השם שלי שמור במערכת. העורך של המדור הזה מחזיק אותו בכספת שלו, ליד האקדח ובקבוק הוויסקי. אני לא מתבייש בעצמי או במשהו שאני עושה. אבל המחשבה שאימא שלי תעשה עלי גוגל ותמצא תיעוד של חיי הסאדומזוכיסטים לא הכי עושה לי את זה. בכלל, ככה זה להיות סוטה: זה לא שאתה מרגיש שאתה לא בסדר. אתה פשוט לא רוצה שאנשים יחשבו עליך בהקשר הזה.
אני רק אומר, למקרה שאתה שוקל אם כדאי לך להיות סוטה.
למרות שאם אתה סוטה, אתה יודע, אין לך ברירה. הרבה אנשים אומרים שהם גילו את העולם הזה של השוטים ותחתוני העור מאוחר בחיים שלהם; אבל אני מאמין שכל הסוטים נולדו עם הסטייה שלהם. חלק מהם מכירים במה שהם מוקדם בחיים, וחלק מהם צריכים לעבור עשרים או שלושים בנות זוג לפני שהם מפרגנים לעצמם. אבל זה כל ההבדל.
אני מתלבט אם להפוך את הטור הזה לתיאור של החוויות האישיות שלי – להרביץ ולספר, בוא נקרא לזה – או כמדריך לסוטה המתחיל. אני מניח שנעשה קצת מזה וקצת מזה, ולפי התגובות נראה מה אתם מעדיפים. בכל אופן, על זה הטור – החיים האפלים של אנשים שנהנים מכאב והשפלות בתוך המין שלהם. איך העולם הזה נראה – ואיך אתה יכול להצטרף.
בדיל מותך בוורידים. זה כמו שעווה חמה, אבל יותר
הבי.די.אס.אמ, או "בדסמ" – ככה קוראים לזה בחבר'ה. לא סאדו. אם אתה אומר "סאדו" יודעים עליך שאתה תייר – התחיל את חייו בתודעה בספרים של פסיכיאטרים. גם היום יש מספיק אנשים שחושבים שאנחנו עושים משהו לא בסדר (חלק מהאנשים האלו עוסקים בבדסמ באופן הכי פעיל שיש ומרגישים רע לגבי עצמם). אני לא יודע אם זה "בסדר" או "נורמלי" לעשות את הדברים האלו. אני כן יודע שיש בבדסמ כוח חיות מטורף, אנרגיה עצומה, משהו שאף פעם לא תחווה במין ונילי, כלומר רגיל. לפעמים אתה עושה את זה ואתה מרגיש שבדיל מותך זורם לך בעורקים, או שלגוף שלך אין משקל בכלל. זאת הרגשה אדירה, ואם אתה עושה את זה בסדר אתה לא פוגע באף אחד, וזה כל מה שחשוב לי.
אז מה זה בדסמ? מה אנחנו עושים שם? יש המון דברים שמרכיבים את הבדסמ, הרבה משחקים שמותר לך לשחק, הרבה סטיות קטנות ושונות – ולא כולם אוהבים את אותם הדברים. למעשה, אחרי שתמצא פרטנרית בדסמית אתה תגלה שיש הרבה יותר עבודה של תיאום עמדות מאשר במין ונילי. אצל בני זוג ונילים זה נגמר ב"את אוהבת שיורדים לך? את אוהבת להזדיין על הדשא?" בבדסמ יש כל כך הרבה משחקים שונים עד שאשכרה מישהו כתב צ'קליסט שאפשר למלא.
אז מה עושים הערב?
יש לך חברה בדסמית. מה עושים הערב? את הדברים הבסיסיים אתה מכיר מהטלוויזיה: המון אנשים אוהבים להצליף אחד בשני, להשתמש באטבי כביסה או בשעווה חמה, ובאופן כללי לשחק עם היכולת של הגוף שלנו לספוג כאב; עוד יותר אנשים נהנים מקשירות, בין אם זה משהו פשוט ומלוכלך כמו אזיקים משטרתיים או קשירות חבל מורכבות; שליטה והשפלה הם חלק עצום מהבדסמ – אתה יכול לאהוב את זה שמתנהגים אליך כמו כלב, או שמונעים ממך לגמור במשך ימים או שבועות, או שמוצאים כל מיני דרכים גאוניות ונבזיות להשפיל אותך בציבור.
