כל במאי מתחיל יספר לכם שבכדי לעשות סרט טוב באמת צריך הרבה מאד עבודה. מצד שני, יש גם כאלה שלא ממש בא להם לעבוד קשה. במקום להתחיל להתעסק בעלילות מורכבות, צילומים מרשימים ואפקטים, הם מציבים את האישה הכי סקסית שהם יכולים למצוא בביקיני הכי קטן שנמצא בחדר התלבושות, וצועקים "אקשן". מה אתם יודעים? זה עובד לא רע.
ג'סיקה סימפסון: הדיוק'ס קורעים את האזארד
פעם, לפני שהפכה לסוג של פריק שואו היריון, ג'סיקה סימפסון הייתה ממש לוהטת. כל כך לוהטת עד שאפילו המים לא הצליחו לכבות אותה. זה קרה ב-2005 כשהבינה שזמרת גדולה כבר לא תצמח ממנה, והתגייסה לשחק ב-"הדיוק'ס קורעים את האזארד", חידוש מחריד לסרט מטופש בפני עצמו, שהחלק היחידי בו שבאמת היה ראוי למסך הקולנוע הוא סצנת שטיפת המכונית. בחלק הזה, בלי שום הכנה מוקדמת או סיבה הגיונית, פורצת סימפסון אל המסך בביקיני דקיק והופכת מכונית אחת למאושרת במיוחד.
ברוקלין דקר: לזרום עם זה
לזכותה של ברוקלין דקר ייאמר שהיא לא באמת צריכה מסך גדול כתירוץ ללבוש בגדים מאד מינימליים. בתור מי שמככבת בשנים האחרונות על בסיס קבוע במגזין בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד", ביקיני הוא כמעט התלבושת האחידה של דוגמנית העל. בשנה שעברה היא עשתה את הופעת הבכורה שלה בקולנוע עם הופעה ב"לזרום עם זה" של אדם סנדלר, הגרוע במיוחד. מה שייזכר מכל זה הוא כמה שניות של גן עדן, בהן יוצאת הבלונדינית הסקסית מהמים.
אליזה דושקו: מעודדות צמודות
אם בחירת הסרטים של אליזה דושקו הייתה טובה כמו המראה שלה, היא לא הייתה מגששת את דרכה היום בין פיילוטים מביכים בטלוויזיה. אבל לצערנו כל מה שנשאר לנו ממנה בשנים האחרונות הן רק זיכרונות קסומים מתחילת הדרך. כמו בשנת 2000 אז כיכבה ב"מעודדות צמודות", סרט שמומלץ מאד לראות בהיי דפינישן ובמיוט במקביל. כמויות הביקיני והחצאיות המתנפנפות שתקבל שם, שוות ללא ספק מקום בארכיון.
קייט בוסוורת': בלו קראש
סרטים על גולשות מכילים תמיד פוטנציאל טוב לסצנות ביקיני בלתי נשכחות, ו"בלו קראש" מצליח גם לממש את הפוטנציאל הזה. הסיטואציה הזאת מצליחה להוציא סוף סוף מקייט בוסוורת', אחת השחקניות הלוהטות הפחות מוכרות בהוליווד, רגעים בלתי נשכחים של איכות סקסית לצד הגלים הכחולים. על העלילה אין טעם להרחיב את הדיבור, כי גם ליוצרים לא ממש היה אכפת ממנה. אחרת הם לא היו מבלים כל כך הרבה זמן מסך על צילום נשים סקסיות גולשות, בלי מטרה נראית לעין.
קלי ברוק: פיראנה 3D
את "פיראנה D3" אנחנו אוהבים במיוחד כי בניגוד לסרטים אחרים ברשימה הזו, הוא לא מתיימר לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות. התמהיל פשוט ותכליתי להדהים: הכנו סרט טראש בתלת מימד במיוחד בשבילך. בתפריט: דגים אוכלי אדם שמגיעים לחוף ואוכלים רק נשים עירומות לחלוטין או ממש קרובות לכך. קלי ברוק מתחילה אותו עם ביקיני אדום שמעלה לך את לחץ הדם, ממשיכה עם טבילה בעירום שתגרום לך לרוץ למיון, ומסיימת כאוכל לדגים. אופס, היינו צריכים לצעוק ספוילר לפני זה?
