>> הכתבה הקודמת בסדרה: יריב ונאוה מבקרים במועדון הסאדו-מאזו, "הדאנג'ן"
פרולוג, נאוה: "את גומרת מחדירה, או לא?". ככה התחילה השיחה שלי עם אמיר גולן, בעל רשת חנויות הסקס "זרימה". טוב, בעצם השיחה התחילה עוד חצי שעה קודם לכן, אבל ברגע שהוא הנחית עלי בלי בושה את השאלה הזו, שכחתי את כל מה שנאמר לי לפני.
פרולוג, יריב: בין התחנה המרכזית בדרום לנמל בצפון, פזורות ברחבי תל אביב כמה עשרות חנויות לאביזרי סקס. עד השבוע, יכולתי לספור את כמות הפעמים בהן נכנסתי לאחת מהן על כף יד אחת, ועוד נשאר העודף. היום, אחרי סיבוב מקיף, כבר אין לי מספיק אצבעות בידיים וברגליים כדי להגיע למספר הביקורים שלי בהן. מזל שהן מוכרות בדיוק את מה שצריך כדי לעזור למי שנגמרות לו האצבעות...
נאוה: את אמיר דווקא יצא לי לפגוש פעם, בימים שהחנות שלו עוד הייתה דוכן קטן בקניון בנתניה. אני וחבר טוב חיפשנו מתנה לחברה אחרת ונתקלנו בדוכן שממבט מרוחק ותמים היה נדמה לנו שהוא מלא בנרות צבעוניים ומתנות ספא מפנקות. ניגשנו ושאלנו על המוצרים, ולאט מדי התברר שה"נרות" הם בעצם ויברטורים ו"מתנות הספא" הן בכלל שמנים בטעמים שנועדו לשיפור המין האוראלי. במשך חצי שעה הקשבנו לאמיר, שהסביר לנו בפתיחות על אוננות, סקס ומה שביניהם. שנים עברו מאז, אבל המבוכה נשארה כשהייתה. "להמון אנשים עדיין קשה להיכנס לחנויות סקס ולדבר בצורה חופשית על מה שהם מחפשים כשהם מגיעים אלינו", הוא אומר. "לא חסרים גברים ונשים שנכנסים לחנות ואומרים שהם מחפשים בכלל מתנה למישהו אחר". ניסיתי להסביר לו שבמקרה שלי זה באמת היה ככה. נראה לי שהוא לא מאמין.
אפשר בהחלט להבין את חוסר הנוחות של הלקוחות. לחנויות סקס נכנסתי בערך שלוש פעמים בחיי, כשתמיד זה היה מלווה בלחיים סמוקות, זיעה וגמגום קל. הרי יש גבול לכמה נוח אפשר להרגיש בחנות שבה, בזמן שהמוכר מתעניין באורגזמות שלי, סובבים אותי בערך מאה דגמים וגדלים של פינים. אבל יש אנשים שהמבוכה שלהם קשה יותר משלי, עד כדי כך, אומר אמיר, שהיא הופכת לסלידה מהדבר והם יעשו הכול על מנת שחנויות כאלה ייסגרו.
"לפני הרבה זמן תכננתי לפתוח עוד סניף ברמת השרון. הגעתי למאבק משפטי משום שלא רצו לתת לי לפתוח חנות כזאת. מבחינתם זה דבר מלוכלך ולא מכובד, שלא ראוי שיהיה שם. ניצחתי במשפט, אבל עדיין כל מיני ועדות מנסות לעצור אותי מלפתוח שם את החנות". תוך כדי שהוא מתאר לי את סכומי הכסף שהוא מפסיד על הסניף ההוא, אני מוצאת את עצמי חושבת על האירוניה שבדבר. הרי אם רק אותם אנשים היו קונים מהמוצרים שבחנות, אולי הם היו נמצאים במצב רוח טוב ומפויס יותר. בעצם, הרגע ראיתי ויברטור שמסתובב, מחליף אורות, רוטט בחמש דרגות שונות ואחראי על כמה נקודות עונג במקביל. אמרתי 'אולי היו במצב רוח טוב יותר'? התכוונתי 'בוודאות'.
יריב: לצערי, רוב חנויות הסקס בעיר הן חללים מרתפיים שסליזי היא מילה עדינה עבורם. כמעט תמיד מדובר במקום שגורם לך להרגיש מלוכלך, נבוך ואפילו סוטה. כאילו שהרצון לשפר את חיי המין בעזרת צעצועים ואביזרים שונים (ומשונים) אינו רצון נורמטיבי לגמרי המשותף לרוב רובה של אוכלוסיית העולם. לא זה המצב ב"הפולניה" ברחוב בוגרשוב. אומנם גם לכאן צריך לרדת במדרגות לקומת המרתף, אבל החנות, המעוצבת כדירת וינטאג', מוארת ומאירת פנים. לצד ספות הרטרו ותמונות הסבים והסבתות, יש על הקירות מדפים המציעים מבחר גדול של איברי מין בכל הגדלים והצבעים. מוזר, אבל זה מרגיש טבעי לגמרי.
אני נכנס לפולניה בדיוק כשג'ודי דואניס, יועצת למיניות ורגשות המנהלת את החנות בחמש השנים האחרונות ובזמנה הפנוי מרצה במסיבות רווקות, נמצאת באמצע שיחה ערה עם לקוחה. הן משוחחות על אורגזמה בצבעים, יש דבר כזה, והלקוחה מתארת איך היא עוצמת את עיניה, מתרכזת, ושוקעת בעולם שכולו פסטלים רכים ומענגים. לקוחה אחרת נכנסת ומתעניינת בחגורה אליה מחובר איבר מין גברי. כשאני שואל עבור מי היא קונה את המוצר, היא עונה שעבור החבר ה"מצויד היטב" שלה. "הוא אוהב שאני מענגת אותו מדי פעם בתענוג אנאלי, ואני שמחה לעזור", היא צוחקת. "כדאי לך מאוד לנסות את זה בעצמך". אני מביט בה, בחגורה המצוידת לא רע גם היא, שוב בה, ומבטיח שבהזדמנות.
