מרסיי, יוני 2016, אליפות אירופה בכדורגל. עדר של כ-150 חוליגנים רוסים פוקדים את הנמל הישן של העיר הצרפתית ותוקפים באכזריות כל אוהד בריטי שנקלע לדרכם רגע לפני משחקה של נבחרתם מול נבחרת ויילס. בתקשורת העולמית סיקרו את היקף האלימות בזעזוע מוחלט; אוהד שחתכו לו את גיד אכילס, אוהד נוסף שספג פגיעות ראש איומות שהותירו אותו מוגבל לכל חייו, אוהד אחר שנותר בתרדמת ועוד אחד שחזר לבריטניה עם שבר זכוכית נעוץ בצווארו. הרשויות הצרפת היו המומות כל כך מן האירוע, שהם הקפיצו כוח מיוחד מבריטניה בשביל לעזור להם להתמודד עם פרץ האלימות.

"הם מעולם לא נתקלו בדבר כזה", סיפר סטיב ניל, רב פקד ממשטרת נורת'אמבריה אשר בצפון בריטניה. "אזרחים רוסים הגיעו בכוונה כדי לפגוע באכזריות באוהדים בריטים. הם היו ערוכים היטב, מאורגנים ויעילים מאוד. זה היה חוליגניזם ברמה אחרת".

חשוב להדגיש כי תופעת החוליגניזם ברוסיה אינה חדשה והיא קיימת לפחות מאז נפילת בריה"מ ומזכירה בהרבה מובנים את החוליגניזם הבריטי שהשתולל בשנות ה-70. קבוצות של "אוהדים" ממועדוני כדורגל שבכלל לא מתייחסים למה שקורה על המגרש ובעיקר מעוניינים להשתמש בכמה שיותר אלימות פיזית ומילולית. גזענות, בטח לא תתפלאו לשמוע, היא שם המשחק - שנאת האחר מאז ועד היום - רק עם שוני אחד מובן מאליו.

כשביל בופורד כתב את ספרו Among the Thugs הוא הגדיר את החוליגן הבריטי בתור "התגלמות שמנמנה של גלונים על פני גלונים של בירה מעורבבים עם אינספור טוגנים שטובלו בבייקון". אצל החוליגנים הרוסים זה נראה אחרת לגמרי; מדובר באנשים שלא רק מתאמנים מדי יום בחדרי הכושר, אלא נוהגים להשתתף בקרבות אכזריים ביערות המקומיים כדי להגיע מוכנים לכל אירוע. אולי אפילו יצא לכם  לראות תיעוד של זה ב-YouTube: שתי שורות של אנשים אשר צועדים אחד אל עבר השני באיטיות, תוך כדי מחיאות כפיים. המתח נבנה באיטיות, עד השיא – רגע ההסתערות. משם, כל הנוכחים מתפזרים לקרבות אחד על אחד שבסופן מכריזים על הצד המנצח. אלו אנשים שמתורגלים באלימות נוראית ושונאים זרים – ועכשיו מגיע המונדיאל ויחד איתו הנבחרת האנגלית ואוהדיה שכבר עושים את דרכם לרוסיה למפגש ישיר עם החוליגנים המקומייים.

אם אתם עוקבים אחרי הצהובונים הבריטיים בתקופה האחרונה, אתם בוודאי מודעים לכך שחברי האולטרס הרוסים מאיימים על אוהדי אנגליה מזה תקופה ארוכה. אתר החדשות הבריטי Express דיווח לא מזמן כי ברשתות החברתיות של רוסיה חולגנים כבר מזמן לא מסתירים את כוונות הזדון שלהם כלפי האורחים מן הממלכה. באחת מקבוצות ה-VK (ההקבלה הרוסית לפייסבוק) אף נכתב שבכוונתם "לפתוח את שערי הגיהינום" על אוהדי אנגליה. באתר ה-Dailystar ציטטו את אחד מראשי האולטרס של קבוצת הכדורגל זניט סיינט פטרסבורג כשהוא אומר: "הרחובות יתמלאו בדם וזה הולך להיות דם של בריטים". אוהד נוסף צוטט באתר ה-Guardian אומר: "הבריטים תמיד אומרים שהם החוליגנים העיקריים בעולם. אנחנו פה בשביל להוכיח שהבריטים הם נקבות".

בריונים ברשות המפלגה

פרץ האלימות במרסיי והכוונה לפגוע באוהדים בריטיים באליפות העולם שתחל בשבוע הבא הכניס את הרשויות של רוסיה לכוננות שיא. על פי הדיווחים בתקשורת הרוסית, בדצמבר 2016 ה- ФСБ(שירות הביטחון הפדרלי) שלח למעלה מ-100 סוכנים לפשוט על בתיהם של חוליגנים רוסים ולעצור את ראשי האולטרס במדינה. מעבר לזה, למעלה מ-200 אנשים קיבלו צווי הרחקה מאצטדיוני הכדורגל של רוסיה עד סוף המונדיאל הנוכחי. מסתמן שהקרמלין מודאג מהמבוכה שעלולה להיגרם למדינה לאורך הטורניר והפקידים פועלים בשביל למזער את התופעה ככל שניתן, אך חשוב לציין שזה לא תמיד היה ככה.

