בספר הספרים יש הכול. למרות זאת, רובנו מניחים את התנ"ך כלאחר כבוד במדף העליון של ספריית ביתנו, מעלעלים בו מדי כמה שנים ונזכרים שאנחנו לא באמת מבינים מילה. אם היינו טורחים מדי פעם לנסות ולהבין, היינו רואים כי התנ"ך טומן בחובו אינסוף סיפורי אהבה, מלחמות, אלימות, אקשן, אלכוהול וסקס. לפניכם שבעה (מתוך עשרות) סיפורים סקסיים מהתנ"ך, שיוכיחו לכם שבימי קדם בהחלט לא היה נהוג לשמור מרחק נגיעה.
אברהם, שרה והגר: משולש רומנטי כנעני לוהט
אברהם, שרה והגר היו השלישייה הראשונה בתנ"ך, והיחסים ביניהם היו מוזרים למדי. אברהם ושרה הגיעו לגיל מופלג ונטול ילדים, למרות הבטחות חוזרות ונשנות של אלוהים. בשלב מסוים הבינה שרה שהיא עקרה, והמליצה לאברהם על הגר, שפחתה. אברהם השתכנע, הגר נכנסה להריון עם ישמעאל והתחילה לזלזל בשרה, שמצידה עינתה את השפחה וגירשה אותה למדבר. קרב החתולות הראשון בהיסטוריה.
אלוהים דיבר להגר במדבר, והיא החליטה לשוב. בינתיים, שרה נכנסה להריון בגיל מופלג וילדה את יצחק. מערכת היחסים ההזויה בין השלושה תפסה תפנית כאשר אברהם בעצמו החליט לגרש את הגר למדבר. אלפי שנים לאחר מכן, צאצאי בני הדודים לקחו את קרב החתולות מימי קדם ושיפרו אותו באמצעות טנקים, רובים ומטוסים.
בנות לוט ואביהן: ככה אונסים את אבא
סיפורו של לוט ובנותיו הוא חומר מושלם לפרויד וחבריו. סדום, כזכור, נחרבה בידי אלוהים, ולוט ומשפחתו היו היחידים שניצלו מחורבותיה. אשת לוט הביטה לאחור והפכה למלחייה אנושית, ובעקבות הטרגדיה נמלטו לוט ובנותיו למערה סמוכה.
הבנות רכות הימים האמינו שהן ואביהן הם האחרונים עלי אדמות, וזו הייתה הסיבה היחידה לתכנית האופל שלהן. "לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו", זממו השתיים; וכך שתה לוט לשוכרה ושכב עם הבת הבכורה. בבוקר התעורר עם הנגאובר רציני, וכלל לא זכר מה היה בליל אמש. "ולא ידע בשכבה ובקומה", לפי המסופר. הבנות, שראו כי הן מצליחות, חזרו על הפעולה גם בלילה השני. "נשקנו יין גם הלילה", אמרו האחת לשנייה, "ונחיה מאבינו זרע".
הפעם שכב לוט עם הצעירה, ולשתיים נולדו שני ילדים: מואב ובן עמי. אלפי שנים לאחר מכן פרשנינו לענייני התנ"ך עדיין עוסקים בפרשה, ומרביתם הסיקו כי דווקא לוט היה האשם המרכזי בעניין.
רחב הזונה ויהושע בן נון: הזונה והאלוף
רחב הזונה הייתה אחת הנשים היפות בתבל. "ארבע נשים יפיפיות היו בעולם", מסביר התלמוד הבבלי, "שרה ואביגיל, רחב ואסתר". סיפור האהבה הבלתי אפשרית החל כאשר בטרם כיבוש העיר יריחו שלח יהושע בן נון מרגלים לעיר. רחב, שהתגוררה בעיר, הסתירה את המרגלים ובכך הבטיחה את קיומה שלה ושל משפחתה. לפי התלמוד, בסופו של יום רחב התגיירה, והתחתנה עם לא אחר ממנהיגנו הגדול יהושע, והנביא ירמיהו הוא אחד מצאצאיה.
האגדה מספרת כי רחב מוכרת המזונות הייתה מסוגלת להביא לאורגזמה אדם רק על ידי אמירת שמו, ומעלליה המיניים היו ידועים בכל הארץ. "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה", טוען התלמוד, ומסביר כי מיטב הפוליטיקאים ובכירי המדינה קיימו עם רחב את מה שנהוג לקיים עם מוכרת מזונות. למרות זאת, מכולם בחרה רחב את גיבור ישראל יהושע, והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. טוב, הם מתו מזמן. אבל הבנתם את הקטע.
דוד ובת שבע: הבעלת וגם רצחת?
