ביום בו אברהם חורי ויוסי אוחנה נמלטו ב-1994 מבית הכלא שבצ'אנג מאי, תאילנד (כלא שנחשב לאחד השמורים בעולם), הם לא האמינו שכותרות העיתונים וכלי התקשורת במדינה המזרח אסייתית יהפכו אותם לגיבורים. "מבצע אנטבה 2", זעקה הכותרת באחד העיתונים הגדולים במדינה. "אלו הם צמד הישראלים שהיו הראשונים לברוח מבית הכלא ממנו איש בעבר". אכן, חתיכת הסטוריה.
אוחנה וחורי נשפטו בתחילה ל-100 שנות מאסר, מאוחר יותר הם נידונו לעונש למוות, ורק אחרי התערבות של בכירים בממשלת ישראל הם הועברו לרצות את עונשם בבתי כלא בארץ. שניהם הבינו שהם עלולים לשלם ביוקר על הבריחה שפגעה אנושות במוניטין של בכירי הכלא בצ'אנג מאי והשר התאילנדי לביטחון הפנים. "בכל מקום אליו ברחתי היו תמונות שלנו תחת הכותרת: Wanted. ניתנה הוראה ברורה לתפוס אותנו חיים או מתים ובמידה ונתנגד לירות בו ללא היסוס", נזכר חורי. "הבנתי שעשינו משהו מטורף ושמדובר בבריחה הכי נועזת שהייתה אי פעם מבית כלא בתאילנד, ואסירים לפנינו מעולם חשבו או העזו לעשות את זה". אחרי עשרה ימים של מצוד בלתי נפסק השניים נתפסו רגע לפני שחצו את הגבול לקמבודיה ונשלחו לשלם את עונשם.
חורי ואוחנה הם לא היחידים מבין עשרות הישראלים שהסתבכו בחו"ל ונמלטו מהכלא. חלקם אף הגיעו לישראל בדרכים לא דרכים כשהם מסתייעים במשרדי ממשלה שונים. בריחתו של שי גולן/דהאן מהכלא בפנמה לפני מספר חודשים עדיין מסעירה את המדינה הקטנה במרכז אמריקה וגרמה לטלטלה גדולה ולהדחת בכירים בשירותי בתי הסוהר אשר על פי החשד קיבלו ממנו שוחד בתמורה להברחתו מחוץ לכתלי הכלא.
מתברר שאסירים ישראלים בארץ ובעולם, כמו גם סתם מטיילים שהסתבכו במדינות שהעונשים בהם כבדים (החל מסחר בסמים דרך פשיעה חמורה ועד רצח) מבינים שהם במרוץ נגד הזמן, ולכן הם נאלצים לתכנן במוחם הקודח והלחוץ תכניות נועזות ומסוכנות עליהן הם עלולים לשלם בחייהם. הכל כדי לברוח מהעונש הקשה והתנאים בבתי הכלא - אלו שנכשלו נכלאו שוב וסבלו מעינויים קשים מנשוא.
בין כל הבריחות השונות בהן היו מעורבים ישראלים' יש כמה סיפורים יוצאי דופן שלעיתים נשמעים כמו תסריט הוליוודי של סרט שובר קופות; חלקם מטורפים במיוחד, הזויים בטירוף, ובעיקר משאירים הרבה חומר למחשבה על האופן בו הם הצליחו להשאיר את סוהרים ובכירים פעורי פה, נבוכים, מבולבלים, ובעיקר זועמים על כך שהאירוע התרחש "במשמרת שלהם". חלק מהישראלים שנמלטו מבתי הכלא בחו"ל עדיין מבוקשים על ידי האינטרפול, אלו שברחו מבתי הכלא בארץ ברובם כבר לא איתנו אך הם נשארו אגדות גם לאחר מותם.
1. רונן דבש ("רונן ראסטה"), הודו: 120 ראסטות היו על ראשו של רונן דבש, מי שהיה דמות מוכרת למדי בסצנת המסיבות של תל אביב בתחילת שהות ה-2000, והיה אחראי על כמה מהמסיבות במועדונים הכי גדולים בעיר. אחרי הסיבוב התל אביבי שלו, דבש עבר להתגורר בהודו למשך כמה שנים והקים שם רשת חנויות בגדים. בשנת 2004, בעת שהגיע לשדה התעופה ניו-דלהי בדרכו לישראל, הוא נתפס על ידי שוטרים מקומיים אשר מצאו במזוודה שלו כ-5 ק"ג של חשיש הודי.
