בני הזוג ממרכז הארץ נישאו לפני כארבע שנים, כאשר בזמן החתונה האישה הייתה בחודש החמישי להריונה. בן הזוג המאושר, אשר שמח לחגוג את האירוע המרגש יחד עם זוגתו ובנם העתידי היה בטוח לאורך כל הדרך שהתינוק המיועד לבוא לעולם הוא שלו - ולכן, כמו כל שאר בני המשפחה, הוא היה בציפייה ללידה ולפגישה המרגשת עם בנו בכורו.
שלוש שנים לאחר לידת התינוק, הבעל נדהם לגלות שהילד שבא לעולם הוא כלל לא שלו, ושזוגתו לא סיפרה לו שהיא נכנסה להיריון מגבר אחר טרם החתונה. הגבר פנה לזוגתו במטרה לברר מי הגבר שממנו נכנסה להריון אבל היא סירבה בכל תוקף למסור לו את שמו.
על מנת להיות בטוח שהוא ב-100% אינו אביו של הילד הוא טס לבולגריה וערך בדיקת רקמות בבית חולים מקומי. עם קבלת התוצאות הוא הבין שהוא אכן צדק והוא אינו אביו של הילד. "עד לבדיקה הייתי בטוח שאני האבא של הילד שלי ואז לאחריה הופתעתי לגלות שהוא לא שלי", סיפר האב בזעם.
הגבר הפגוע הגיש בקשה לבית הדין הרבני בתל אביב בדרישה למחוק את שמו של הילד מתעודת הזהות שלו, כמו גם בקשה להתגרש מבת הזוג. בעת הדיון בבקשת הגבר, האישה הודתה כי היא אכן נכנסה להריון טרם נישואיה מגבר אחר אך בחרה שלא לספר על כך לבעלה לעתיד.
נציג היועץ המשפטי לממשלה אשר דן בפרטי המקרה קבע כי הבדיקות שערך הבעל בבולגריה אינן קבילות מכיוון שלא נעשו בארץ וגם לא ניתן צו לביצוען. מאחר ועל פי עמדתו הילד אינו ממזר כיוון שהאם הייתה בהריון בעת שהייתה רווקה - הוא אינו מתנגד לביצוע בדיקת אבהות נוספת בבית החולים בישראל.
הבעל, יחד עם 'בנו', עברו בדיקת רקמות בבית חולים בלינסון, וגם בדיקה זו הוכיחה שהוא אינו אביו של הילד. בעקבות תוצאת בדיקת האבהות שנערכה בישראל החליטו הדיינים למחוק את שמו של הגבר מתעודת הזהות כאביו של הילד ואישרו את הסכם הגירושים בינו לבין האישה.