אם תבדקו טוב-טוב את דפי ההיסטוריה של רוסיה במהלך המאה האחרונה, אתם בוודאי תבחינו בקשר הדוק בין השלטון לבין ארגוני פשיעה. למעשה, ישנם חוקרים שטוענים כי המגעים של הקרמלין עם גורמים מהמאפיה הרוסית קיימים עוד מאז מהפכת אוקטובר – והקשר קיים עוד בימינו. מארק גליאוטי, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פראג, התראיין לאחרונה לאתר החדשות Vice והתייחס לפועלה של המאפיה הרוסית מאז ימי ברית המועצות ועד ממשל פוטין של ימינו. לטענתו, מדובר בתרבות בפני עצמה, אשר נפרסת לאורך תקופה של 100 שנה.
"אנשי העולם התחתון של רוסיה, או אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה (כלומר, גנבים בחוק), נמצאים בקשר עם הממשל עוד מאז תקופת הגולאגים – ואם אנחנו מדברים על הקשר שלהם לסטאלין, אז זה התחיל עוד הרבה לפני", מספר גליאוטי. לטענתו, המהפכן הרוסי נהג לעבוד איתם עוד בתקופת המהפכה לצורך גיוס משאבים - שזאת דרך יפה להגדיר שוד בנקים. מאוחר יותר, כאשר הוא עלה לשלטון, הם הפכו לאנשים ששמרו על הסדר במחנות העבודה האכזריים שלו. "סטאלין רצה שהגולאגים יתנהלו בצורה החסכונית ביותר", מסביר גליאוטי, "אז הוא הציע לגנגסטרים הצעה: אלו מכם שישתפו איתי פעולה, יזכו בחיים קלים יותר. הם הסכימו".
חשוב להדגיש כי הנכונות של אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה הייתה מנוגדת לקוד האתי של ארגוני הפשע המסורתיים באותה תקופה. מבחינתם, כל שיח עם גורמים בממשל היה נחשב לבגידה בערכים של העולם התחתון – וכל האנשים ששיתפו פעולה זכו לכינוי 'סוּכּה' (כלומר, כלבה). עם הזמן, התברר שהקונפליקט בין הגנגסטרים הוותיקים לחדשים הייתה מלחמת התשה. אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה לא העזו לפעול נגד ארגוני הפשע המסורתיים ומצד שני, המאפיונרים הוותיקים ידעו שאם הם יפעלו נגדם אז הם ירגישו את נחת זרועו של הממשל – לפחות עד לסוף מלחמת העולם ה-2.
הדינמיקה בין הגנגסטרים הוותיקים לבין אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה התחילה להשתנות עוד בשלהי שנות ה-40, בעומק מחנות הגולאג. ככל שסטאלין תפס יותר כוח, כך מעמדם עלה עד שהוא הגיע לשיא בשנות ה-50. "זה היה מרחץ דמים", מסביר גליאוטי. "היו לינצ'ים על ימין ועל שמאל, אנשים הפכו כל כלי עבודה חד לנשק קר. בסופו של דבר, אלו ששיתפו פעולה עם המשטר ניצחו במלחמה על השליטה בגולאגים – וכשסטאלין מת ב-1953, כל האנשים האלו השתחררו והשתלטו על העולם התחתון של האיחוד הסובייטי".
עולם הגנבים
עד מהרה השתלטו אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה על ארגוני הפשיעה של בריה"מ. הם היו השופטים, המנהיגים והכוהנים של העולם התחתון – הוורובסקוי מיר (ברוסית: עולם הגנבים). זאת הייתה תרבות חדשה שלא נראתה עד לאותו רגע בבריה"מ, אנשים עם היכולת לקבוע את החוקים – בין אם זה בישיבה מתורבתת עם בקבוק של וודקה או באלימות חסרת מעצורים. אלו היו אנשים ששיתפו פעולה עם הרשויות רק כשזה היה האינטרס שלהם.
ואז הגיע היום בו האיחוד הסובייטי התפרק; מה שהייתה פעם מדינה קומוניסטית הפכה בין לילה לדמוקרטיה. כל החוקים הישנים נזרקו מהחלון, הסדר הישן כלל לא היה רלוונטי והאליטה המדינית הייתה במשבר. לעומתם, אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה ראו בשינוי הזדמנות אדירה. "כל הגנגסטרים שהתנהלו פעם מאחורי הקלעים יכלו עכשיו לנהל את העסקים שלהם בריש גלי", מספר גליאוטי. ארגוני הפשע פתאום הבינו שאין לך מה לדאוג מסוכני קג"ב או מפקידי המדינה. פתאום הייתה להם הזדמנות להשתלט על כל הנכסים הלאומיים – וכך הם עשו.