דבש, על פי החשד לכאורה, נקלע לחובות כספיים והסכים לשמש כחבר ברשת בלדרים שהבריחה ג'ראס (חשיש הודי) מהודו לשוויץ. הוא נכלא בכלא "ארתור רואד", מהצפופים והקשים בבתי הכלא בהודו ובעולם. הוא ניסה לברוח כמה פעמים בדרכים שונות, אך תמיד נכשל. הזדמנות הפז שלו הגיעה בעת שחלה במלריה ונלקח לבית החולים המקומי, שם הוא נכנס לשירותים לעשות צרכיו, ובעת שהסוהרים המתינו לו מחוץ לתא עד שיסיים את ענייניו, הוא קפץ מחלון השירותים החוצה, עצר מונית ונמלט מהמקום. דבש הצליח לברוח לנפאל ומשם לישראל, חזר בתשובה, ופירט על מעלליו בספר שכתב בשם 'הבריחה מהודו'. נכון להיום עומד נגדו צו מעצר על ידי האינטרפול ובמידה וייצא משטח מדינת ישראל הוא צפוי להיעצר ולבלות 15 שנות מאסר בכלא ההודי.
2. שי (גולן) דהן, פנמה: דהן, ישראלי שהחל את דרכו בקניונים שבקנקון מקסיקו בתחום הפעלת מערך עגלות, צבר לאורך השנים כסף רב לצד אויבים רבים. לפני מספר חודשים הוא החליט לנסות את מזלו בעסקי נדל"ן בפנמה, ולרוע מזלו איש עסקים מקומי לו מכר דירה טען כי דהן עקץ אותו כאשר גנב את כספו ותבע אותו. במקביל לתביעה, הוצא נגד דהן צו מעצר של האינטרפול לבקשת הרשויות בפנמה. כמה שבועות לאחר מכן דהן נעצר בספרד, הוסגר לשלטונות בפנמה ונכלא בכלא המרכזי במדינה.
דהן הבין מהר מאוד שעד שמשפטו ייפתח הוא עלול לבלות כמה שנים טובות מאחורי סורג ובריח, ולטענתו הוא נסחט על ידי קצינים בכירים בכלא, ונאלץ לשלם להם שוחד של מיליון דולרים כדי שאסירים בכלא לא ירצחו אותו. לפני כשלושה חודשים הוא הוצא מבית הכלא על מנת "לשלם" לקצינים עוד כחצי מיליון דולר. בשלב זה, בזמן שהתקרב לכספומט על מנת למשוך את כספי השוחד, הוא נמלט מהמקום באמצעות אנשיו, ועל פי החשד כבר למחרת המתין לו מטוס פרטי שהטיס אותו למיאמי ומשם כנראה המשיך בדרכו לקנקון. נכון להיום הוא מבוקש על ידי משטרת פנמה, ובינתיים הוא ירד למחתרת ולאיש אין מושג היכן הוא מסתתר.
3. אברהם חורי ויוסי אוחנה, תאילנד: השניים נעצרו בשנת 1994 על ידי משטרת תאילנד אחרי שבתיק שהיה ברשותם נמצאו 1.7 ק"ג קוקאין. הם הוחזקו בכלא צ'אנג מאי ונשפטו ל-50 שנות מאסר. חורי היה זה שהגה את תכנית הבריחה הגאונית; הוא הצליח להבריח לתאו מסוריות וחבלים, וכמה ימים לאחר מכן הוא ארגן מסיבה קטנה באגף שבו הוחזק בהשתתפות הסוהרים. במהלך המסיבה הוא הכניס לכוסות האלכוהול שלהם כדורי הרדמה, ואז יחד עם אוחנה הם ניסרו את סורגי הכלא, טיפסו בחבלים ובבגדים שקשרו אל החומות ומשם קפצו בסולמות אל מעבר לגדרות התיל.
מיד לאחר הבריחה השניים התפצלו בניסיון להגיע לגבול עם קמבודיה ולחצות אותו. כעבור עשרה ימים הם נעצרו, הוחזרו לכלא וזכו לקבלת פנים קשה ביותר. הסוהרים, שחשו מרומים, שברו להם את השיניים והתעללו בהם קשות. הם נשפטו ל-100 שנות מאסר, ולאחר מכן לעונש מוות, ורק בהתערבות משרד החוץ הישראלי ומשרד המשפטים הם הוחזרו כעבור שמונה שנים לרצות את יתרת עונשם בארץ וכך ניצלו מהוצאה להורג.
