הבדיחה השחוקה ביותר שמסופרת על ידי נשים על הגברים שלהן, היא זאת בה הגבר גומר בתרועת ניצחון רק כדי להתמוטט מיד בצידה השני של המיטה כמו סוס מת. שום שיחות קלות, שום חיבוקים אינטימיים, שום "היית מדהימה, מותק", שום מחשבה על כך שאולי היא דווקא לא הגיעה לסיפוק מלא. לאורך שנות השמונים היה זה הסמל לחוסר היכולת של הגבר להגיע לאינטימיות אמיתית, בשנות התשעים הייתה זו הבדיחה האהובה על אומניות סטאנדאפ שחורות שצחקו על תרבות הגטו ועל העובדה שגברים – שחורים או לבנים – לא יודעים לטפל באישה, לא באמת.
אבל בשנות האלפיים משהו השתנה בתפיסה. המדע קם לעזרתנו והגיע לכמה תגליות שהוכיחו שגברים פשוט לא מסוגלים להחזיק את עצמם ערים, לא יעזור בית דין. לאחר מאות שנים של תסכול רגשי ופיזי נראה שהבעיה נמצאה והיא לא נובעת כלל מחינוך או מתפיסה חברתית. מדובר, חברים, בבעיה ביולוגית. אז אנחנו מאוד מצטערים, תכווני בבקשה שעון לשבע בבוקר ולילה טוב.
מצד אחד, זה התירוץ המושלם
כן, גבר, אתה יכול לנשום לרווחה. ואת, חברה שלו, את יכולה להתחיל לבקש סליחה. אנחנו לא אשמים, כך ברא אותנו הטבע. כמו אותו נמר מפורסם, שלא משנה מה יעשה לא יוכל להפוך את חברבורותיו. ככה אנחנו, נמרים. זה לא שאנחנו לא רוצים להתכרבל אתכן במשך שעה ארוכה לאחר הסקס, ללטף את העור המשגע שלכן שרק שניות קודם לכן נשקנו או להריח את ריח השיער המשכר שלכן. אנחנו רוצים, באמת רוצים, אבל מהרגע שהשיא עבר, אותות עוברים מהמוח אל כל הגוף ומורות למערכות להיכבות, להירגע ולהיטען מחדש.
איאן קרנר, מומחה לזוגיות ומי שמכונה תרפיסט הסקס של אמריקה, מחזק את התאוריה הזו בראיון שנתן לאחרונה: ”בזמן ההקדמה למשגל ובמהלך האקט עצמו משתחררים חומרים, ביניהם דופמין, מהמוח. לחומרים האלו יש השפעה של סם נרוקטי. מהרגע שהאקט מסתיים והחומרים מפסיקים בזרימתם, המערכות נרגעות והגבר עובר למנוחה.“
מצד שני, אתה לא רוצה שהיא תחליף אותך בוויברטור
תראה, אתה יכול להגיד לה, "תקשיבי, משתחררים לי חומרים מהמוח ואני פשוט נרדם" – אבל תהיה בטוח שבמקרה כזה היא לא תחזיק אותך לאורך זמן, אלא תמצא מישהו שמוכן לעשות קצת יותר למען בת הזוג שלו. הנה האמת: אם אתה לא שם לפני ואחרי הסקס, אתה שווה פחות מוויברטור טוב, פחות אפילו מה“רוקט פוקט“ הקטן.
תחשוב על זה. למה להן לצאת למועדון ולאתר גבר אותו ייקחו למיטה אם הן יכולות לבזבז פחות כסף, לא לטרוח לגלח את הרגליים ולהגיע ליותר אורגזמות מאשר יגיעו איתך? היתרון היחיד שיש עדיין לגברים על המכשירים האלקטרוניים האלו הוא היתרון הרגשי, היכולת להיות שם מעבר לנשיאת איבר המין והנעתו למען הנאתה.
אז מה כן אפשר לעשות כדי להישאר במשחק ולא להפסיד לטוסטרים משוכללים? הנה כמה טיפים שיעזרו לך להישאר ער גם אחרי שאתה משחרר את המטען שלך. אבל שים לב: הטיפים האלה משרתים מטרה אחת, להלחם בדחף הביולוגי. אם הבעיה שלך היא רגשית, נסה לחפש איזה מומחה שייתן לך כמה עצות. או מומחית.
תשתה הרבה לפני הסקס. שתה לפחות שתים או שלוש כוסות מים לפני הסקס, או יותר אם הזעת קודם בכמויות. שתייה מאזנת את האלקטרוליטים בדם ומאפשרת לזרימה נקייה יותר שלו לכל המקומות הנדרשים. אם הגוף מרגיש שיש לו מספיק נוזלים הוא לא ייסוג מייד לתרדמת אחרי שתכריח אותו להגיע לאורגזמה. הידעת? הגוף שלנו לא אוהב אורגזמות. הן נחמדות וגורמות להנאה אבל הן בזבזניות מאוד.
הימנע ממאכלים מתובלים לפני הסקס. יש פה יתרון כפול. מאכלים מתובלים גורמים להפרשת זיעה עם ריח חריף, וכמו שידוע כבר לכולם הדבר משפיע גם על הטעם של הזרע שלך. עד כאן עם העניין הזה. בנוסף, למאכלים מתובלים יש השפעה חריפה יותר בכל הקשור לרגעים שאחרי הסקס. בגלל הדרך בה המאכלים האלו מתעכלים הם דורשים יותר מהגוף. הם מעלים את הטמפרטורה, מה שמביא את הגוף לרצות ולישון כדי לקרר את עצמו.
בכלל, עדיף שלא תאכל הרבה לפני הסקס. אם יצאת לדייט ואתה מתכנן להגיע מהמסעדה למיטה, לך על האופציה הבטוחה ותזמין סלט גדול. זה אולי לא מאוד גברי, אבל המינרלים, הנוזלים והוויטמינים שבסלט ישפרו את התפקוד שלך באופן כללי, וחשוב יותר, סלט לא מכביד על העיכול ולא דורש אנרגיה מרובה. קרוב לוודאי שאם תאכל רק סלט ותשתה רק מים תהיה הרבה יותר אנרגטי אחרי הסיבוב הראשון, ותהיה מוכן לא רק להתכרבל עם הגברת שלצדך אלא גם לספק אותה עד שאפילו היא תגיד די.
ואם כלום לא עובד: תכאיב לעצמך. ישנה טכניקה נוספת, אם קצת כאב לא מזיז לך. הפיתרון עצמו מגיע ממקומות אפלים משהו בתרבות האנושית – טקסי סקס פגאניים וכאלו הקשורים למאגיה וכישוף, כפי שאלו באים לידי ביטוי בכתביו של אליסטר קראולי, מי שמכונה באיטליה ”האיש המרושע ביותר בעולם“. אם אתה חושב שאתה מוכן להתנסות במשהו קצת חריג, הנה המתכון: מיד אחרי הסקס, כאשר אתה מרגיש את הנינוחות מאיימת להטביע אותך בשינה, נעץ את הציפורן של האצבע המורה מתחת לציפורן האגודל. הכאב, אם עושים זאת נכון, הוא לא כזה נורא, אבל הוא מספיק כדי ללמד את הגוף שלנו שהנינוחות שהוא מרגיש מגיעה בד בבד עם כאב, והגוף שלנו רוצה להימנע מכאב. עשה זאת מספיק פעמים, ותגלה שהגוף שלך מתחיל לפעול אחרת. מי יודע, אולי אם תתמיד תצליח לנצח את עצמך במלחמה הביולוגית הפרטית שלך.