אחרי התקרית האלימה שהתרחשה אז במרסיי, מספר פוליטיקאים רוסים התייחסו בזלזול לסיקור התקשורתי של המהומות. ויטלי מוטקו, סגן ראש הממשלה באותה תקופה, אפילו טען כי כל האירוע היה "מלכודת". בכירים אחרים בקרמלין אף שיבחו את החוליגנים על פועלם, כמו הפוליטיקאי יגור לבדב שאמר: "כל הכבוד חברים, המשיכו כך!". ולדימיר פוטין בכבודו ובעצמו סירב להתייחס לתקרית ברצינות, ותהה כיצד 200 אוהדים רוסים הצליחו להכריע אלפי אוהדים בריטים – אבל הסימפטיה של ממשל הרוסי כלפי חוליגנים הולכת אפילו רחוק יותר מפידבק חיובי על ההתפראויות במרסיי.

בכירים בממשל נהגו לנצל את אותן קבוצות "אוהדים" לצרכיהם האישיים – ובמיוחד פוליטיקאים בעלי אוריינטציה ימנית קיצונית. הקשר הזה מזכיר במידה מסוימת את הדינמיקה בין אנשי הווֹר וְ זָקוֹנֶה וצמרת המשטר הרוסי. גם כאן, בכירים בממשל נוהגים להיות בקשר עם גופים עבריינים ולנצל אותם בשביל לשמר את כוחם הפוליטי. אלכסנדר שפריגין, בעבר חבר בתא החוליגנים של קבוצת דינאמו מוסקבה ומייסד ארגון האוהדים הרוסי (קבוצה של פעילי ימין קיצוניים) סיפר בראיון כי הוא נהג לספק שירותי אבטחה לפוליטיקאים בתמורה להטבות עבור חבריו למועדון. "באופן עקרוני, מעולם לא היינו בריונים ברשות המפלגה", אמר שפריגין וטען שהם אפילו לא קיבלו שכר על פועלם. אף על פי כן, ההסכם היה ברור – הפוליטיקאים ישלמו על נסיעותיהם למשחקי חוץ ואלו בתמורה יצביעו למפלגה או ישתתפו בפעולות נגד אוכלוסיות של מהגרים.

דניס ניקיטין, פעיל לשעבר במועדון החוליגנים של קבוצת קולון הגרמנית סיפר כיצד הוא נהג לחלק את האלימות בין "אוהדי" הכדורגל לבין קהילות המהגרים. בחודש אפריל, הוא נשאל במהלך ריאיון מהו ההבדל לדעתו בין האלימות במגרשים לבין זו שהיא יותר בעלת אוריינטציה גזענית. "זאת מלחמה על התודעה", הוא אמר. "אם אנחנו נרצח מהגר כל יום לאורך שנה שלמה, יהיו 365 מהגרים מתים – ועדיין יגיעו עוד עשרות אלפים. צריך להילחם בסיבה, לא בתוצאה". ניקיטין הוא בעצמו מהגר, אשר עבר מרוסיה לגרמניה במהלך העשור הקודם, אך בניגוד לאחרים – הוא התחנך במועדוני החוליגנים של רוסיה והביא איתו משם את אותה תפיסה אידיאולוגית.

הקץ לאלימות?

במשך שני עשורים, מועדוני חוליגנים ברוסיה היוו חלל שבו ניתן להקצין את דעותיהם הפוליטיות של גברים צעירים ולהשריש בהם אידאולוגיה גזענית בתרבות הכדורגל של רוסיה. כך למעשה הפוליטיקאים הקיצוניים של המדינה הצליחו לגייס לצד שלהם את החוליגנים – ואז לנתק כל מגע איתם בשנים האחרונות.

פעולות ה- ФСБ בסוף 2016 נחשבו כאקט של בגידה עבור החוליגנים. אחרי שנים שבהן הממשל תמך באותם מועדונים הם הוכרחו לחזור ופעול בצללים. "אחרי האירוע בצרפת, הממשלה הפסיקה לתמוך בנו", סיפר שפריגין, " בסוף הקיץ כולם ישכחו מקיומנו, אתם תראו". רק הזמן יוכל להכריע האם הטענה שלו נכונה, אבל דבר אחד בטוח – ללא סיקול ממוקד של אותם מועדונים, החוליגנים חסרי האלוהים יישארו ברוסיה עוד הרבה אחרי פוטין. עכשיו רק נשאר לראות איך הם הולכים להשפיע על אירוע הספורט הכי גדול בעולם.