בואו נתחיל משאלה פשוטה: האם אתם זורקים את הקונדומים שלכם לאסלה? אם כן, אז אתם מוזמנים להוסיף אינספור בעלי חיים בהם פגעתם לרשימת הסליחות שלכם ליום כיפור הקרוב. תאמינו או לא, אבל רוב מה שאתם מורידים באסלה מוצא את עצמו בסופו של דבר מגיע לים הגדול – כן, כולל הקונדומים המשומשים שלכם (במידה וככה אתם נפטרים מהם כמובן).

אז מה הבעיה? בניגוד לחומר אורגני שנשטף אסלה או חומרים אחרים שמתפרקים במים תוך זמן קצר, הקונדומים שעשויים מלטקס או פוליאוריתן מתכלים במים מלוחים רק אחרי כ-30 שנה. בזמן הזה, סביר להניח שהם ימצאו את דרכם אל מערכת העיכול של דגים, צבים וחיות ים אחרות – מה שעלול באופן טבעי לגרום להם ללא מעט נזקים - כולל מוות.

טום 'בלואופיש' הירד, חוקר ימי וחבר באגודת השמורות הימיות של בריטניה, התייחס לתופעה בריאיון לצהובון הבריטי Metro , שם הוא אמר שלמרות העובדה שלטקס הוא חומר אורגני, הוא רחוק מאוד מלהיות אידיאלי לבעלי החיים שמתחת למים. "הכימיקלים שמוסיפים ללטקס, אלו אשר מאריכים את חיי המדף של הקונדום, מונעים ממנו להתפרק במים במשך עשרות שנים", הוא מסביר. "בזמן הזה, הוא יכול להישטף אל החופים או להיבלע על ידי בעלי חיים". אגב, ישנם מגוון מוצרים שרצוי להימנע משטיפתם באסלה כמו שקיות פלסטיק, שמנים, חיתולים, טמפונים, מקלות אוזניים, פלסטרים, מגבונים לחים, עדשות מגע ועוד. אז כיצד רצוי להיפטר מקונדומים? ובכן, זה פשוט מאוד.

ברגע שסיימתם להשתמש באמצעי ההגנה, תחזירו אותו לאריזה המקורית שלו, עטפו אותו בנייר טואלט ותזרקו אותו לפח האשפה. הירד מסביר שמעבר לעובדה שקונדומים מסכנים פחות בעלי חיים על הקרקע מאשר בים, הם גם מתפרקים בצורה מהירה ויעילה יותר. "לקונדומים מלטקס יש סיכוי טוב יותר להתכלות  מהר יותר על פני האדמה מאשר בים", מסביר הירד. "ברגע שסיימתם לקיים יחסי מין, זכרו לזרוק את אמצעי ההגנה כמו שצריך – ישירות בפח זבל".