"באותה תקופה הייתה מלחמה כוללת בין כל הכנופיות שנמשכה עד שלהי שנות ה-90", מסביר גליאוטי. "כולם ניסו להשתלט על כמה שיותר נכסים ושטחים. היה פרץ אלימות חסר תקדים ומתוך הכאוס הדארוויניסטי הזה, התגבש עולם הפשע הרוסי של ימינו". כיום, גרורותיה של המאפיה הרוסית נמצאות כמעט בכל מקום במדינה – בין אם זה בעולם העסקי או הממשלתי, זה לא משנה. איפה שיש כסף, יש אנשים שהתחנכו על האידיאל של הווֹר וְ זָקוֹנֶה.
"מדהים אותי כמה השימוש בסחיטה שגור באלפיון העליון של המדינה", מספר גליאוטי. "צורות הפעולה בעולם העסקי והפוליטי של רוסיה מושפעות באופן גורף מהעולם התחתון. אחרי הכל, הם האבות המייסדים של המדינה. זה לא העולם הקפיטליסטי שאתם מכירים, אשר מובנה על מוסדות מדיניים ומערכת משפטית. הדבר היחיד שמעניין אותם זה להשיג את המטרה – וכל האמצעים כשרים. מהבחינה הזאת, אני יכול להגיד לכם בביטחון מלא שכל איש עסקים ברוסיה הוא עבריין".
הקשר לפוטין
הקשר ההדוק בין המאפיה הרוסית לבכירים בפוליטיקה לא פוסח גם על הנשיא הנוכחי. למעשה, שיתוף הפעולה של ולדימיר פוטין עם צמרת העולם התחתון ברוסיה התגבש עוד בתקופת כהונתו כסגן ראש עיריית סיינט פטרסבורג, באמצע שנות ה-90. באותו זמן, אחד התפקידים המרכזיים שלו היה לנהל קשרים עם כל גורם שאינו קשור לעירייה, בין אם זה היה אנשי עסקים, תורמים מחו"ל ובמידת הצורך - גורמים עברייניים.
"באותה תקופה היה לו קשר כלשהו עם ולדימיר ס. ברסוקוב, הידוע בכינויו 'מושל הלילה'", מספר גליאוטי. "הייתה סדרה של הסכמים בין המאפיה לעירייה, אבל העיקרון היה פשוט: הרשויות שלטו בעיר בשעות היום, עם רדת הלילה ברוסקוב היה החוק". בשלב מסוים, כשהקריירה הפוליטית של פוטין המריאה והוא מצא את עצמו בקרמלין, 'מושל הלילה' התחיל להגזים בפעילותו ולפעול מחוץ לצללים – זה הביך את פוטין ולא השאיר לו ברירה.
"הוא דאג להטיס צוות ימ"מ מיוחד ממוסקבה לסנט פטרסבורג במטרה לעצור אותו", מספר גליאוטי. "זה היה כמו מבצע צבאי, רק בשביל להראות לו ולשאר ראשי ארגוני הפשע מי הבוס. זה היה אקט ברור של 'יראו ויראו'. במילים אחרות, זה לא משנה כמה אתה חושב שאתה גדול, המדינה גדולה יותר – והיא יכולה להפיל כל אחד".
גליאוטי מזהיר כי ארגוני הפשע הרוסיים מהווים סכנה כלל עולמית. כלומר, בעידן הגלובליסטי, שבו רוסיה נחשבת בתור אחד השחקנים החזקים ביותר במישור הכלכלי, יש להם אפשרות להשפיע על מדינות אחרות ברחבי העולם. "העימות של פוטין עם המערב רלוונטי היום יותר מתמיד והוא בא לידי ביטוי בשנה האחרונה באופן חד משמעי", מספר גליאוטי. "ראינו ארגוני פשע שונים סוגרים חשבונות עם האויבים שלו, אוספים מודיעין ואפילו מפיצים מידע שגוי באמצעות רשתות חברתיות וערוצי התקשורת. פוטין מנסה לחמש את ארגוני הפשע הללו נגד המערב – והוא מצליח".