בעולם שבו כל הצצה ארוכה מדי במחשוף של הקולגה שלך יכולה להיחשב להטרדה מינית; בו האינטרנט מספק אין ספור הזדמנויות לבהות בנשים וגברים עושים במיטה ומחוצה לה דברים יצירתיים על גבול הבלתי אפשריים; בו הסקס זמין יותר מאי פעם - קשה לדעת מתי הפנטזיות הפרטיות והמחשבות המלוכלכות שלך הופכות לסטיית מין שעלולה לסבך אותך בצרות.
כדי לסגור אחת ולתמיד את העניין ולהרגיע את המצפון שאהבתי לנשים בבגדים של שפחות רומיות היא תקינה וחוקית, פניתי לסקסולוג ד"ר צחי בן ציון כדי לקבל כמה תשובות שישפכו אור על הדילמה.
שמור מרחק: מתי הסטייה הפרטית (והחוקית) שלך הופכת לציבורית?
ד"ר בן ציון טוען שיש הבדל משמעותי בין מחשבות ומעשים פרטיים לבין ההגדרה של סטייה מינית. "כשמדברים על נושא כמו סטייה מינית חייבים לעשות הפרדה בין deviation (סטייה) לבין kink (קמט). סטייה היא לא רק התנהגות שאינה תואמת את המקובל בנורמה החברתית, אלא צריכה להיות גם כזו שמפריעה לאדם וסביבתו, לדוגמה: פרוטאוריזם, אנשים שנהנים מחיכוך. אין כמעט בחורה שלא חוותה פעם אירוע שכזה – אדם זר מתחכך בה במקום ציבורי לכמה רגעים וממשיך בדרכו. כלומר, פרוטאוריזם היא סטייה מכוון שהיא עלולה לפגוע בסביבה. דוגמאות נוספות הן פדופיליה, הפוגעת בזכויות ילדים או זואופיליה, הפוגעת בזכויות של החיה".
"אבל, יש דברים שהם רק "קמט" בנורמה החברתית. פטישיזם למשל, היא הנאה מינית מחפצים דוממים כמו הלבשה תחתונה, תכשיטים, רגליים או לעיתים אפילו משיכה מינית לטמפונים משומשים. במקרים כאלו בהם אין פגיעה באנשים אחרים, ההתנהגות לא תחשב סטייה אלא אם כן תפגע בחייו של האדם, כלומר, זה יהיה הדבר היחיד שיעורר אותו. לדוגמה, הוא לא ירגיש מגורה אלא אם כן בת הזוג תלבש עור שחור ונעלי עקב".
הד"ר סיפר שהוא טיפל באדם שנהג להתנדב בחברה לניקוי שירותים ציבורים מכיוון שאהב לאסוף טמפונים וחתיכות נייר טואלט משומשות. הדבר גרם לו הנאה מינית. עכשיו, נשאלת השאלה - האם הוא נחשב סוטה מין? לטענתו של בן ציון השאלה בעייתית, מכיוון שהנשים עצמן שהשתמשו בטמפונים ונייר הטואלט לא נפגעו ופרטיותן לא נפגעה, ובכל זאת - ההתנהגות האובססיבית של האדם פגעה בהתנהלות התקינה של חייו ולכן הייתה סטייה.
XXX אחד יותר מדי: מתי פורנו הופך להיות מסוכן?
לאחר מכן התפנתי לנושא שהכי קרוב לליבי ואני מאמין שגם ללבך: פורנו. שאלתי את הד"ר האם צפייה ממושכת בסרטים כחולים יכולה לפתח סטיות מיניות והאם אין איזושהי עלייה מסוכנת ברף הגירוי אצל הצופה.