4. ניסים (השם המלא שמור במערכת), מרוקו: ניסים, תושב אשדוד בשנות ה-30 לחייו הגיע למרוקו בשנת 2000 ועם יציאתו מהמדינה הוא נעצר בחשד לניסיון להברחת חשיש. הוא נעצר במקום ונשלח לכלא המרכזי בקזבלנקה. כשנה לאחר מעצרו הוא נלקח לבדיקה בבית חולים הסמוך לחוף הים, ובמהלך סדרת הבדיקות השגרתית שעבר יצאו הסוהרים שליוו אותו לעשן סיגריה מחוץ למחלקה. באותו רגע ניסים הבין שזה הזמן שלו לברוח; הוא קפץ מחלון אחת המחלקות, גנב אופנוע שהיה במקום ונמלט לכיוון שדה התעופה, שם המתין לו חבר קרוב שהנפיק עבורו דרכון מזויף וסייע לו להימלט מהמדינה לישראל. ניסים, כך מתברר, תכנן את בריחתו כבר כמה ימים קודם לכן כאשר ידע על כך שהוא צפוי להגיע לבית החולים. במרוקו העדיפו לשמור על עמימות בכל הקשור לפרטי הפרשה, ובינתיים, בארץ, ניסים חזר בתשובה ושומר על פרופיל נמוך.
5. שי (השם המלא שמור המערכת), בוליביה: מיליון וחצי שקל נדרש בחור בשם שי לשלם עבור הבריחה שלו מהכלא מבוליביה. הוא נעצר במדינה הדרום אמריקאית בחשד שהיה מעורב בהחזקת סמים והועבר לכלא בעיר סנטה קרוז. שי הכחיש את הטענות נגדו, וסנגוריו הגו תכנית גאונית לשחררו מהכלא שנחשב לאחד הגרועים בדרום אמריקה. עורכי דינו דאגו לארגן לו "חתונה" עם צעירה מקומית ושכנעו את השופט לשחררו למעצר בית תחת פיקוח של סוהרים. ברגע בו שוחרר הוא יצר קשר עם חברים בישראל שהיו מעורבים בחילוץ ישראליים ממדינות דרום אמריקה, וכך הגיעה לבוליביה קבוצה של כ-7 ישראליים, יוצאי יחידות קרביות מובחרות. החבורה המובחרת תכננה את הבריחה לפרטי פרטים; בשעות בלילה המאוחרות, מתחת לאפם של הסוהרים, שי הוברח בג'יפ אל מחוץ למקום בו שהה ונסע כ-700 ק"מ בג'ונגלים לכיוון ברזיל. כעבור כמה שבועות כשהחיפושים אחריו פסקו, הוא הוברח לברזיל ומשם לישראל. על פי דיווחים שהגיעו לאחר מכן עלות חילוצו מהכלא ועלתה למשפחתו כ-400 אלף דולר.
6. גל (השם המלא שמור המערכת), דרום אפריקה: בית המעצר ביוהנסבורג נחשב לאחד הקשים בדרום אפריקה בכל הקשור ליחס לאסירים ובתנאים בהם הם מוחזקים. גל, ישראלי שנעצר בדרום אפריקה בחשד להונאה, ביקש מהשומרים עלאפשר לו לעשות את צרכיו בשירותים. אחרי שקיבל את אישורם ויצא מהחדר בו הוחזק הוא תקף את השומרים ונמלט מהמקום בעזרת מכונית מילוט שהמתינה לו מראש. משם הוא נסע מיד לשדה התעופה, קיבל דרכון ישראלי מזויף ונמלט לישראל.
7. שרון (השם המלא שמור במערכת), הודו: שרון נעצר בחשד שבכליו נמצאו כמויות גדולות של חשיש ומריחואנה אותם רכש על פי החשד בגואה. הוא הוחזק בכלא ההודי במשך כמה חודשים ויצר קשר טוב עם אחד הסוהרים. השניים התיידדו, ושרון הרגיש בנוח לשחד את הסהור בכמה אלפי דולרים בתמורה שזה יסייע לו לברוח מהכלא ומשם לישראל - במידה וייצא היום מגבולות המדינה הוא צפוי להיעצר ולהישלח ל-20 שנות מאסר.
8. אבי (השם המלא שמור המערכת), קובה: בימים בהם קובה הייתה רק חלום רחוק עבור מרבית הישראלים, היו מעטים בעלי ת.ז. כחולה שגילו אותה ונהנו לטייל בה. אחד מהם היה אבי, מי שהגיע למדינה בשנות ה-30 לחייו. הוא במדינה המרכז אמריקאית בחשד שהחזיק חשיש בתיקו, נכלא, שיחד שופט מקומי בכמה עשרות אלפי דולרים וזה אפשר לו להשתחרר למעצר בית ומשם הוא נמלט מהאי הקסום בסירה למיאמי ומשם ישירות לישראל.