סיפורם של דוד ובת שבע הוא סיפור של תשוקה ותאווה אסורה בימי מלחמה עקובה מדם. בטיול לילי ראה המלך הכריזמטי, מיודענו דוד, "אישה טובת מראה" רוחצת על גג ארמונו. דוד ביקש משליחיו שיביאו אליו את בת שבע, וכל זאת בזמן שבעלה, אחד מגיבורי צבאו של דוד, נלחם בעוז רוח בעמון. לילה סוער ופרוע עבר על השניים, כאשר בסופו החל לצמוח לו ברחמה של בת שבע דוד ג'וניור. מלכנו נבהל, והזעיק את אוריה משדה הקרב לאכול ולשכב עם אשתו, כדי שיחשוב שהילד הוא שלו.
"החבר'ה בקרב ואני אשכב עם אשתי?", שאל אוריה. "חייך וחי נפשי אם אעשה את הדבר הזה". כך הסתחררה לה הפרשייה, דוד החליט לטייח על מעשיו ושלח מכתב שבו פקודה ליואב, שר צבאו, לשלוח את אוריה לחזית. למרבה האירוניה את המכתב נשא אוריה בעצמו. בסופו של עניין התחתנו דוד ובת שבע, אולם דימויו המוסרי של דוד נפגע קשות. בימינו, ניתן רק להניח, הקלטת הלוהטת של דוד ובת שבע הייתה הופכת בוודאי ללהיט ברשת.
שלמה המלך: אישה בכל נמל
שלמה המלך, אם נאמין לסיפורים, חי את החיים הטובים. שלמה היה פרי אהבתם האסורה של דוד ובת שבע, ולפי האגדה היה החכם באדם. אם דוד, אביו, ביסס את שלטונו בכוח הזרוע, יחסי החוץ של שלמה התבססו בעיקר על אהבה חופשית ונישואי תערובת, מעין שנות השישים של התנ"ך.
ספר "מלכים" מספר לנו כי לשלמה היו 700 נשים ו-300 פילגשים, ואילו "שיר השירים" מצמצם במעט את המספר. לעת זקנה, נאלץ שלמה להיענות לתחינותיהן של נשותיו, ובנה עשרות מקדשי אלילים לכל אחת מהן. כידוע, מעשיו אלו היו הגורם לפירוק הממלכה, ונדמה כי הם מהווים דוגמה מובהקת לביטוי "מרבה נשים, מרבה דאגות".
תמר אשת ער ויהודה: גניבת הזרע הראשונה
נכון, זה הסיפור שבכיתה ג' כולם צוחקים כי המורה אומרת "אונן". ער, בנו הבכור של יהודה, היה בעלה של תמר, אולם הוא נפטר בנסיבות מסתוריות. על אונן, אחיו, הוטל לייבם את תמר (להכניס את אשתו של אחיו להריון). אונן סרב להפרות את תמר, ובהתאם לשמו החליט לשפוך את זרעו לשווא. אלוהים הרג את אונן, וכך שלה, האח הצעיר, נזרק לקדמת המיטה והוטלה עליו משימת הייבום, אולם גם הוא היסס.
תמר, שמאסה בעיכובים, חיכתה ליהודה בדרכו הביתה עטופה בצעיפים (כמו שמוכרות מזונות היו עושות בימים ההם) וקיימה איתו את מצוות פרו ורבו מבלי לחשוף בפניו את פניה ואת זהותה. "שכחתי את הארנק בבית", יהודה הצטדק. "אין בעיה", ענתה תמר. "תביא לי את המטה, החותם והפתיל שלך". יהודה, שלא ידע כי שכב עם תמר, גילה שהיא בהריון וציווה להוציאה להורג. בטרם ביצוע גזר הדין חדלה תמר ואמרה "לאיש אשר אלה לו", והצביעה על הפריטים שלקחה מיהודה, "אנכי הרה". היום, למזלנו, מלבד כמה מחוזות בדרום ארצות הברית, מצוות הייבום פגה מן העולם.
יעל אשת חבר הקיני וסיסרא: הפתיינית הקטלנית
אילו יעל הייתה חיה כיום, היא בוודאי הייתה אשת פיתוי של המוסד. הימים - ימי מלחמה בין צבא סיסרא מחצור וצבא ישראל, בראשות ברק בן אבינעם. דבורה הנביאה הטילה על ברק לצאת למלחמה, אולם זה היסס וביקש שדבורה תבוא עמו. "הלוך אלך עמך", ענתה לו דבורה. "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא".
ואכן כך היה. צבאו של סיסרא ניגף מפני צבאו של ברק, והוא בעצמו נס עד לאוהלה של אשת הפיתוי יעל. "סורה אדוני סורה", הרגיעה אותו. "אל תירא... אני לא נושכת". וכך השקתה יעל את סיסרא חלב מהול באלכוהול, שכבה עמו וביום למחרת תקעה יתד ברקתו. המסקנה? חלב ואלכוהול לא עושים ראש טוב. ותיזהרו מנשים עם יתדות.