בקיצור, זה תחום אינסופי, שבו הגבול היחיד הוא ההרפתקנות והיצירתיות שלך. אבל מה שמאפיין את כל הדברים שיש תחת הבדסמ זה שכולם קשורים במשחק כוח: אני נותן לך את השליטה בסיטואציה, בגוף שלי. את מחליטה מה עושים. בבדסמ יש תמיד צד שולט וצד נשלט, צד מכאיב וצד כואב. זה די מגניב: עד שלא תמצא את עצמך קשור למיטה, חסר אונים, ולחלוטין לא מסוגל להחליט אם אתה ממש רוצה או ממש לא רוצה את מה שהולך לקרות לך עכשיו, לא תבין איזה כוח יש בדבר הזה.
רוב האנשים מאמינים שאתה צריך לבחור צד: או שאתה שולט או שאתה נשלט. או שעושה לך את זה לראות בחורות חסרות אונים או שאתה רוצה ללקק מגפיים ולהרגיש הכי מושפל בעולם. אישית, אני לא מאמין שאתה חייב להתחייב. מחרמן אותי לאללה לחשוב על הסיטואציה הבדסמית, להיות חלק ממנה, ובכלל לא איכפת לי אם אני למעלה או למטה. בדרך כלל קוראים לאנשים שנהנים משני העולמות "מתחלפים". אני לא אוהב את המילה הזאת כי אני לא מרגיש שאני מחליף צדדים – אני פשוט אוהב את הכל.
תהיה שפוי, יא פסיכי
אמרתי קודם שאם אתה בסדר אתה לא צריך לפגוע באף אחד (גם להפגע אתה לא אמור). יש שני עקרונות חשובים מאחורי מין בדסמי, ואם תשנן אותם היטב אתה תמיד תהיה בסדר. העיקרון הראשון הוא אחריות. אם בסקס ונילי אחריות זה ללבוש קונדום, בבדסמ זה יותר מורכב: אתה צריך לראות שאתה לא מגזים. אתה צריך לוודא שאתה יודע מה אתה עושה ואיך יוצאים מזה אם המצב נהיה מורכב. אתה צריך לשים לב למי שאיתך ולראות שהיא כל הזמן בסדר, כי לא תמיד היא תוכל לשמור על עצמה. אתה צריך ללמוד מהטעויות שלך כדי לא לחזור עליהן יותר.
העיקרון השני נקרא SSC, כלומר, סייף, סיין, קונסנצ'ואל – שפוי, בטוח, בהסכמה. נורא קל לגלוש ממשחק כוח קטן להתעללות, והדרך לוודא שאתה בסדר היא לדעת שכל פעילות שאתה עושה היא שפויה (לקשור מישהי לכיסא ולהרביץ לה זה שפוי, תודה ששאלת), בטוחה (כן: לקשור את החברה שלך למיטה ולזיין אותה. לא: לקשור את החברה שלך למיטה וללכת לראות סרט עם חברים) ובהסכמה (גם אם זה בסדר שהיא צועקת "הצילו! לא!" בזמן שאתה מטפטף שעווה חמה על הפטמות שלה, אתה צריך לוודא לפני שאתה מתחיל שגם היא בקטע).
קח את זה באיזי
אני רוצה לסיים בתובנה הבאה: יש המון ציוד בבדסמ, המון דברים שאתה יכול להכין או לקנות או ללבוש, החל מצעצועים וכלה בבגדים. אבל כל מה שאתה באמת צריך בשביל בדסמ זה פרטנרית שהיא בראש שלך ואת הפנטזיות שכבר רצות לך בראש. זה נחמד לבנות ארון עם מיליון סוגים של שוטים – אבל אתה לגמרי לא צריך את זה. דרישת הקדם היחידה היא ראש מלוכלך. ואת זה כבר יש לך. אחרת בחיים לא היית קורא את הטור הזה עד הסוף.
בפעם הבאה: עוד לא נבהלת? אוקי. אז בוא נתחיל: מדריך מקוצר לכניסה למגרש המשחקים של הגדולים.
