הדיבור החרוש אומר שליידיס שממוטטות מצחוק ונותנות בפאנצ'ים הן בדרך כלל מודל למחדל אסטטי וגבריות להחריד – והנה שתי שאפות משעשעות שהפעילו מטען על הקונספציה. אחת מסיימת עונה, השניה מחליפה אותה, שתיהן בוערות, שתיהן קורעות ושתיהן חתולות קומיות שאנחנו תמיד שמחים לראות. עדי אשכנזי ושני כהן נזרקות לזירה, לקרב שיכריע עם מי היה בא לנו יותר ללפף את הבטן מצחוק ולהעביר ערב אפל בהסנפת קטורת.
סיבוב ראשון: שליפת הרזומה
עדי אשכנזי: הקומדיאנטית של הביצה וההתקדמות האבולוציונית של ציפי שביט, אשכנזי היא קונצנזוס מפלדה בכל מה שקשור ליכולותיה להרחיב לאנשים חיוכים מעל הפלזמה ולהעמיס אולמות כבר שנים. הניסיון התעסוקתי של הדרדסית התזזיתית כבר מיקם קנטינה בלב הפריים טיים, אבל הצי'קה היא הרבה יותר מספקית אבחנות מושחזות וצוללנית של מרשרשים בים הכנסות; מדובר פה באצולת הברנז'ה וחלק מרשימת התפוצה של כל פפראצי, שכבר מזמן מיקמו את הרועשת בגורד השחקים של כל סלב בבולשיט המקומי.
שני כהן: כהן נגחה את דרכה לגלקטיקוס המצחיקות רק לאחרונה, אבל פיגורת החלל הזו דפקה השתלטות מהירה על השוק וחצבה טרטוריה בבלוק של הגדולות מכולן. הדרך לטופ אמנם עברה בכמה פלופים, אבל אחרי התזת נתונים ב"שבוע סוף" היא קיבלה את הזימון לסיירת, ושם בצונאמי של הרייטינג מספיק אנשים הבינו שמדובר בכוסית הכי קורעת על כל מסך, וכהן זכתה בכומתה וקיבלה את הזימון לפנטהאוז של המובחרות.
סיבוב שני: עימות חזיתי
עדי: לכאורה מדובר בשקופית נתונים שלא הייתה עוברת מפתן אצל רוקאויי, וספק אם מישהו היה משקיע מוב באפלוליות הפיק אפ על התלתלים המקפצים האלו. ולמרות זאת, אשכנזי הצליחה איכשהו להתניע לנו את הדלקה עם כל בדיחה שהיא משגרת, ולהנדס פנטזיית סטארט אפ שכוללת קטילות הדדיות כסממן תשוקה במקום עוד רומנטיקה מעייפת. אשכנזי חתכה עמוד מהספר של השפים הגדולים ביותר והבינה שלא המצרכים יוצרים את הבאזז, אלא איך שאתה מעצב את המנה. וכך, עם פרצוף סביר, גובה שלא עובר מעקה וחזה שנפל בשבי של הגנטיקה, מצליחה הסטנדאפיסטית להתיז סקסיות לא פחות מכל עילוי שמתגלגלת על מסלול.
שני: הדמויות ההרסניות שהיא מגלמת בארץ נהדרת גרמו ליותר מדי זכרים להיאבק בזקפה פולשנית בזמן צפייה עם המשפוחה בשישי בערב, וזה פאקין לא מתאים. אין פה החרשה שכהן הפכה לדיבור הכי עדכני בכל התקבצות של שעירים, וקומבינציית הנתונים שלה עם עלמה זק כבר הריצה פנטזיות אצל כל גבר שמחכה לפריים טיים של שישי בערב. שלמות היא התפזרות גוזמאית אם רוצים לשכתב את כישוריה של המולטי סקילס הזו, אבל למרות חוטם שיכול לפנצ'ר בלונים, הבחורה היא הדבר הכי קרוב לשאפת חלומות שמצליחה לשכנע בכל דמות ולהדליק את בוילר הסקסיות אפילו כשהיא מחקה את המורה המעפנה של מעטוק. גוף קטלוגי, שיזוף מוקה ומחשוף אול סטאר בשילוב אישיות מגרה ויכולת להצחיק ולשמר על כוחה כמקור תשוקה ראשי, מכתירות את כהן כפרינססה החדשה שתענג אותנו עוד קילומטרים של זמן קדימה.
סיבוב שלישי: על סטייל ואביזרים
עדי: אחרי שהעמידה גופה מהונדסת ומצאה ספר שהצליח לגרום לליפה להראות סביר, אשכנזי הבינה שאוברולים גרוטסקיים וחצאיות מגוחכות שייכות לאלו שהצחיקו דורות קודמים – ודפקה השתלטות מאובזרת כמכתיבת אופנה ראשית. הבחורה דואגת להביא אותה ביציאות ממדיסון אבניו ולבוש מתוקתק בכל פעם שהיא מדלגת על במה. ולמרות שהקזת הפאונדים המיותרים בשילוב הרגליים המחוטבות והפיגורה הדקיקה מחייבים ליפוף של בד איכותי, אשכנזי המציאה את השטאנץ וסללה את השביל גם כמדריכת הומור וגם כסטייליסטית אול סטאר בכל דירוג.