בן ציון הרגיע אותי בכך שהסביר שיש בעולם המקצועי הרבה דיונים בשאלה האם פורנו הוא טוב או רע לאנשים. ועדות שלמות של הקונגרס בארצות הברית ניסו לחקוק חוקים נגד הפורנוגרפיה, אבל אף אחד לא הצליח להוכיח שפורנו פוגע בצופים שלו. "כמובן שיש בפורנו המון דברים שלילים כמו ניצול נשים, דוגמה רעה לחיקוי ועוד, אבל עד היום לא הוכח קשר בין צפייה בסרטים פורנוגרפיים ועלייה באלימות מינית. יש אפילו שטוענים שפורנו מקטין אלימות מאחר ומפיג מתחים מיניים בצורה חוקית", אומר בן ציון.
"צפייה בסרטים בעלי אופי "אקסטרימי" הוא דבר טבעי ולא בעייתי; אנחנו נהנים ומתרגשים לראות דברים בעלי אופי קיצוני", מוסיף בן ציון. "לא כל מי שרואה את מסי משחק על המגרש מנסה אחרי זה בבית לעשות את התרגילים שלו ולא כל מי שצופה בקרבות איגרוף יוצא לרחובות ומתחיל להרביץ לאנשים".
רגע, אז אין שום בעיה עם פורנוגרפיה?
"הבעיה מתחילה רק כאשר בן אדם חושב שזה סרט דוקומנטרי, כלומר, כשהוא הולך ומנסה לחקות בבית את מה שראה בסרט - בעיה הקיימת גם כאשר צופה יוצא מהסרט סופרמן וחושב שהוא יכול לעוף. חשוב להבהיר לצופה שמה שהוא רואה אינו אמיתי והסקס או הסיטואציה בסרט אינם משקפים את המציאות. ישנן מדינות בעולם כיום, שמחייבות לפני כל סרט פירסום הודעה האומרת שהכל נעשה על ידי אנשי מקצוע ובעזרת תעלולי מצלמה ושימוש בתרופות ותכשירים שונים".
"ישנם הבדלים משמעותיים בין המציאות לבין הנראה בסרטים פונוגרפיים בנושאים כמו גודל איבר המין הגברי (רוב כוכבי הסרטים מצויידים באיבר מין כמעט כפול מהממוצע, בעיקר בעזרת הזרקת חומרים לאיבר) או רוחב הנרתיק (שחקניות רבות עוברות ניתוחים להצרתו). גם ההתייחסות החופשית למין אנאלי אינה מציאותית. כל מי שניסה לקיים מין אנאלי יודע שזה "סיפור מהתחת" הכולל לא מעט הכנות ולא באמת מהנה למרבית הנשים. בסופו של דבר המטרה של הסרט הוא לגרות אותך, לא ללמד אותך מה לעשות".
בשורה התחתונה, כנראה שהכל שאלה של מידה וכמות. בן ציון משתמש באנלוגיה כלכלית כדי להעביר את המסר: "אם מישהו מתקשר פחות עם סביבתו או עם בנות זוג בגלל שהוא יושב בבית וצופה בפורנו כל היום, או אם אדם שמרוויח 3,000 שקל בחודש יוציא 200 שקל כל חודש על פורנוגרפיה – מדובר בהרגל שמפריע לו בחיים, אבל אם אדם מרוויח חצי מיליון שקל בחודש ומוציא 1,000 שקל על פורנו, כביכול – אין פה בעיה.
יצאתי מד"ר בן ציון בתחושה רגועה ונינוחה. מסתבר שאהבתי לשפחות רומיות וסרטים כחולים לא הופכים אותי לסוטה מין, בטח שלא אם אוסף הטמפונים בשירותים נכנס לתחום האפור. בכל מקרה, קבעתי עם הד"ר פגישת יעוץ נוספת לשבוע הבא. רק בשביל להיות בטוח.
ד"ר צחי בן ציון הוא רופא, פסיכיאטר וסקסולוג ישראלי. משמש כפסיכיאטר הראשי בקופת חולים לאומית, לשעבר סגן-מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. משמש כמזכיר החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני וחבר באיט"ם - האגודה הישראלית לטיפול מיני. ייסד ומנהל את פורום הסקסולוגיה הראשון בעברית.