אלא אם כן מצאת יתומה כוסית שהיא גם חירשת ואילמת, סביר להניח שאתה מוזמן בכל סופשבוע שני לארוחת ערב אצל ההורים שלה. יש לזה כמה חסרונות. אביה החביב אך הטרחן מתעקש, אחרי כל ארוחה, להראות לך את אוסף התקליטים הנדירים שלו ולספר לך בדיחות על פולניות. שלא לדבר על אמא שלה, הנודניקית, שלא יודעת לטגן שניצל נורמלי גם אם חייה תלויים בזה.
חוץ מזה, כשאתה מסתכל על האם-טיפוס הספציפית הזאת אתה לא יכול להימנע מלחשוב שלא משנה כמה זה לא נראה ככה עכשיו, בעוד עשרים שנה הגנטיקה תכריע את הכף לרעתך והחברה החמודה שלך תיראה ככה, תישמע ככה ואלוהים ישמור, תבשל ככה.
סך הכל אתה מחבב את ההורים שלה, אבל ישמח אותך מאוד לדלל קצת את הביקורים אצלם ואחת לחודש להישאר לבד בבית ולגרבץ בנחת מול הטלוויזיה. נכון? נכון. אז ככה.
הנשק העיראקי
אולי טיפה עוצמתי, אבל מאוד מאוד יעיל, בעיקר למצב שבו אתה רוצה להימנע כמעט לגמרי מביקורים אצל ההורים האשכנזים שלה. אולי לא שמת לב, אבל הורים אשכנזים הם בדרך כלל מאוד רגישים לסממני התנהגות מזרחיים. הם לא גזענים. הם פשוט לא אוהבים את הצליל של זה מסביב לשולחן שלהם.
אז נכון שאתה רק שמינית מרוקאי וכבר דור שישי בארץ, אבל אתה יודע כמה מילים בעיראקית, נכון? אם לא, תמצא מישהו שילמד אותך להגיד בתיאבון, ברוכים הבאים, תודה רבה, לבריאות וסליחה.
במשך הארוחה תמצא המון הזדמנויות לפזר את המילים האלה במבטא עיראקי כבד. עשה זאת בלי בושה. זה ייראה להם משונה, אבל הם לא יוכלו לבוא אליך בטענות, כי הם נורא נאורים, וכי כל המילים שאמרת הן נורא מנומסות. נשאר לך רק לקנח בגרעפס, ומובטח לך לא רק פטור מארוחות שישי, אלא נידוי גורף מכל בילויי המשפחה המורחבת. במילים אחרות: חסל סדר פסח אצל אמא שלה.
הנשק הביולוגי
יכול להיות שתאלץ לחזור על התרגיל הזה שבוע אחר שבוע, אבל מובטח לך שאחרי פעמיים שלוש כאלה אתה לא מוזמן לפחות חודשיים-שלושה. אני לא יודעת מה יגרום לה לוותר על נוכחותך מסביב לשולחן, העלבון או הגועל, אבל זה הרי לא ממש משנה לך.
ככה. נכון ממילא אחרי ארוחת ערב אצל ההורים שלה אתה מבלה כל הלילה בשירותים? אז כל מה שאתה צריך זה להתחיל את זה כמה שעות לפני, אצלם בבית. גם תפסיד את השיחה המשעממת ותקרא במקום זה את העיתון, וגם - למרות שזה יעלה שאלות אילמות ליד השולחן כשהשירותים יהיו תפוסים במשך שעה, ולמרות שאף אחד לא יעז להיכנס אליהם גם שעה אחרי - אף אחד לא יוכל לבוא אליך בטענות על כלום. והכי טוב, לא תצטרך לשקר שהאוכל היה טעים, כי אף אחד לא ישאל אותך את השאלה הזאת. בשנה הקרובה.
הנשק השקט
ככה. בשביל בחורה, אין דבר מעיק יותר מבחור שמגיע לארוחת ערב אצל ההורים שלה והיא צריכה לארח אותו, לדבר בשמו ולדובב אותו - כשהוא אפילו לא מנסה לנהל שיחה כי פתאום הוא נהיה ביישן ובמקום להרשים עושה רושם של מפגר. אז תהיה כזה.
כל פעם שתרצה משהו מהצד השני של לשולחן תבקש ממנה בשקט, על כל שאלה ששואלים אותך תענה בחיוך מילה אחת, "כן", או "לא", או "תודה". כשאתה אוכל, אל תסתכל לאף אחד בעיניים. תקע אותן בצלחת. תאמין לי, תוך חצי שעה תשתרר אווירה כל כך לחוצה מסביב לשולחן, שאמא שלה תדחף אתכם החוצה וההזמנה הבאה תאחר מאוד להגיע. כלומר האמא תנסה, אבל החברה שלך לא תמסור לך.
