״צ׳רלי וחצי״ ו״חגיגה בסנוקר״ סיימו את הקרנתם בקולנוע הרבה לפני שנולדתי, אבל יהודה בארקן נכח בכל רגע בחיים שלי ושל רבים מבני דורי שנולדו בשנות ה-90. למעשה, בארקן (בשיתוף עם זאב רווח, שייבדל לחיים ארוכים) וסרטיו הצליחו לעשות בניינטיז דברים שמזכירים מאוד את מה שעושה הסדרה ״חברים״ למילניאלים היום. וזה בלי העזרה של נטפליקס.
ממש כמו בסדרות המצליחות של הניינטיז, יש תחושה שהציטוטים עדיין מתאימים לכל שיחה ביום-יום. אני חושב שלא הייתה אי פעם ארוחה משפחתית בה נשאלתי אם אני רוצה צלחת אורז ולא עניתי ישר ״מקרוני וביצים״. נכון, הציטוטים הזכורים ביותר נאמרו לרוב על ידי דמויותיו של רווח, אבל ספק אם היו מחזיקים ללא הכימיה האותנטית בין השניים.
עם זאת, הציטוט החשוב ביותר אולי ב״צ׳רלי וחצי״ נאמר דווקא כן על ידי דמותו של בארקן, בבוקר שאחרי ״הארוחה החגיגית״ עם ששון. צ׳רלי ניסה להרגיע את חברו הצעיר שרוצה לנקום, וזורק לו באלגנטיות בזמן שמתגלח: ״אל תיקח ללב מיקו. מי שלוקח ללב, נשאר נמוך״.
במשך השנים עלו טענות שבארקן ושותפיו רק חיזקו את הסטריאוטיפ השלילי של המזרחים בישראל, כאלו שסובבים סביב רמאויות, אבטלה ופשיעה, אך לרוב הן נאמרו בקרב מבקרים יוצאי עדות אשכנז שסלדו גם ככה מהז׳אנר העממי, או מזרחים שהגיעו לאקדמיה ואימצו את פרקיטת פוליטיקת הזהויות הבעייתית.
בני עדות המזרח עצמם? הם אימצו את סרטיו מהרגע הראשון והרגישו סוף סוף שיש להם ייצוג. מבחינתם זה לא הרגיש כאילו מישהו צחק עליהם, אלא זו המציאות שהם הכירו, גם אם הייתה מוקצנת. בהמשך, הדור שלי, שגדל בתקופה פחות גזענית למזרחים מאשר שנות ה-70 והכיר את הסלידה מ״התרבות הלא מנומסת״, ניכס אליו את הסרט ולמעשה לקח בעלות מחדש על ההתנהגות המוחצנת.
קשה לדעת איך השחקן האהוב, היה רוצה שנזכור אותו. בארקן החל תהליך של חזרה בתשובה לפני כ-20 שנה וכשמסתכלים על זה היום, זו אולי הדרך הטובה ביותר לתאר אותו. מן שילוב כזה דמויותיו: עזריאל וגבריאל. משהו שנמצא על הגבול בין ״בן נעות המרדות״ ל״צדיק אומות העולם״.
הכאב על האובדן עוד טרי, וסביר להניח שבשבוע הקרוב המסך שלנו יתפוצץ מציטוטים, הספדים וסצנות מושלמות, אבל כבר עכשיו נופל האסימון שבאיחוד הבא, שכנראה היה קורה ביום העצמאות, לא נקבל שחזור בלייב. אין מה להגיד, קשה שלא לקחת ללב כשהשחקן שגילם כמה מהדמויות האהובות עלייך הולך לעולמו, אבל מי יודע אולי זה בסדר שנשאר קצת נמוכים אחרי היום.
נוח על משכבך בשלום יהודה. ד״ש לעשרת הצדיקים בגן עדן.