לאנתוני ווינר היה הכל: משפחה למופת, אישה מצליחה יפה ותומכת, תפקידים פוליטיים בולטים - והוא החליט לסכן את הכל בשביל תחביב מגונה אחד. ולמרות שנתפס בקלקלתו ושילם על כך מחיר כבד, הוא חזר לתחביב ההרסני שלו שוב ושוב.
ווינר הוא חבר קונגרס לשעבר ובעלה של הומא אבדין, היועצת הקרובה ביותר להילרי קלינטון בשנים האחרונות. בעברו היה פוליטיקאי מבטיח, אך הקריירה שלו התרסקה לאחר שהעלה לטוויטר תמונת עירום שלו בשוגג. זה קרה כשניסה לשלוח את התמונה באופן אישי לאישה ספציפית שהיא לחלוטין לא אשתו.
לאחר התקרית המביכה הזו התייצבה הומא לצידו של בעלה, תמכה בו והבהירה שהנישואים לא נגמרו. שנתיים לאחר מכן ועם אפס רצון ללמוד לקח, ווינר שוב נתפס בסקסטינג (חילופי תמונות סקסיות בהודעות) בזמן שהתמודד על ראשות עיריית ניו יורק. שוב הגיעו התמונות לאישה שלא הייתה אשתו, והקאמבק שהוא ניסה להוציא לפועל נגמר בכישלון טוטאלי - צפו בסרט התיעודי "ווינר" ותראו עד כמה.
הייתם מצפים שלאחר שתי התקריות המביכות האלה, גם לו וגם לאשתו, האיש יעבור מהפך. יבין את ההשלכות ויפסיק לעשות את השטויות האלה, במיוחד כשהוא מנסה להחיות את הקריירה הפוליטית שלו. אבל לא. השבוע, בפעם השלישית והחמורה מכולן, ווינר צילם את עצמו והחליף תמונות סקסיות עם אישה אחרת - כשלצדו שכב במיטה בנו הקטן, שמצולם אף הוא באחת התמונות.
על פי הדיווחים בארה"ב, הומא שמעה על התמונות רק לאחר שהניו יורק פוסט פנה אליה בנושא וביקש את תגובתה. אחרי פעמיים משפילות ומביכות שעמדה לצד בעלה, היועצת הבכירה החליטה שלא עוד. פעם שלישית גלידה, והיא תאכל אותה בזמן שתחתום בביטחון מלא על מסמכי הגירושים.
ארה"ב סוערת בעקבות הפרשה הזאת, שכמובן משפיעה על קמפיין הבחירות והציפה את נושא הבגידה של ביל קלינטון בהילרי. אבל אותנו הצהוב הזה פחות מעניין מהשאלה העיקרית שעולה מהתקריות האלה: איך גבר שאמור להיות נבון מצליח להיות כל כך אדיוט? ואנחנו לא מדברים על התשובה המרגיזה והברורה מאליה שקשורה לנסיבות ביולוגיות ("יש לי פין ואני חייב לעשות איתו משהו"), אלא על הסברים אחרים - ויש מחקרים שמספקים אותם.
כבר ב-2013 ניסו ב"וושינגטון פוסט" להבין מה גרם לווינר לדבוק בהתנהגות הזאת בידיעה שהיא רק פוגעת בו וביקיריו. "זאת התנהגות מובנית", אמר אחד המרואיינים, פרד ברלין, מנהל היחידה לייעוץ התנהגות מינית בבית החולים ג'ון הופקינס. "אנשים מרגישים שדוחפים אותם להתנהג בצורה מסוימת, למרות שהאינטלקט שלהם והמצפון אומרים להם אחרת".
ברלין ציין שבמהלך 30 שנות ניסיון בתחום, הוא נתקל באנשים רבים עם התנהגות מינית בעייתית הדומה לזו של ווינר. אנשים מהסוג הזה, לדבריו, לא פועלים רק מדחף ביולוגי חזק אלא מעורבים פקטורים נוספים כמו מתח ודיכאון. "בסופו של דבר זה הכל קשור לסקס. יש משהו שגורם להם לא להתנגד לדחף, תהיה הסיבה אשר תהיה", אמר ברלין. המומחה תיאר את הבעיה כסוג של התמכרות והקביל אותה לאדם שנמצא בדיאטה: לדבריו, האדם אולי השתכנע שהוא צריך לעבור שינוי, אבל ברגע שהרעב יתקוף שוב הוא לא יהיה מסוגל לעצור את עצמו וימשיך לעלות במשקל. האדם באמת ובתמים יצטער על מעשיו לאחר מכן, ואז הכל יחזור על עצמו. בדיוק כמו עם כל התמכרות אחרת.
מייקל רדווסקי, פסיכולוג שמטפל באנשים שסובלים מבעיות מיניות, מסביר שבעידן הדיגיטלי קל יותר לאנשים לבטא את הפנטזיות שלהם. הם אומרים ועושים דברים שאולי לא היו קורים לולא האינטרנט. הרשת הפכה למקום בלתי מוגבל של פרטנרים שיכולים להגשים פנטזיות מיניות, ועל פי רדווסקי, המוח של האדם תמיד מחפש אחר סקס ופרטנרים לעשות את זה איתם.
