שלום למומחות של ערוץ הגברים,
אני בן 25, נשוי עם שני ילדים – ודתי, וכאן טמונה הבעיה שלי. גדלתי במשפחה מסורתית, בה כל קשר של חברות בין המינים לא בא בחשבון. עד האירוסין שלי לא הכרתי באופן אישי אף בחורה, למעט בנות מהמשפחה הקרובה שלי.
אני ואשתי התחתנו מוקדם והבאנו מיד ילדים, כך שלא ניצלתי בכלל את תקופת החיזורים והריגושים כמו כל בחור רגיל, וכמובן שלא נהניתי מחיי לילה תוססים בברים. אלא שעם הזמן נפתחתי לגמרי לכל המושגים האלה, והיום אני מרגיש שזה ממש חסר לי.
אני לא מתכוון חס וחלילה לבגוד באשתי שאני ממש אוהב ומכבד, ואין לי שום עניין לפרק בית בריא בשביל שטות כזו. אבל כן, מתחשק לי להכיר מישהי וסתם לצ'וטט איתה. כן, חסר לי הפלרטוט והדיבורים עם בנות אחרות. חסרים לי ריגושים, קצת מופקרות, קצת אדרנלין, קצת משחקים. כן... ממש חסרה לי כל הצבעוניות שבחיים החילונים.
מה אני עושה עם כל המחשבות והפנטזיות האלו שממש מציקות לי? איך אני יכול לממש אותן מבלי לבגוד באשתי החביבה עלי (שגם מספקת אותי כהוגן)?
יריב מבת ים
>> יש לך שאלה? שאל אותה בכתובת men@mako.co.il
נינה הסגפנית לא מבינה בכלל לליבו של יריב: "אתה מדבר שטויות ואני בכלל לא מכבדת את הפנטזיות שלך. גברים! בא לי ובא לי ובא לי. גם לנו בא – שתתייחסו אלינו כמו שצריך, שלא תבגדו בנו, שתספקו אותנו...
אני מתבאסת בשם אשתך שאתה בכלל חושב על דברים כאלה. יש לך בית מאושר, מלא אור ואהבה, מה שמתחשק לך זה שיחות זימה ליליות עם בנות ברשת, שאני יכולה להבטיח לך שאולי הן נראות מפתות מעבר למסך אבל במציאות – נו, הישמר לך.
אני חושבת שאתה צריך להתבגר, ולהגיד לעצמך שאלה הם החיים. אתה נשוי ונאמן, ואין מקום למחשבות הסוררות האלה. אין שום דרך להגשים אותן מבלי לבגוד, ולכן פשוט הייתי ממליצה לך להתעשת ולשכוח מזה".
טלי לא נמצאת במערכת יחסים ארוכה, ובכל זאת נדמה שהיא מבינה לליבו של יריב: "אני לא דתייה, אבל אני חושבת שאני יכולה להבין כמה זה קשה. לחשוב שבחיים לא הכרת אישה זה מדהים, בלי קשר למין. לא נראה לי שיש לך הרבה מה לעשות, היות והחשקים שלך במפגש עם נשים אחרות הוא לא תמים. אם היית יכול להיות מסופק מידידות עניינית עם הקולגה במשרד זה היה נהדר, אבל אני מבינה מהדברים שלך שיש בחוסר הזה משהו מאוד מיני שברור לנו שאתה לא יכול להגשים ולמלא.
לכן, אין לי ממש מה להציע לך, חוץ מאולי פשוט להיות פחות דתי... לראות טלוויזיה, להתערות בחברה החילונית. אולי עצם ההתחככות שלך בחברה המתירנית יקל על הרגשת האשמה שלך".
יעל מציבה שתי ברירות: חיים חילוניים, או איפוק: "אתה אומר שחסרים לך הריגושים של החיים החילוניים, אז קודם כל הייתי אומרת לך – לך תהיה חילוני. אם אתה בכל זאת מעדיף להמשיך ולשאת עול מצוות, הרי שהעמידה בפני הפיתויים האלה היא חלק מהעניין.
חוץ מזה, אולי ינחם אותך לדעת שגם אנשים חילוניים שמתחתנים ונמצאים בקשרים ארוכים מרגישים שחסר להם ריגושים, וגם הם נלחמים בפיתוי".