אנחנו אוהבים ציצים. ציצים גדולים, ציצים קטנים. ציצים לבנים, ציצים שחומים. ציצים טבעיים, ציצים מסיליקון. בסופו של דבר זה לא ממש משנה באיזה ציצים מדובר - כשאנחנו פוגשים בהם אנחנו מאבדים כל זכר ליצור התבוני שהיינו. זאת אובססיה, רבותי. אנחנו מכורים.
השאלה היא כמובן, למה? כי בסופו של דבר, מדובר בשני גושי שומן (יש שם גם שרירים ובלוטות חלב, אם אתה מוכרח לדעת) שנמצאים שם בעיקר כדי לספק חלב. אז מה הסיפור שלנו איתם? למה אנחנו כל כך אובססיביים לגביהם? למה בכל פעם שאנחנו רואים רמז לשד חשוף אנחנו מוכנים להפסיק כל מה שאנחנו עושים כדי להמשיך ולצפות באותו ציץ שנחשף? למה כשכבר מזדמן לנו לגעת בהם אנחנו יכולים לבלות לילה שלם בליטוף, מעיכה, לחיצות וליקוק של אותם שני גושי שומן המסתיימים בפטמה?
חשבנו על זה. בסופו של יום הגענו לשמונה סיבות מנצחות.
הם יפים. אפשר להתווכח על זה, אבל עבור רובנו ציץ עגול וחלק הוא האיבר היפה ביותר בכל הגוף הנשי. אנחנו לא יודעים איך המוח הגברי בנוי, אבל אנחנו כן יודעים שהעיצוב העגול והגמיש הזה עם השפיץ בסוף, גורם לנו לבהות בלי בושה ולשמוח על כך שאנחנו חיים.
הם חמים. הם נמצאים רוב היום מתחת לחזייה וחולצה, וכשהם נחשפים הם מקרינים חמימות שאין שני לה. זה טוב יותר מכל תנור. אנחנו מוכנים לשים את הידיים שלנו שם ולהתחמם עד שמישהו יבוא וייקח אותנו משם.
הם נעימים. מלבד לישבן הנשי, אין עוד מרקם - חי או דומם - שמעניק את אותה תחושה שאתה מקבל כשאתה מניח את ידיך על צמד ציצים ומתחיל לעסות. כמובן שהתחושה שונה כשמדובר בציץ מלאכותי, אז במקרה הזה נסייג ונאמר שהסעיף הזה נכון בעיקר לציצים טבעיים שיד מנתח לא נגעה בהם מעולם.
הם מגיבים למגע. בוא נגיד את זה ככה: אם הפטמות של הציצים שאתה מתעסק איתם לא מתקשות, סימן שאתה עושה משהו לא בסדר. רוצה לדעת מה כן צריך לעשות? הכתבת שלנו הכינה עבורך מדריך.
הם מקפצים ורוטטים. לא קיים - חד משמעית - בעולם הזה עוד משהו שיכול להתנדנד, לדלג מעלה מטה, לרטוט, לקפץ ולהגיע למגוון רחב כל כך של תנועות שיכולות לשמח לב של גבר. נשים יכולות להגיד מה שהן רוצות על חוסר השיוויון בין גברים לנשים, אבל מספיק שהן יגיעו למשרד פעם אחת בלי חזייה ויהלכו בנמרצות - וכל הגברים מסביבן יהפכו לג'לי חסר בינה.
כיף לשחק איתם. ראה סעיף "נעימים", "מגיבים למגע" ו"מקפצים ורוטטים".
הם מסמנים עבורנו את מעגל החיים. כשהם עומדים זקופים לפנינו, אנחנו יודעים שכוחנו עדיין במותנינו - שאפילו אם אנחנו הזדקנו, אנחנו עדיין יכולים לבלות עם ציצים - סליחה, עם אישה עם ציצים - צעירים ורעננים. כשהם גדולים ומלאים בחלב, אנחנו מתמלאים פליאה על נס החיים ומחכים לרגע בו הילד שלנו ייצמד אליהם בשקיקה ששווה רק לתשוקה בה אנו נצמדים אליהם כשהוא לא שם. וכשהם קמלים ונופלים - טוב, אז אנחנו נאלצים להשלים עם מחזור החיים - ולחדש את המנוי שלנו לאתרי הפורנו.
אין אף זוג דומה. נכון, אפשר להגיד את זה על כל דבר בחיים - אין שני פרצופים דומים, אין שני ישבנים דומים וכו' - אבל במקרה של ציצים, העניין מקבל משמעות גדולה הרבה יותר. אתה יכול יום אחד להיתקל בצמד ציצים קטנים ושובבים וביום למחרת לפגוש בזוג ענקים מפוארים. לילה אחד אתה יכול ללטף ציצים מעוצבים ללא רבב ובאחר, לבחון ציצים לא סימטריים ומנומשים. האפשרויות בלתי נגמרות וככה אנחנו אוהבים את זה. כמובן שכל זה משתנה כשאתה בוחר את הציצים שאיתם אתה מתחתן, אבל היי, זה לא אומר שאתה חייב להפסיק להתסתכל על ציצים אחרים.