9. רוני קלדרון, ברזיל: שחקן הפועל תל אביב בעברו וזה שחזו לו עתיד מזהיר בכדורגל האירופאי. קלדרון הספיק לשחק בשנות ה-70' במדי אייאקס אמסטרדם, אלא שהכישרון ברגליים לא הביא לקלדרון את העושר עליו חלם כל חייו, והוא החל להסתבך בפרשות סמים שונות שהניבו לו כסף רב. בשנת 1982 הוא נעצר בלוס אנג'לס אחרי שנאשם כי עמד בראש רשת להברחת סמים מארה"ב לישראל. הוא נשפט לשבע שנות מאסר, ערער לבית המשפט העליון ועונשו קוצר בשלוש שנים. באחת החופשות שקיבל מהכלא הוא נמלט בזהות בדויה מישראל ליוון ומשם לברזיל. בארץ הסלסה הוא הסתבך שוב בפרשת סמים חמורה ונדון ל-32 שנות מאסר. בשנת 1994 הוא ברח מהכלא בברזיל ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. אחרי היעלמותו נפוצו שמועות שהוא עדיין מתגורר בברזיל למרות שהדבר מעולם לא הוכח בצורה רשמית.
בריחות של ישראלים מבתי כלא, כמו שאתם מתארים לעצמכם, לא התרחשו רק מעבר לים, וגם כאן בישראל ישנם מספר אסירים שרקמו תכניות בריחה והוציאו אותן לפועל. אלו הם הנמלטים - הגרסה הישראלית:
1.נחמן פרקש - "מלך הבריחות": פרקש, מי שהיה בעברו אלוף הארץ באיגרוף ובעל פוטנציאל להפוך לאלוף עולם בתחומו החליט בשלב מסוים כי הפשע משתלם הרבה יותר. במהלך חייו פרקש ברח לא פחות מארבע פעמים מהכלא - שיא ישראלי ואולי אפילו עולמי. פרקש ביצע מעשי שוד נועזים, פרץ לדירות של עשירים ואפילו גנב גור נמרים מגן חיות. הפעם הראשונה בה ברח מכלא רמלה הייתה יחד עם העבריין רפאל בליץ בעת שהסוהרים צפו בסרט "באבט יוצאת למלחמה" בכיכובה של בריז'יט בארדו. בריחתו השנייה, שוב מכלא רמלה, התרחשה בזמן שנשלח לבצע עבודות ניקוש עשבים. הפעם השלישית הייתה יחד עם העבריין יורם לנדסברג, אז שניהם ברחו מבית המעצר במשטרת צפת באמצעות מסורית שהוברחה לפרקש ובאמצעותה ניסר את סורגי תאו. פרקש ניסה לבצע קאמבק מוצלח בעולם האגרוף בשנות ה-60, אבל חיידק הפשע גבר עליו. ב-20 השנים האחרונות הוא הוריד פרופיל, התגורר בקדיתא, בשמורות טבע באזור עין גדי ובמדבר יהודה, ולפני כ-4 שנים נמצא ללא רוח חיים בבית העלמין במירון.
2. הרצל אביטן: אביטן, אחד העבריינים הכי מסוכנים שפעלו בארץ, נמלט מהכלא פעמיים בשנות ה-70' וה-80'. בפעם הראשונה הוא היה עצור בכלא רמלה על שוד בנק שביצע ברמת אביב. במהלך מעצרו הוא ביקש להיפגש עם אביו החולה, ובזמן המפגש, אחרי שהוסרו האזיקים מידיו ומרגליו הוא ניצל זאת כדי להימלט מהדירה בה נערך המפגש - מיותר לציין שהסוהרים ששמרו עליו נותרו המומים מהבריחה הנועזת. בשנות ה-80 הוא נמלט שוב, הפעם מכלא באר שבע, אחרי שהצליח לעצב "אקדח" בעזרת לחם אותו צבע במשחת נעליים שחורה - הוא איים על סוהר ונמלט מהכלא במכונית שב"ס. במהלך הנסיעה הוא התחפש כך שלא יזהו אותו ונכנס לבית של משפחה תמימה בבאר שבע שם בילה בה את השבת ולאחר מכן נתפס בעקבות מצוד נרחב ביותר שהיה אחריו.
