ביום רביעי ה-10 במרץ התעורר לו כריסטיאנו רונאלדו, פתח את עיתוני הספורט באיטליה וגילה עולם חדש מבחינתו. אחרי שיובנטוס הודחה ע"י פורטו בשמינית גמר ליגת האלופות, לראשונה מזה שלוש עונות, הפורטוגלי הפך מאל שמסתובב לו בין איטלקים פשוטים לאשם היחידי בקריסה של האימפריה מטורינו.
אבל נתחיל כמובן מהברור מאליו: רונאלדו הוא פנומן של כדורגל, לא היו כמוהו ולא יהיו כמוהו כנראה בשנים שעוד נותרו לרובנו. אף שחקן אחר לא השקיע את כל חייו אך ורק לטובת מטרה אחת כפי שהוא עשה, וכנראה שאם היה בוחר בספורט אחר גם שם הוא היה מגיע לקצה הפסגה. מדובר באתלט המושלם עם מוסר העבודה הכי גבוה בספורט, והשם שלו ייחרט בדפי ההיסטוריה יחד עם הטובים ביותר כמו אוסיין בולט, מייקל ג'ורדן או מייקל פלפס.
אך רונאלדו לא הגיע ליובנטוס כדי להמשיך לשפר את השיאים האישיים שלו. יש סיבה אחת שהקבוצה החליטה לרכוש אותו תמורת יותר מ-100 מיליון דולר למרות שהיה כבר בן 33 פלוס והיא בליגת האלופות. הגברת הזקנה מטורינו חייבת לאוהדים את הגביע עם האוזניים הגדולות, הם מחכים לו מאז 1996, ומאז הגיעו לשלושה גמרים אך הפסידו את כולם. זהו הגביע הקדוש מבחינת הקבוצה השחורה לבנה, ולאחר שבע אליפויות רצופות במדינה הם הביאו את הכוכב הכי גדול בכדורגל העולמי רק בשביל זה.
אמנם רכישה של שחקן במעמד כמו של רונאלדו היא בוסט מטורף למותג בכל העולם ויש לו גם אספקט כלכלי ברור; אתה משקיע הון גם ברכישה (וגם במשכורת של 31 מיליון יורו) ומקבל לא רק תמורה ספורטיבית אלא זינוק במכירת מרצ'נדייס והגדלת מספר הצופים במשחק. אבל אסור להסתכל על רונאלדו כעל עסק כלכלי - הוא בא לשחק כדורגל, הוא הגיע כדי להחזיר את המפעל שכמעט רשום על שמו בחזרה לאיטליה - והוא נכשל.
הכותרות בתקשורת האיטלקית היו נחרצות בבוקר שלמחרת: הקוריירה דלו ספורט הכריז כי יובנטוס "נבגדה ע"י רונאלדו"; הטוטוספורט שנחשב לעיתון אוהד השתמש בחגיגה הידועה של הפורטוגלי והפך אותה לכותרת "יובה ככה לאאאא"; והגזאטה דלו ספורט הנחשב למוביל בעיתוני הספורט פשוט בחר בצמד המילים "חושך יובנטוס". כולם השתמשו באותה תמונה של רונאלדו תופס את הראש וכתבו במפורש במאמרי המערכת כי רונאלדו נכשל.
העונה האחרונה של יובנטוס היא פארסה שלא הכירו בטורינו מעולם. אחרי תשע אליפויות רצופות הם עומדים לאבד את התואר ליריבה השנואה אינטר, מליגת האלופות הם הודחו כאמור בבושת פנים על ידי קבוצת אנדרדוג כמו פורטו, ומה שנשאר הוא הגביע האיטלקי שאף פעם לא ממש ריגש את האוהדים.
