ה-14 בפברואר 1929 הוא לנצח יום שייזכר בתור אחד הימים המזעזעים ביותר בהיסטוריית הפשע המאורגן בשיקגו בפרט ובארה"ב בכלל; היום בו אימפריית פשע אחת התמוטטה ופינתה את מקומה לאחת אחרת; היום שבו הרעש המצמרר של צרורות ירי העירו את תושבי שכונת לינקולן פארק בצפון שיקגו לאחר ששבעה בני אדם נורו למוות באכזריות; היום שמוכר בספרי ההיסטוריה בתור ה-Saint Valentine's Day Massacre (טבח יום האהבה).

שיקגו של ימי תקופת היובש הייתה שדה קרב עקוב מדם עבור כנופיות וארגוני הפשע המאורגן ששלטו בעיר. באותם ימים היו אלה ראשי שתי כנופיות שביססו את עצמo בתור חוד החנית של העולם התחתון בעיר: ג'ורג' "באגס" מורן (מנהיג כנופיית הנורת'-סייד) ואל "פני צלקת" קאפונה (מנהיג השיקגו אאוטפיט). הראשון היה גנב/שודד בעל שורשים איריים, והשני היה חבר המאפייה האיטלקית - יחד, שני העבריינים האכזריים  שלטו ביד רמה בכל הפעילות העבריינית בעיר.

זנות, מכירת אלכוהול לא חוקי והימורים היו רק חלק קטן מהעיסוקים של שני ראשי משפחות הפשע, כאשר חברי השיקגו אאוטפיט שלטו במרכז העיר, וכנופיית הנורת'-סייד שלטו בצפונה, אך לאורך השנים התברר ששיקגו לא הייתה מספיק גדולה עבור שני ארגוני הפשע – והיה ברור שזה רק עניין של זמן לפני ש"באגס" או "פני צלקת" ינסה להשתלט על העסקים אחד של השני. למרות זאת, אף אחד לא תיאר לעצמו שזה יסתיים באירוע יוצא דופן באכזריותו.

"אף אחד לא ירה בי"

10:30 בוקר. הלוקיישן: מחסן חברת המשלוחים SMC בחלקו הצפוני של רחוב קלארק בשכונת לינקולן פארק – או כמו שכולם הכירו אותו בתור המפקדה של "באגס". השלג שירד במשך כל הלילה עדיין היה לבן ובוהק כאשר רכב משטרתי מסוג קדילק חנה על המדרכה סמוך למחסן. שני גברים במדי משטרה יצאו מכלי הרכב ועשו את דרכם אל המפקדה. אחריהם, יצאו עוד שני גברים מהמושב האחורי. שניהם לבושים מעילים ארוכים וכפפות עור.

שבעה אנשים היו במחסן באותו בוקר. כולם חברי כנופיית נורת'-סייד: האחים פיטר ופרנק גוסנברג (שניהם בריונים של "באגס"), אלברט קלק (הסגן של "באגס"), אדם הייר (רואה החשבון של הכנופיה), ריינהארט שווימר (אופטיקאי במקצועו, מהמר כפייתי ומקורב לחברי הכנופיה), אלברט ויינשנק (מנהל כמה מחברות הקש של "באגס") וג'ון מיי (מכונאי הרכב של כנופיית נורת'-סייד). כל חברי הכנופייה היו בטוחים שמדובר בפשיטה משטרתית והם מיד נענו לדרישות השוטרים להרים ידיים ולהיצמד עם הפנים לקיר. דקות מאוחר יותר, שני הגברים שיצאו מהמושב האחורי נכנסו למחסן כשהם נושאים שני רובים מסוג ת'ומפסון (Tommy Gun). לא עברו יותר מכמה שניות עד שהם פתחו באש וחיסלו את שבעת האנשים שעמדו עם הפנים לקיר והיו בטוחים שהם בסך הכל בדרך לעוד חקירה.

כ-70 כדורים נורו באותו בוקר, כאשר המתנקשים ריססו את השביעייה בצרורות מימין לשמאל - ומשמאל לימין. כאשר רעש הרובים נדם, מיי היה בין היחידים ששרדו את החיסול האכזרי אחרי שאחד הכדורים שנורו לבית החזה שלו פגע בתליון צווארו. לצערו, ה"שוטרים" זיהו שהוא עדיין חי ונושם וירו לו כדור אחד בראש מטווח אפס עם רובה ציד.

