מגרש משחקים בהוד השרון. שעת צהריים מאוחרת. המקום הומה אדם, ילדים משחקים במתקנים, הורים מקשקשים עם השכנים, כלבים רודפים אחרי ציפורים. אשתי ואני בעיצומו של טיול עם הילד והכלבה. היא אוחזת ברצועה, אני לובש את המנשא. הכלבה מושכת בכוח לכיוון שלולית שתן שנספגה ליד אחד המתקנים ואנחנו אחריה. היא דוחפת את החוטם הרטוב שלה קרוב ככל שניתן להפרשה המסריחה - אבל לא נוגעת בו. אשתי ואני ממשיכים לדבר על היום שהיה, כאשר עיניי קולטות לפתע את אחת הנשים שיושבות על הספסל מנופפת לבעלה.

"אביהו!", היא צורחת בחוסר טאקט משווע אל גבר שמנדנד ילדה קטנה. "אביהו!", היא צורחת שנית ומצביעה עליי. הוא מסתכל אליי לרגע ואז מחזיר את מבטו אליה. "הנה, רואה! אתה סתם מקטר!". הוא מנענע את ראשו, מובך מהתקרית שאשתו ראתה לנכון לערב אותו בה, וחוזר אל הילדה בנדנדה. בזמן הזה, הכלבה כבר איבדה עניין בשתן ועשתה את דרכה אל חלקת הדשא שבמורד השביל – אנחנו כמובן אחריה. באותו רגע בכלל לא עלה בדעתי שמדובר ברגע מכונן. רק מאוחר יותר נפל לי האסימון - זאת למעשה הייתה הפעם היחידה בה קיבלתי הערה על זה שאני מסתובב עם מנשא לתינוק.


מנשאי תינוקות והקשר שלהם לגברים היה אחד הנושאים הבוערים ביותר בשבוע האחרון, זאת בעקבות ציוץ של פירס מורגן על שחקן הקולנוע דניאל קרייג. המנחה הבריטי, ואולי גם הטרול המוכשר ביותר בכל ענף התקשורת בממלכה, שיתף תמונה של כוכב סרטי "ג'יימס בונד" בעודו מתהלך ברחוב עם בתו במנשא. "הו 007", כתב מורגן, "גם אתה?! #מנשא #בונדמסורס". האם מורגן היה רציני עם הציוץ הזה והוא אכן חרד לגבריות של קרייג? יכול מאוד להיות. האם הוא סתם ניסה להטריל את כל הגולשים ברשת עם ציוץ מתריס וחסר בושה? מתקבל על הדעת. אחרי הכל, מדובר באדם מאוד מיומן בתחום. האם הוא הצליח? הרבה מעבר למצופה.

הציוץ עצמו זכה למבול של תגובות, רובן היו מגברים ששיתפו תמונות שלהם עם ילדיהם במנשא (חלקם אפילו עם חיות מחמד בפנים, כי מסתבר שבעידן הנוכחי כלבי פומרניאן לא מסוגלים ללכת). מעבר לזה, הציוץ זכה לתהודה גדולה מאוד בקרב סלבריטאים כאלו ואחרים. מכריס "קפטן אמריקה" אוונס, שטען שגבר צריך להיות מאוד לא בטוח בגבריות שלו אם הוא מבקר אחרים שבוחרים ללכת עם מנשא, ועד המתאבק אדם "Edge" קופלנד, שראה לנכון לשתף תמונה שלו לבוש בשמלת אלזה עם הבנות שלו (הוא כנראה מעט הגזים, אבל זה לא משנה כרגע).

בעזרת ציוץ מתריס אחד, מורגן גרם לכל הרשת לדבר במשך שבוע שלם על מנשאים וגרם לאינספור אבות לצאת אל המרחב הווירטואלי בהפגנתיות בכדי לקבל אותו אל 2018 – השנה שבה גם "הגברים שבגברים" מסתובבים עם מנשאים. אך האם זה באמת לגיטימי עבור גבר להסתובב עם מנשא? סתם, אנחנו לא באמת שואלים את זה עכשיו. הרי זאת שאלה ממש מטומטמת – ברור שזה לגיטימי.

