בשלב הזה, הוא היה בן 83 והמחשבה להישאר איתו לבד כבר הפכה לבלתי נסבלת עבורה.
"לקראת סוף העשור כבר אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שהוא היה אלים מילולית בצורה מוגזמת", סיפרה מדיסון. "זה מה שגרם לי לאבד את זה. עד אז היו כל מיני אלמנטים במערכת היחסים שלנו שלא הרגשתי איתם בנוח, אבל יכולתי להצדיק אותם כי היו יתרונות אחרים. כששתי החברות האחרות שלו עזבו, הוא היה יכול לקלל אותי שלוש פעמים ביום. אמרתי לעצמי 'די, אני לא יכולה להיות פה יותר'".
מדיסון לקחה הפסקה של כמה שנים מהזוגיות עם הפנר, שנים בהן היא השתתפה בתוכניות ריאליטי נוספות – ביניהן גם הגרסה האמריקאית של השעשועון "רוקדים עם כוכבים". בשנת 2013 היא כבר הכירה את פסקל רוטלה, מי שיהפוך לבעלה ואבי שתי בנותיה, ובשנת 2015 היא פירסמה את ספר הזכרונות שלה מאחוזת השפנפנות שהפך עד מהרה ללהיט עולמי והיה ממוקם במשך שלושה שבועות במקום הראשון של רשימת רבי המכר של ה-New York Times.
הפנר התייחס בעבר לספרה של מדיסון בהודעה לתקשורת והגדיר אותו כסילוף גס של המציאות: "לאורך חיי היו לי לא מעט מערכות יחסים רומנטיות עם נשים נפלאות. רבות מהן עברו הלאה בחיים והיו מאושרות. לצערי, כמה בחרו לשכתב את ההיסטוריה במטרה לגנוב עוד כמה דקות בספוטלייט. אני מניח שזה רק מוכיח את האמרה הישנה: 'אי אפשר לזכות בכולן'".
למרות טענותיו של הפנר, ואולי בעיקר בגללן, בשבוע שעבר פורסם בארה"ב כי אולפני Sony Pictures צפויים להפיק גרסה טלוויזיונית לספר הזיכרונות של מדיסון בכיכובה של השחקנית האוסטרלית סמרה וויבינג, ואז, אולי, מדיסון תוכל להכריז רשמית שהפרק הזה בחיים שלה לגמרי מאחוריה.