ה"אזרחים" מסרו את הנשקים האוטומטיים שלהם ל"שוטרים" וכל החבורה עשתה את דרכה החוצה. בזמן שעזבו את הבניין, נדמה היה לכל התושבים והסקרנים שהתאספו באזור כי מדובר במעצר שגרתי שיצא משליטה - רק כעבור דקות ארוכות הגיעה למקום המשטרה האמיתית ומימדי הזוועה נחשפו; בתוך המחסן האוויר הצחין מאבק שריפה ו-7 גופות שכבו על הארץ מבלי לזוז. לתדהמת השוטרים, התגלה שאחד האנשים ששרד את התקרית במצב קשה היה פרנק גוסנברג.

גוסנברג נמצא עם 14 חורי כניסה של קליעים על גופו, ולמרות זאת הוא עדיין היה בהכרה. הוא הובהל לביה"ח, שם הרופאים הצליחו לייצב את מצבו לזמן מה - אבל זה היה ברור שזה רק עניין של זמן. במירוץ נגד השעון החוקרים ניסו לדלות מגוסנברג מידע כלשהו בנוגע לזהויות של הרוצחים - אך ללא הואיל. 3 שעות אחרי שנמצא מדמם במחסן, הבריון של כנופיית נורת'-סייד מת מפצעיו – והמשפט היחיד שהשוטרים שמעו ממנו היה "אף אחד לא ירה בי".

היום שבו האהבה מתה

בחקירת האירוע התעורר חשד שנוכחותו של ויינשנק הייתה זו שהציתה את התקרית. אנשים שמעורים בפרטי החקירה סברו כי הוא נרצח בגלל הופעתו החיצונית והדמיון שלו למנהיג כנופיית הנורת'-סייד – וכך בעצם "באגס" ניצל מחיסול במסגרת מלחמות הפשע בשיקגו. אל קאפונה מעולם לא נעצר או נשפט על מעורבותו בתקירת, למרות העובדה ששני רובי הת'ומפסון שנעשה בהם שימוש במהלך הטבח נקשרו מאוחר יותר אליו ולחברי השיקגו אאוטפיט. לטענתו, הוא בכלל היה בנופש בפלורידה בעת הרצח.

ג'ק "מאשין גאן" מק'גורן נחשד בתור המוח שעמד מאחורי הטבח המזוויע. הוא נחקר, אבל מעולם לא נעצר בגלל אליבי שזוגתו, לואיס רולף, סיפקה לו. מאז ועד היום בת הזוג של מק'גורן קיבלה את הכינוי "האליבי הבלונדיני". למרות זאת, בשנת 1936 החשבון עמו נסגר לאחר ששלושה מתנקשים ירו בו למוות באולם כדורת עירוני. החוקרים מצאו על גופתו כרטיס ברכה הומוריסטי ליום האהבה ועליו נכתב: "איבדת את הפרנסה, איבדת את כספך, התכשיטים, המכונית והבתים שלך – אבל המצב עדיין יכול להיות גרוע יותר. לפחות לא איבדת את המכנסיים שלך".

למרות העובדה ש"באגס" שרד את התקיפה, ארגון הפשע שלו ספג מכה קשה בעקבות הטבח. ההשפעה של כנופיית הנורת'-סייד ברחובות שיקגו הלכה ודעכה, עד ש"באגס" עזב בסופו של דבר את העיר ועבר למדינת אוהיו, שם הוא טיפח לעצמו מוניטין של גנב ושודד אכזרי. בשנת 1946, הוא נעצר בעוון שוד ונידון ל-20 שנות מאסר.

***

בזמן שהוא מבלה מאחורי סורג ובריח שמע "באגס"  כי יריבו המיתולוגי, אל קאפונה, מת מדום לב לאחר שלקה בשבץ. שנים לאחר מכן הוא זכה לקבל שחרור בתחילת 1957, אך נעצר זמן קצר לאחר מכן בעוון שוד. בפברואר של אותה שנה, אחרי שהחל לרצות עונש מאסר של 10 שנים - ג'ורג' "באגס" מורן מת מסיבוכים של סרטן ריאות. וכך, עד היום, 90 שנה אחרי, אף אחד לא הורשע או אפילו נעצר בעוון מעורבותו בטבח יום האהבה שהפך לאחד מאירוע הפשע הכי מיתולוגיים בהיסטוריה של ארה"ב.