לפעמים, ההבדל בין זוגיות שתוביל לתיזוז חתונה לבין מנוי עונתי לרבנות נעוץ בטעויות חוזרות ונשנות של הליידיס שלנו. לא טעות חד פעמית – על כך יש מחילה – אלא דפוס חוזר של טעויות שגורם לנו להרים ידיים ולחפש את מזלנו בשדה אחר. הגיע הזמן לייצר תקנון מסודר שיעשה סדר ויבהיר לכל נשותינו איפה עובר הקו האדום: קבלו רשימה זריזה של מחדלים נשים בקשרים רומנטיים.
שינויי לוק דרסטיים
שלושה דברים שאנחנו לא אוהבים: שמשחקים לנו עם התחנות ברדיו; שמחליפים לנו את בוקסר פו הדוב במשהו צמוד ודוחק אשכים; ושבת הזוג שלנו מחליטה להביא מהפכי מראה רק בגלל שהיא קראה בולשיט במגזין מחדל או צפתה בתוכניות של דצים. את החתימה על הבלעדיות אנחנו נתנו על הקונספט שאהבנו בהתחלה – ולרוב, כך אנחנו מעדיפים שהמצב יישאר. כל יצירתיות של קרחות, קרזולי שיער או ניסיונות הזויים של החלפת סטייל לא עושים לנו טוב בשום צורה.
וזה לא שאנחנו לא פתוחים לשינויים אחרים, כן? שפצורי קוסמטיקה, נגיד, או שדרוגי סיליקון שבאים אחרי התייעצות משותפת, את אלה אנחנו דווקא מעודדים.
הוספה מוגזמת של קשרים חברתיים
בניגוד מוחלט אלינו, שבמקסימום מתחזקים חצי חבר מהפלוגה ועוד איזה מעיק מהילדות, אצלכן הריטואל של הגדלת פאנל החברות הוא משהו קבוע שרק מחמיר עם השנים. הבעיה: ההצטופפות הזאת לא מתניעה היטב עם המיזנטרופיות שלנו. ניחא ששרדנו את מקבץ החברות שהבאת איתך בפתיח של הקשר, אבל כל תוספת של מתחנחנת מהמשרד, מזיעה מהספינינג, רטרו חטיבה מהפייסבוק או סתם עוד כוסית מהלימודים – שתגרום לנו באסת אשם על פנטוזים של החברה של החברה – הן סיבה מוצדקת לחזל"ש.
שלא תבינו; בכיף נשלוף לכן פס על פעילויות חברתיות שלא קשורות אלינו. אבל כשזה מגיע למועקה של קדיחות טלפון מפירות ריכוז עם תוספות חדשות, צורך בגרירה לאירועים משותפים או סתם נוכחות של נקבות זרות בסלון שמונעות הסתרחות אותנטית על הספה אחרי יום עבודה – אז כל תוספת למערך החברתי הופכת לסיבה לגיטימית לפרק את האיגלו ולחדש את המנוי בג'יי דייט.
שינויים רוחניים
בין אם סגרנו על חילונית מכרסמת שרצים או דיווחנו על רוחנית שעפה על ויפאסנות, ידענו היטב על איזה קונספט אנחנו מתפזרים – ולכן שינויים בהגדרות עלולים להוציא משימוש כל קשר בהתהוות. כמו שלא מצפים מאיתנו להחליף מצ'ואיזם ברגישות של סיסי, ככה גם לנו יש מעט מאוד סובלנות עבור שינוי אג'נדה שלא היו פה מהדייט הראשון. כל מעבר מסטלנית לשמרנית, משמירה על מצוות להגדלת מחשוף או סתם חבירה לתורת הפמיניזם במקום לטגן את השניצל, הן כולן בגדר מהפכות הרסניות שלא יאפשרו לנו לגלגל את אבן הזוגיות הזו בעלייה של החיים.
צפייה באתרי פורנו בתור הרגל
למרות שבאינסטינקט הראשוני צפייה משותפת בפורנו היא פרמטר לזוגיות אידיאלית, האמת היא שהסכנות עולות על היתרונות. האצת הפתיחות המינית של הזוגיה שלנו היא משהו שביקשנו עוד בדרשה בבר מצווה ואין מי שיסנגר על פורנו יותר מכל זכר משועמם – אבל בדיוק בגלל זה כולנו יודעים מה יכול לקרות בזמן הישענות לאחור מול הלפטופ. בעוד שאנחנו מיומנים בלעשות את הסוויץ' מהגירוי של הפורנו לפושטיות של המציאות, אין פוליסה שהעזר שלנו תצליח גם היא בפרויקט. צלילת בדד על סשנים מבוימים תחשוף את המיסיס לכל מה שאנחנו מנסים לעמעם בזמן כיבוי השאלטר; תציף מחדש שאלות גודל; תביא איתה הבנה מחודשת בכל מה שקשור ביכולות ביצוע; ותשלב סקרנות נשית על התרבות האפרו אמריקנית.
להתבאס על הצפייה האינטנסיבית שלנו בספורט
עוד תחביב גברי שרצוי שיישאר בצד שלנו של הזוגיות. מדובר בהונאה שממשיכה להפיל פראיירים מסונוורים בשלבי החיזור – עד להתפכחות שבאה עם שכר טרחה לפרקליטי גירושין. אין גאלה שבאפריטיף של הקשר האישה תיצמד אלייך לבלומפילד ותכוון לך את השעון ליקיצה של הפיינאלס, אבל ברגע שנספרים הצ'יקים ומאמץ הרושם הוא פאסה, נשים רבות מדי הופכות את עורן ומתחילות להתבאס מהנטייה שלנו לרייר על פיצוחים בזמן המונדיאל.
כל עוד לא קיפצנו על משאית בבוגרשוב במצעד הגאה, אז כנראה שספורט, כמו נטייה להתקרחות, הוא חלק מהד.נ.א שלנו. אי לכך, כל אחת שמקבלת פתאום עצבים על העניין ומבקשת שננמיך את צפירת הבובוזלות למינימום, נסתגר בחדר בזמן מאצ'ים של טניס או שנבדוק תוצאות רק בזמן פרסומות של ריאליטי – מייצרת עוד טעות הרסנית וגונזת לעצמה זוגיות מאושרת.
משוחררות יתר
כקונספט, אישה שמשחררת גזים בזמן שאתה מגרבץ היא לא פחות מבת זוג מושלמת לחיים. במציאות, אישה שמחטטת באף בזמן נהיגה, ממהרת לתקוע גרעפס אחרי שלוק של בירה, משאירה את הדלת של השירותים פתוחה בזמן ישיבה ומציעה תחרות נפיחות בשביל להעביר ערב משועמם – היא אישה שמייצרת אימפוטנציה, ואפילו לא משאירות חלון להישאר ידידים.