מומחים עדיין חלוקים בדעתם לגבי ההגדרה של ההתנהגות המינית הזו כהתמכרות. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית רצתה בזמנו לכלול "התנהגות נימפומנית" במדריך הרשמי שלה; הסימפטומים שהוגדרו היו פנטזיות מיניות חוזרות ואינטנסיביות, דחפים מיניים שמפריעים לפעילויות יומיות חשובות בפרק זמן של לפחות חצי שנה והתעלמות מהסיכונים שבהגשמת הפנטזיות מבחינה פיזית ורגשית. אלא שהנושא עורר מחלוקת רצינית ולבסוף הוחלט שלא לכלול את ההגדרה במדריך.
מחקר שפורסם דרך אוניברסיטת קליפורניה בדק אם בכלל יש תוקף לאמירה שסקס הוא דבר ממכר. מחקרים קודמים הראו שאצל מכורים הצופים בתמונות של מושא ההתמכרות שלהם, הפעילות המוחית גוברת בצורה משמעותית. הפסיכיאטרית ניקול פראוס הניחה שהיא תראה תגובה מוחית דומה אצל מכורים לסקס, אבל היא לא. לדבריה של פראוס, יתכן שצריך לחשוב על נימפומניות לא כעל התמכרות, אלא כעל ליבידו ברמה גבוהה, המשולב עם תכונות כמו אימפולסיביות.
רייצ'ל נידל, פסיכולוגית קלינית שמוסמכת לטפל בהנתהגויות מיניות, אומרת שמה שחשוב באמת הוא להבין מהו התפקיד של ההתנהגות המינית. "מה עוזר לאדם כדי לשלוט בחרדה שלו או כדי להרגיש טוב עם עצמו?", היא אמרה כדוגמה.
התופעה הזאת קיימת לא רק בפוליטיקה, אלא בקרב אנשים שנמצאים בעמדות כוח שונות. לכן נהוג לחשוב שיש תכונות מסוימות המובילות להתנהגויות מיניות חריגות. גם טייגר וודס, כזכור, הודה ב-2012 בשורה של בגידות באשתו שקרו לאורך השנים. הוא התנצל עמוקות אך הנזק הגדול נעשה ושום שינוי דרמטי לא קרה.
אם יש משהו שכל המומחים מסכימים עליו הוא שבעיות אחרות חוץ מסקס מהוות טריגר להתנהגות הזאת. "תמיד יש דברים אחרים שקורים, חוץ מתאווה למין", אמרה הסקסולוגית חני מילצקי.
במאמר שכתבה העיתונאית ליסה מילר נשאלה השאלה איתה פתחנו - האם אנתוני הוא פשוט אידיוט, או שאולי הוא סובל ממחלה או תופעה מסוימת שמסבירה את כל הדבר הזה? לאחר שיחות רבות עם מומחים בתחום, ליסה אספה את התכונות והטריגרים העיקריים שלדבריהם מובילים להתנהגות המינית הזאת.
ראשית נאמר שווינר אינו בוגר מבחינה מינית. כלומר הוא תקוע מנטלית בגיל שבו סקס הוא רק סקס, והוא לא פיתח את היכולת להזדהות עם פרטנרית אחרת ברמה רומנטית וליצור איתה חיבור עמוק. זה נקרא "הפרעת חיזור" - חיפוש מתמיד אחר פרטנריות זמניות. שנית נאמר שווינר הוא אדם מדוכא. התהגויות מיניות לגיטימיות כמו אוננות נתפסות עדיין כטאבו בקהילות מסוימות, ולכן הדחפים המיניים שלו אולי היו מדוכאים לאורך השנים. שלישית הציעו המומחים שאנתוני ווינר הוא שונא נשים. לדבריהם, יש אנשים שמעדיפים סוג כזה של עוררות מינית - כלומר סקסטינג - כדי להימנע מהצורך לדבר עם ולגעת באישה בשר ודם שעלולה לדחות אותם. באינטרנט אפשר למצוא בקלות נשים שיחמיאו לאיברים הנכונים של ווינר ויסכימו לממש את הפנטזיות שלו, ולכן הוא לעולם לא מתמודד עם דחייה של אישה או החלשה מצידה.
הטענה השלישית מעניינת בעיקר לאור העובדה שווינר התחתן עם אישה שהיא ההפך הגמור מהנשים שאיתן חווה עוררות מינית: היא בכירה בתחומה ומוכרת בציבור. אפשר לומר אפילו שהיא הרבה מעל הליגה שלו, ואולי דווקא בגלל זה הוא הרגיש מראש את הדחייה מצידה וחיפש אישור לגבריותו אצל נשים אחרות. לבסוף החוקרים אמרו למילר שהעיקר פה הוא להיות ילד רע. יש אנשים שצריכים להרגיש שהסקס הוא טאבו כדי ליהנות ממנו ולחוות ריגוש.
כאמור, הטענה הרווחת היא שההתנהגות המינית הופכת לבעיה רק אם היא מפריעה לדברים אחרים חשובים יותר בחיים כמו לקריירה, למשפחה ולבריאות. אנתוני ווינר נפגע בכל אחד מהמישורים האלה ועל הדרך גם פגע באחרים. לא ברור אם הוא סובל בצורה חד משמעית מהתמכרות או מחוסר חמצן במוח, אבל מה שבטוח - הוא יחזק את ההנחה השנייה אם לא יעשה הכל כדי להבין בעצמו מה הבעיה שלו.