תראו, אני יכול להיכנס פה לדיונים טרחניים על מקומו של הגבר בתא המשפחתי של ימינו, על הגדרת הגבריות בעידן הנוכחי וכל מיני קשקושים מגדריים שישעממו אתכם עד מוות, אבל אנחנו במדור גברים. אצלנו אוהבים את התכל'ס ואת הפרקטי – ובתכל'ס, מעטים הם הפטנטים שפרקטיים יותר ממנשא. זה פשוט מרגיע תינוקות תוך דקות ספורות וחוסך לכולם כל כך הרבה כאבי ראש מיותרים – כך שגם אם מישהו רואה לנכון להריץ עליך דאחקות - הן נבלעות בתוך ים השקט המופלא שנקרא "תינוק ישן".

תארו לעצמכם את התרחיש הבא: אתם נמצאים בבית קפה, אתה, היא והתינוק. הוא ישן בטיולון אחרי הליכה של 20 דקות. עברו חודשיים מאז הפעם האחרונה שזכיתם לשתות קפה נורמלי עם איזה עוגת קראנץ' טובה ליד. אתם מקבלים את המנה שלכם ואז הוא מתעורר. הוא צורח. הוא בלתי נסבל. פתאום אתם הזוג המעצבן עם התינוק הבכיין בבית קפה, ואתה יודע שיש רק שני דברים בעולם שירגיעו אותו: ציצי או מנשא. אז שנייה לפני שאתה נותן לאמא שלו "לחשוף את עצמה" מול כולם (גם זה הפך לסרט מיותר בימינו - זוכרים?), אתה קושר אותו בפנים ו-5 דקות מאוחר יותר – דממה. חזל"ש. רק אתה, היא והקפה שהתקרר. רגע מתוק של הורות.

התרחיש הזה הוא כמובן אנקדוטה דבילית שנועדה לתאר את הפרקטיות של מנשאים, אבל המשמעותיות של מנשא הרי הרבה יותר עמוקה מזה. אני חושב שאני יכול לדבר בשמם של דניאל קרייג, כריס אוונס, אדם קופלנד או מאות האחרים שצייצו למורגן תמונות שלהם עם הילדים בתוך מנשא. כשאני אומר שמנשאים זה אולי אחד הדברים שהכי מגבשים את הקשר שלך עם התינוק (לצד מקלחת או האכלה), אני יכול לנסות לתאר את ההרגשה כשהבן נמצא קרוב אליך מתמיד, אבל אני לא חושב שהמציאו את המילים שיכולות לעשות את זה (ואם השמאלץ הזה מביך אתכם, אז תתבגרו). אז לקרוא לזה מסרס? תעשו לי טובה.

אני לא יודע מה העניין של הבחור במגרש משחקים בהוד השרון. אולי חם לו עם מנשאים, אולי יש לו כאבי גב כרוניים, אולי אשתו סתם רצתה להביך אותו מול, כולם ואולי באמת לשים מנשא פוגע בגבריות שלו. אני לא יודע. מה שאני כן יכול להגיד לכם זה שאני משתמש במנשא, אחים שלי משתמשים במנשא, חברים שלי משתמשים במנשא ולכולנו יש ילדים מבסוטים, לכולנו יש זוגיות מופלאה, וכולנו משתינים בקשת על כל מיני דבילים כמו פירס מורגן – כי הרבה לפני שאנחנו חושבים על "הגבריות" שלנו שנפגעה, אנחנו חושבים על השקט. רוצים שקט. עושים הכל בשביל כמה רגעים של שקט. אז פירס מורגן? ובכן, גם לו היה עוזר מדי פעם לעלות על מנשא ולשתוק.