שני: לא רק המלבישים בימי צילום יודעים היטב לעשות שימוש בשפע הנתונים של כהן, אלא גם הבייב עצמה שהבינה שהדרך להנצחת דמויות עוברת בלבוש מינימלי ובחשיפת חיטובים. היא אמנם עוד רחוקה סטאז' בשביל להגיע לבלקון של אשכנזי, אבל שני היא עוד שגרירת סטייל של רצון טוב ואובר שימוש בגופיות שעושות רק נעים לכולנו. בפינאלה של ניתוח זה לא ממש מעניין שיט מה היא עינזטה בהשקה ועל איזה אביזרים היא חתמה לפני עוד סבב דאווין מול הפלאשים; אותנו מרתקות התחפושות, הפאות והלבוש האדוק בעוד חיקוי מוצלח, ושם כהן מוכתרת כחשמלית הראשית ללא עוררין.
סיבוב רביעי: אישיות מנצחת
עדי: בשביל לפזר קטלות כאלו ולהשחיז שנינויות איכות במשך עשור חייבים להיות חמושים בפרסונה חזקה ביותר, ואשכנזי חתומה על הטופס. מה שמקליק את בקשת החברות לסלפסטיקית הקטנה הוא קודם כל זה שההומור שלה הוא לא הצ'יק פליק הקבוע, אלא היכולת לבדח גם את האומה הזכרית. חוץ מהיכולת לנעוץ איפה שמצחיק, הטום בוי הזו היא קודם כל הידידה המקורחנת שאפשר להקיא איתה ביחד אחרי עוד לילה של דרינקים ולשפר את הסטלה בכל ישיבת שאכטות עם החבר'ה. זיק ההתפרעות, תזזיתיות הבילבי, פלוס הלחץ על השלפוחית בכל פעם שהיא פותחת את הפה, בשילוב כישורי לוק איכותיים היו גורמים לנו לשבץ אותה כפרטנרית נפש במקום כל חבר ילדות סתמי.
שני: היכולת של המצטיינת העונתית לשגר נחמדות סרקסטית בשילוב הצפת איי.קיו ותוך כדי שמירה על נשיות עדינה, הופכת את כהן לדרים דייט שהיינו מתים להגריל. ההתפזרות על כל דמות בלי מאמץ ושימור אמינות כבר מעידים על אופי ורסטילי, אבל גם בקדיחות מחוץ לסט עושה רושם שמדובר בשאפת איכות שמשמרת את הנדירות בין יכולות הצחקה הורסות ונתונים שמבדרים איברים אחרים לגמרי. בניגוד לאשכנזי ששכתבה פטנט על קומיות הארד קור וליצנות בסטייל, המקפלת הראשית יכולה למצמץ דייקנות גם בחלטורי דרמה על המסך הגדול וכנראה שזה השלב הבא, אבל את המתקתקות הסקסית, האינטלקט הלא מתנשא והאף שמחרב מושלמות והופך אותה להרבה יותר נגישה, היינו שמחים להחתים על חוזה טאלנט אישי.
סיבוב חמישי: מי יותר מצחיקה
עדי: סכנת חנקה של יאיר לפיד, מופעים דחוסים בכל עיר ותוכנית שוס בדרך לעוד עונת שיא, מרססים את הסימן קריאה אחרי הכותרת: אשכנזי היא אחת מגדולי הסטאנדאפיסטים בארץ ואולי היצור הכי מצחיק שקיים. הומור רלוונטי, קטילות זוגיות ואבחנות סיינפלדיות מדביקים אותה חזק על הפודיום שממנו מקבלים את מדלית הזהב באולימפיאדת הקומדיה.
שני: אחרי שפרפרה עשן צמיגים בוערים על זיכרונה של אורנה בנאי בתוכנית והצליחה למרקר את עצמה בקאדר של עילוי הצחקה, הסטיקר כבר הודבק לשמשה וכולנו מבינים שמדובר בקומיקאית שנעוף עליה לעשורים הקרובים. חיקויי מופת וממיקות של אלופה מכניסות את כהן לרשימה של הגדולות אי פעם, אבל היכולת שלה להשכיב מצחוק בלי טקסט כתוב עדיין לא נצפתה.
והמיאו הולך ל...
קונטקסט כל כך צמוד אפשר למצוא רק אצל הדצים. פה מדובר בשתי נציגות ממגזר נדיר של סופר מצחיקות שהן גם כוסיות לכל דבר ועניין, וזה מה שמסבך את פלונטר הבחירה. אחרי לעיסת כל הנתונים ובדיקת פרופורציות מול איכות בדיחות, נראה שהיללה עוברת על יד החלון של אשכנזי. נכון שמבחינת כישורי מראה ופלקאטיות של חלק עליון היא משתרכת אחרי כהן בכל תור לסלקציה אבל בכל זאת: יצר הפראיות, הסתבכויות עישונים עם החוק, היכולת לדלג איתך על סטנגה בשכונה ואז לצאת להשתולל על איזה פארטי, הופכות את הקוטלת הזעירה הזו לחתלתולה השורטת שהיינו מתים ללטף.