קמרון דיאז ודמי מור: המלאכיות של צ'רלי
האמת היא שאם אתה ממש רוצה ליהנות מהתקופה הטובה של קמרון דיאז, כדאי לחזור עד ל"מסיכה". אבל אנחנו כאן בעסקי הביקיני, ולכן נצטרך (למרות שמחינו בתוקף) בכל זאת לכתוב כאן את צירוף המילים הנורא "המלאכיות של צ'רלי". כל זאת בזכות הסצנה שבה נפגשת דיאז עם דמי מור בת ה-40, על החוף, והשתיים עוצרות לדו קרב שעושה הרבה כבוד למוסד הניתוחים הפלסטיים. אחרי שתראה אותה כמונו בריפיט לפחות 10 פעמים, תרגיש חופשי לעצור ולעבור הלאה.
ג'סיקה אלבה: סודות בים הכחול
לא משנה כמה זוועות תרשום על עצמה ג'סיקה אלבה בקולנוע, היא לעולם לא תוכל להרוס את הרושם העז שהותירה עלינו ב"סודות בים הכחול". מחוץ לאולמות הסרטים ראינו כבר את אלבה בעשרות בגדי ים לוהטים, אבל כאן היא סוף סוף מעניקה למעריצים את מבוקשם, ומבלה דקות ארוכות בתפקיד שקר כלשהו. בהמשך קורה משהו עם סמים וספינות טרופות, שום דבר שאמור להסיח את דעתך מהחלק החשוב באמת בסרט הזה.
אלי לרטר: כוכב חדש נולד
כל מילפית גדולה צריכה להתחיל מאיפה שהוא. הרבה לפני שהוציאה לנו את העיניים ב"גיבורים" ו"האוייב שבפנים", הייתה אלי לרטר הסטודנטית הסקסית של בית הספר ב"כוכב חדש נולד", דרמת פוטבול נשכחת בשלהי שנות ה-90. מה שחשוב באמת לזכור מתוך הסרט הזה הוא הרגע שבו מחליטה לרטר לוותר על בד ולייצר לעצמה ביקיני מקצפת. כן, זה באמת נראה טוב כמו שזה נשמע.
פיבי קייטס: נעורים בקצב מהיר
אם קראת את השם למעלה ואמרת לעצמך: "מי?!?", אתה לא לבד. פיבי קייטס משתייכת לקבוצת השחקניות שנחשבו בצעירותן להבטחה גדולה, אך מעולם לא מימשו. הרגע הגדול של קייטס הגיע ב-1982, כשהשתתפה ב"נעורים בקצב מהיר", אחת מקומדיות הקולג' המוצלחות הראשונות אי פעם. אבל עם כל הכבוד לבדיחות השנונות ולשון פן, שכיכב בו, הרגע שהפך את הסרט הזה לאגדה הוא זה שבו פושטת קייטס את חזיית הביקיני האדומה שלה לעיני המצלמה. אנחנו עצרנו בדיוק רגע לפני.
ראקל וולש: מיליון שנים לפנה"ס
בשנות ה-60 היה הרבה יותר קשה למכור הסברים לנשים בלבוש מינימלי על המסך. היוצרים של "מיליון שנים לפנה"ס" מצאו אחלה תירוץ לעניין הזה: כשכל מה שנמצא מסביבך הוא עורות של טורפים, אין הרבה אופציות לביגוד. כך הסתובבה לה וולש בעולם הפרהיסטורי, לבושה ברעמת דינוזאור, ועדיין הצליחה להיראות סקסית כמו מעט מאד נשים בעידן המודרני.
