אתם יכולים להכחיש, אתם יכולים להיות קנאים יותר או פחות, אבל החשש הזה קיים אצל כולכם בשלב כלשהו של הקשר: אתם מפחדים שהיא בוגדת בכם. הבעיה היא שברגע שניצני החשד מופיעים אצלכם, כל מה שקשור אליה הופך להיות מוטל בספק: כשאתם ביחד הכול נראה תקין, אבל כשהיא לא נמצאת קרוב הדימיון שלכם מתחיל לעבוד שעות נוספות; החיוך שלה אומר שהכול בסדר, אבל אתם מחפשים את הזיוף מאחורי כל משפט שני שלה. מצד שני אתם חוששים לשאול, כי לכו תדעו איזה נזק שאלה כזאת תגרום.
אז איך יודעים? הנה 10 סימנים לזהות אם היא באמת בוגדת.
מתנות משקיטות מצפון
מכיר את הביטוי "שונא מתנות יחיה"? מתנות הן לא תמיד "רק מחווה לאהבה שלה" כמו שהיא אומרת או כמו שאתה מתרץ לעצמך. מתנות רבות בתדירות גבוהה ולא שגרתית, יכולות להיות רגשות אשמה במעטפת יפה של רומנטיקה. קניית המתנות נעשית על מנת להשתיק את מחלקת המוסר של הבוגדת - היא תפצה על מעשיה במתנות. זה לא "סתם התחשק לי לקנות לך מתנה" אלא "קניתי לך מתנה כדי להעביר את המצפון ל"שקט", להשאיר אותך "זמין" ואת הקשר ביננו במצב "נעול".
שתיקה או דיבורים ריקים מתוכן
תמיד היית החבר הכי טוב שלה. היא רגילה להתייעץ איתך, לספר, לשאול - ולכן יהיה לה קשה מאוד להסתיר מפניך את דבר הבגידה, אז היא בוחרת לשתוק.
אם תפציר בה לדבר קצת היא עלולה להתנפל עליך, לומר שאתה מתנהג בצורה חשדנית, להפנות את האצבע המאשימה אליך וגם את נושא השיחה. לחילופין היא תמצא נושאים שוליים לשיחה, כמו רכילות מהעבודה, החתונה של החברה, ועוד סיפורים צד ג', אבל מלדבר על המשחק המרכזי - הקשר שלכם - היא תימנע.
פליטות פה
תוצאה ישירה של הסעיף הקודם - שתיקה ממושכת בתוספת רגשות אשמה מביאה לפליטות פה. היא עלולה להגיד משפטים מעוררי חשד בסגנון: "אני לא המלאכית שאתה חושב שאני". משפט כזה הוא למעשה ניסיון קטן להיפטר מחלק מהאשמה הגדולה. הסבטקסט הוא: "אמרתי לך שאני שטן, תפתח את העיניים".
קיצוניות
היא נחמדה מדי או שהיא קרה מדי. זאת אהבת מוגזמת ומוקצנת או גל קור שלא חולף, מלווה בכעס לא מוסבר שמופנה כלפיך. פעם היא הייתה אומרת, רומזת, מסבירה - היום היא מתעצבנת ולא רוצה לדבר על זה.
לחילופין היא לא מתעצבנת מכלום ולא מפסיקה להבטיח שהכל נפלא. דברים שמעצבנים אותה בדרך כלל היא "מעבירה" או אפילו לא שמה לב עליהם. זה בגלל שהיא מכריחה את עצמה להיות סופר נחמדה כדי שלא תחשוד. אז תחשוד.
אתה משקר לעצמך ומחפה עליה
אם אתה מוצא את עצמך מספק להיעדרותה אליבי, ונותן הסברים להתנהגות המוזרה שלה ולכך שהיא מרוחקת ופחות איתך (טכנית ומנטלית), כנראה שיש סיבה לדאגה. משפטים כמו: "מסכנה, היא עובדת כל כך קשה לאחרונה", כשאתה יודע שבתכל'ס אין שינוי בסטטוס שלה בעבודה או בהיקף המשרה, הם חסרי הגיון או במילה אחרת: תירוצים.
התייחבויות קודמות
איפה האישה שחיכתה שתציע שתצאו לארוחה רומנטית, ולמה בזמן האחרון היא תמיד מגיבה ב: "כבר קבעתי משהו". מהיכן צצו חברות שלה שמעולם לא הכרת או שמעת את שמן? היא טוענת שהן באו לבקר מרחוק במיוחד, ולכן אי אפשר לדחות את המפגש איתן.
"זה מפגש בנות ואתה תשתעמם", היא אומרת, וקוטלת כל הצעה שלך להצטרף. יש לה מחסנית של תשובות שיסלקו אותך מהמשוואה ואם אתה מתחיל להתלונן אתה חוטף התקף זעם שמשמעותו אחת: "תן לי מרחב. אני בוגדת בך ואין לי זמן לשטויות שלך עכשיו".
ריחוק פתאומי
אתה מתחיל לדבר איתה והיא נזכרת שהיא חייבת לקפוץ רגע לסופר או לשטוף כלים?
היא פחות בבית? משחקת אותה הודיני? יוצאת ברגע שאתה נכנס? עסוקה יותר ממסי במונדיאל? או שהיא בוגדת - הוא שהיא בגדה ועכשיו היא בורחת מהתמודדות מולך.
שתיקות במקום גניחות
גם כשהיא איתך במיטה היא לא באמת שם. זאת מישהי בדמותה, רק אטומה רגשית כשמדברים איתה, וקפואה פיזית כשנוגעים בה. נדמה שלא אכפת לה, רק תגמור ותעזוב אותה בשקט.
אגב, אם היא לא מצליחה להירדם, זה כי משהו אוכל לה את הראש. רגשות אשם למשל.
תחושת בטן
יכול להיות שזה הפלאפל שאכלת לארוחת צהרים, אבל אם תוקפת אותך תחושת בטן בכל פעם שהיא לא עונה לך בטלפון, אלה לא בעיות עיכול. קוראים לזה אינטואיציה, ולמרות שידוע שהחוש השישי הזה מפותח אצל נשים, הוא לא רק נחלתן. אם הבטן שלך מאותת לך שמשהו לא בסדר, תקשיב לה - ותבדוק את שאר הסממנים שהצענו. אולי עלית פה על משהו.
מבחן השאלה
אין דרך ודאית לדעת מלבד להיווכח במראה עיניים, לא עלינו. אתה לא רוצה לתפוס אותה עם השכן או עם החבר הכי טוב, לכן אם המצב ממש נואש מבחינתך אתה מוזמן לנקוט בדרך הכמעט ודאית: לאזור אומץ ולשאול אותה. אם היא יוצאת מדעתה ומכחישה בדרמטיות מוגזמת, זה סימן טוב שהיא אכן חיה באופרת סבון ויש רומן באמתחתה. אפשרות אחרת היא שהיא תגיב באדישות מוגזמת, בפאזות ארוכות בין מילה למילה, זאת כי היא שוקלת איך להגיב ומפחדת להיראות אשמה ובכך להסגיר עצמה. אתה אמור להכיר אותה מספיק טוב כדי לדעת אם היא מגיבה עושה הצגה, או אם ההיסטריה והדמעות הן אמיתיות, כי היא מתאבלת על כך שאיבדת את האמון שלך בה.