פייר? זה קצת לא פייר להאשים רק את רונאלדו, אבל אם מסתכלים על התקופה שבה הוא משחק בקבוצה, אז גם שנה לפני כן ועם מאמן אחר הקבוצה לא הרשימה, וגם אז היא הודחה בבושת פנים בשמינית הגמר - הפעם על ידי קבוצה נחותה יותר כמו ליון. היא אמנם זכתה באליפות אבל רק בנקודה אחת מעל אינטר, ובשנה הראשונה של הפורטוגלי אייאקס הצליחה להדיח את הקבוצה ברבע גמר האלופות. במילים אחרות, הקבוצה הייתה מעולה לפני רונאלדו ומאז שהוא הגיע לא רק שהיא לא השתפרה - היא אפילו לקחה כמה צעדים אחורה
וזה כנראה הרגע לשאול: האם רונאלדו צריך להישאר ביובה? בקצרה - לא. אבל בואו נרחיב: אם ניקח את שלוש השנים של רונאלדו במועדון הרי שמדובר במכונת שערים. בכל עונה הוא היה הכובש המצטיין של הקבוצה וכמעט זכה בתואר מלך השערים של הליגה. הוא היה מעורב כמעט בכל עונה ביותר שערים מאשר משחקים, נתון מרשים לכל הדעות. אז איך אפשר להתווכח עם הנתונים האלה? בעיקר בעזרת השערים שלא נכבשו על ידי שאר השחקנים. אף כוכב אחר לא הצליח לנצוץ לידו בתקופה הזאת, ממש כמו בנזמה בריאל מדריד, כך גם סופרסטארים אחרים כמו פאולו דיבאלה, אלברו מוראטה וגונזלו היגאווין פשוט כבו.
וזאת באמת הבעיה. כאשר מגיע מטאור לקבוצה שבה "אף שחקן לא יותר גדול מהמועדון" הוא מוחץ את שאר השחקנים והופך להיות לא רק השחקן הכי חשוב - אלא היחיד שיכול לעשות משהו. ההתנהלות הספורטיבית הופכת להיות למענו והקבוצה לא מצליחה לייצר אלטרנטיבה. ביובה כאמור - זה פשוט לא יכול לקרות.
גם מבחינה כלכלית מדובר בנטל והקבוצה נמצאת בהפסדים גדולים בעיקר בגלל הקורונה שמנעה מאוהדיה להגיע לאצטדיון שבנתה והיה אמור להכניס הון תועפות ממכירת כרטיסים ומרצ'נדייס באצטדיון ובחנויות שהיו סגורות במשך שנה. לפי הערכות של הקוריירה דלו ספורט, יובה תפסיד 86 מיליון יורו לעונה במאזן שלה אם תשאיר את השחקן במועדון, זאת בחישוב המשכורת ופחת עלות הקנייה שלו, ולכן האפשרות לגירושים מוקדמים שנחשבו עד כה לספקולציה הפכו לאופציה ריאלית למרות ההכחשות של מנהלי הקבוצה וחוסר ההתייחסות של רונאלדו לאפשרות. פתאום חזרה לריאל מדריד נראית כמו פתרון אפשרי ורצוי לכל הצדדים.
אבל רונאלדו לא מתעסק בזה, לפחות לא פומבית, ובימים האחרונים הוא היה עסוק בשבירת השיא של פלה בהבקעת שערים. הוא כמובן הצליח לעבור אותו ופרסם פוסט ארוך עם סרטון מרגש שבו נראים שערים שלו מכל הקבוצות והנבחרת איתה הביא את גביע אירופה, והוא הודה בו כמעט לכל העולם על הזכות והמזל שהיו לו, וסיפר כמה השקיע כדי להגשים את החלום של כל ילד בעולם. באמת שמדובר בהישג מרשים.
אך פסטיבל השער ה-770 שאותו חגג בהשתקת המבקרים על ההדחה מליגת האלופות, חזר כמו בומרנג מביך: ביום ראשון שלאחר מכן יובנטוס אירחה את בנוונטו הקטנה שעלתה רק בשנה שעברה מהליגה השנייה לכביכול מפגש פסגות. עוד לפני שהתחיל המפגש, נשיא יובנטוס אניילי העניק לרונאלדו חולצה עם המספר 770 ובמקום השם שלו היה כתוב G.O.A.T - ראשי התיבות של Greatest of all time ("הגדול בכל הזמנים").
הסרטון המביך עלה לחשבון האינסטגרם של יובנטוס והמחיש מה באמת חשוב לקבוצה. הנשיא מעניק את חולצה לרונאלדו כאשר חיוך מרוח לו על הפרצוף כמו ילד שפוגש את מושא הערצתו מזה שנים, כשלצדו מספר 7 האגדי נאלץ לזייף חיוך כפי שהיה עושה עם ילד שבא לבקש תמונה ודוחף לו את הטלפון לפרצוף. ניכר היטב שרונאלדו רק רצה לסיים את הטקס המיותר הזה.