3. יעקב שמש: שמש היה אחד העבריינים המסוכנים שפעלו בישראל של שנות ה-80' וגרם למבוכה גדולה לשירות בתי הסוהר. הוא נעצר על שוד מזוין והצליח לברוח מתא המעצר בראשון לציון אחרי שניסר את סורגי תאו. הוא נתפס כמה חודשים לאחר מכן בזמן שהסתתר בדירת יוקרה באשדוד.
4. צבי גור: צבי גור, רוצחו המתועב של הילד אורון ירדן נשפט למאסר עולם ועוד 35 שנות מאסר באחת הפרשות שזעזעו את ישראל. מדי פעם גור יצא לחופשות מחוץ לכלא ולאורך השנים הוא יצר אמון עם מפקדיו בכלא שזיהו את הפוטנציאל שלו כאומן וצייר. באחד הימים הוא נשלח לצייר על חומות כלא רמלה וניצל את ההזדמנות כדי לברוח - כעבור שבוע הוא נעצר ונכלא, ומאז בשב"ס חושבים כמה פעמים לפני שהם מאשרים לו לצאת לחופשות.
5. חנניה אוחנה: עבריין שהתמחה בסחר בסמים ונעצר בשנת 1987 בחשד לסחר וייבוא סמים לישראל. כאשר הובא כשאזיקים לרגליו ולידיו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא הצליח להשתחרר מהם בצורה די תמוהה, קפץ מעל שער בית המשפט בזמן כשבחוץ המתין לו אחד מחבריו על אופנוע שעזר לו להימלט מהמקום. אוחנה ניצל את ההזמדנות, ברח מישראל וכעבור שנה נתפס בהולנד והוסגר לישראל.
6. דהייש אבו רקייק: אחד מגדולי סוחרי הסמים שפעלו בישראל בשנות ה-90'. אבו רקייק היה חבר ברשת שהבריחה מאות ק"ג של הרואין מלבנון לישראל, ובאחת מהברחותיו הוא נעצר יחד עם חברי רשת נוספים כשברשותם נמצאו 117 ק"ג של הרואין טהור. אבו רקייק הציע לבלשי משטרת מרחב הנגב עסקה מהסרטים: איתור הסמים תמורת פגישה עם אשתו וילדיו. שלושה בלשים השגיחו עליו בעת המפגש, אבל לאבו רקייק היו תכניות אחרות; הוא ברח דרך חלון השירותים, רכב על אופנוע שהמתין לו ונמלט לירדן. כעבור כשנה וחצי הוא נתפס והוסגר לישראל.
7. בני סלע: האנס הסדרתי ואחד האנסים המסוכנים שפעלו בישראל. סלע נשפט ל-35 שנות מאסר וגם בתואר "מלך העתירות" אחרי שהגיש למעלה מ-300 עתירות על תנאי כליאתו. בשנת 2006 הצליח סלע "לעשות בית ספר" לשוטרים שליוו אותו לאחד הדיונים בבית המשפט בתל אביב; הוא ניצל כמה שניות של חוסר עירנות מצד השוטרים שליוו אותו לדיון, וכשהוא ללא אזיקים פשוט ברח מהמקום. המצוד אחרי סלע הסעיר את המדינה, ובמשך שבועיים הוא הסתתר בשלל מקומות בצפון הארץ עד שנתפס בעזרת מחסום משטרתי ליד מושב רגבה. אחרי בריחתו הוא נדון לעוד 4 שנות מאסר.
8. הבריחה הגדולה בתולדות המדינה: בשנת 1958, עשרות אסירים (בהם מחבלים מירדן ומצרים שחלקם שימשו גם כמרגלים) הכריזו על מרד בתוך תחומי כלא שאטה. הם פרצו את נשקיית הכלא ולקחו עשרות רובים. שני סוהרים נרצחו על ידי האסירים, ושאר הסוהרים הסתתרו מחשש לחייהם. 11 אסירים נמלטו באותו יום והשאר נתפסו כמה ימים לאחר מכן.
9. הבריחה הראשונה בתולדות המדינה: 12 אסירים חברי מחתרות של הלח"י והאצ"ל הוחזקו על ידי הבריטים בכלא שנחשב לשמור והמבוצר ביותר בישראל של אותן שנים. חברי המחתרות חפרו במשך חודשיים מנהרה מתחת לכלא ומתחת לאפם של הסוהרים הבריטיים. אחרי בריחתם הם הסתתרו בבתים שונים בירושלים עד שעזבו את העיר מבלי שאיש מהם נתפס.