ההתרכזות בכוכב אחד בלי לחשוב על שאר המועדון השתקפה באופן מושלם במשחק שנגמר בהפסד משפיל של 1-0 לאחת מהקבוצות החלשות בליגה ונתן את האור הירוק במילאנו להכין את הזיקוקים ולקרר את השמפניות: יובנטוס לא תזכה באליפות מספר 10. ואם כבר מספר 10, אי אפשר שלא לתהות מה חושב דיבאלה שצפה במשחק בחליפה ועניבה מהיציע וכבר חודשים לא עלה על כר הדשא בגלל פציעות. האם הוא רוצה שרונאלדו יעזוב כדי "לקחת" בחזרה את הקבוצה לידיים? או שהוא מעדיף את הפורטוגלי במועדון כדי "לעזור" לו לזכות בתארים? שאר שחקני הקבוצה, כבר הבנתם, פשוט נעלמים בתוך הצל העצום שמשאיר הכוכב.
אולי האשמים בכל המצב הם בכלל האוהדים שהכתירו אותו לאל וגרמו לו להרגיש חשוב יותר מהקבוצה שלו. הדוגמא האחרונה מהמשחק של פורטוגל בסוף השבוע מתיישבת בדיוק על הנקודה הזאת. השער של כריסטיאנו היה חוקי, השופטים אכן טעו טעות קשה מאוד, אבל הגישה הזאת של "לשרוף את המועדון" וכללה ירידה מהמגרש עוד לפני שריקת הסיום וזריקת סרט הקפטן מרוב כעס פשוט לא מתקבלת.
היחס שרונאלדו (וכמובן גם מסי) מקבל כאילו הוא גדול יותר מהמשחק עצמו גורמת לכך שהם גם זוכים להנחות. בופון קיבל כרטיס אדום על מחאה דומה במשחק נגד ריאל מדריד אבל רונאלדו קיבל רק כרטיס צהוב, וגם כאשר כמעט פוצץ את הפרצוף של שוער קליארי החודש הוא קיבל רק אזהרה. ערן זהבי נאלץ להתמודד עם פסטיבל תקשורתי כולל גלות מהנבחרת אחרי שזרק את הסרט במחאה, אבל קשה להאמין שמישהו יוותר על רונאלדו בנבחרת. כנראה שהכוכב הפורטוגלי הוא מעל לחוקים והמוסר; אם זה זריקת סרט הקפטן, פרשת העלמת המס או אפילו חקירת האונס שהסתיימה בקול ענות חלושה.
Cristiano Ronaldo walked off the pitch before the final whistle at the end of the Serbia-Portugal game, and threw his captain's armband in frustration. pic.twitter.com/I2i9uwkPhM
איך שלא יהיה - בסוף השנה הזאת צעד דרסטי יהיה חייב לקרות. באימפריה כמו יובנטוס אין אפשרות לסיים עונה בלי אף תואר רציני והיא חייבת לחשוב על העתיד. אפשרות אחת היא פיטורי המאמן פירלו שנזרק למים הכי עמוקים בעולם בלי שאימן אפילו יום אחד לפני קבלת התפקיד, והשארת רונאלדו לצד אולי מכירת דיבאלה, כמובן הכל תחת אותו תסריט בו הקבוצה שוב נבנית סביב רונאלדו בלבד וצריך מאמן שיודע לחולל ניסים כדי להחזיר אותה לקדמת הבמה.
האפשרות השנייה היא מכירת רונאלדו ובניית שלד קבוצתי רציני סביב צעירי הקבוצה ואולי כמה שחקנים טריים ורעבים מבחוץ. באותו תסריט קשה להאמין שהקבוצה תתלכד במהירות ותצליח מיד לחזור למסלול האליפויות במיוחד כשאינטר בנתה את עצמה כאלטרנטיבה מוצלחת במיוחד. ואולי בכלל האוהדים מפונקים מדי. נזכיר שקבוצה שחזרה מהליגה השנייה ב-2008 וזוכה מאז בתשע אליפויות רצופות בתוך זה הישג שכנראה לא יחזור בכדורגל האירופי.
אז המעגל עומד להסתיים והקבוצה תצטרך לחשוב איך פותחים עידן חדש, אולי בלי רונאלדו, בופון וקלייני הוותיקים, וכיצד יהפכו את המועדון לתחרותי מחדש, אלא אם כן רונאלדו שוב ישתיק את כל מבקריו ויצליח בדרך נס לסגור פער של 10 נקודות ולתת לקבוצה את האליפות המרשימה ביותר בעשור האחרון עם פוטו פיניש שאפילו בסרטים הוליוודים היה נחשב למופרך. ואולי לא.