נאוה: אני מסתובבת בחנות ואמיר מסביר לי על המוצרים. בין מדפים עמוסים בסוגים שונים של סטרפ-און, למוצרי סיליקון שמדמים איברי מין נשיים, מצאתי לא מעט דברים שהפתיעו אותי. אחד מהם הוא מוצר "בנה זאת בעצמך" בסגנון איקאה. "המוצר הזה הוא ערכה שבעזרתה הגבר יכול ליצור ויברטור לפי איבר המין שלו", אומר אמיר. כן, מה ששמעתם. קצת גבס, נגיעת גומי, מכשיר רטט, והנה לכם הדבר הכי נרקיסיסטי שגבר יכול ליצור. "יש גברים שעושים את זה כמתנה לאישה שלהם לפני נסיעות או תקופות ארוכות שהם נמצאים בנפרד", הוא מסביר. לא אתפלא אם רוב הגברים עושים את זה מתוך תחושה עמוקה של שליחות.
אמיר מסביר הכול בהומור, תוך שהוא גולש להמון דיבורים וקטעי סטנדאפ על יחסים שבינו לבינה, בינה לבינה או בינו לבינה לבינו. החלטתי להעמיק בנושא הזה ולשאול אותו איך אשתו מתמודדת עם המקצוע שלו. "אני בעסק הזה שנים, כשבמקביל לעבודה בחנות אני עושה גם ערבי הסברה על סקס בסגנון הומוריסטי, הוא מגלה. "אשתי רק מרוויחה מהפתיחות שלי, ואני מאהב טוב יותר בשבילה בגלל שאני קשוב אליה. היו זמנים בהם שניים מילדיי כעסו על העיסוק שלי, אבל הם התבגרו והשתנו מאז והיום לאף אחד במשפחה זה לא מפריע".
השיחה שלנו נקטעת כשגבר מבוגר נכנס לחנות ומבקש מאמיר "משהו שמגביר את החשק המיני". אמיר מסביר על המוצרים, אבל הגבר מתקשר לבת זוגתו ומבקש ממנה לדבר עם אמיר ישירות. מסתבר שהיא זו שצריכה את העזרה. "בחנות תמצאי מגוון של מוצרים שהתפקיד שלהם הוא לשפר, לגוון ולהעצים את ההנאה שבאוננות ובסקס", מסביר לי אמיר אחרי שהוא מסיים את השיחה. "מה שהאישה הזו ביקשה זו משחה שמורחים על הדגדגן כדי להגביר את הרגישות העצבית. זה מכפיל בכמה רמות את האורגזמה שהיא חווה".
כשאני שואלת אותו על האומץ של גברים לעומת נשים שמגיעים לחנות, אמיר אומר שכמעט כולם ביישנים. "קיימת פתיחות גדולה יותר ממה שהייתה לפני עשר שנים, רואים שיש התקדמות, אבל זה עדיין לא מספיק. בואי נגיד, ש'הגבר החדש' של היום מאוד רוצה לספק את האישה שלו ולהתחשב בה. הרי הגמירה שלה היא ההצלחה שלו... גם הבנות מדברות בינן לבין עצמן בפתיחות גדולה יותר, הבעיה שזה נשאר שם והן לא טורחות ליידע את הבן זוג בשיחות האלו. עדיין יש גברים שקשה להם להכניס צעצועים למיטה. הם לא מבינים שהצעצועים האלה יכולים לעשות דברים שאף גבר אנושי לא יכול לעשות ושעצם הכנסתם הופכת אותם בהכרח למאהבים טובים יותר".
יריב: כמו כל לקוח טוב ויסודי, אני מבקש מג'ודי לבדוק לעומק את המוצרים. את אזיקי הפרווה והסינר הסקסי עם הדפס גוף האישה והשדיים האמיתיים אני לא מתבקש ללבוש, אבל כפפת ניילון על היד דווקא כן. "ההיגיינה חשובה לנו מאוד", היא מסבירה, ומוסיפה שאחד היתרונות הגדולים של קניית מוצרים שכאלה בחנות ולא באינטרנט למשל, הוא היכולת לגעת ולמשש את הסחורה. אני מתחיל בוויברטור העשוי מסיליקון רפואי ומדמה מגע של איבר מין אמיתי. למרות הכפפה, התחושה טבעית לגמרי.
אחרי הפעם הראשונה שבה באתי במגע עם איבר מין שלא מחובר לגופי, אני מחליט ללכת על אביזרים נשיים יותר, כלומר כאלה שבעזרתם אפשר להביא את בת הזוג לארץ המובטחת של ההנאה הבלתי נגמרת ההיא. "הרבה נשים לא גומרות מחדירה, וצריך לעזור להן בעזרת משחקים ואביזרים. אם אתה בן זוג פתוח ומפותח, לא אמורה להיות לך בעיה עם זה, להפך", מסבירה לי ג'ודי תוך שהיא מראה את כמה ממוצרי הדגל של עולם אביזרי הסקס. ה"רוקט פוקט" ו"הפרפר" הם מעין ויברטורים קטנים על סוללות, הניתנים להפעלה גם בשלט רחוק, וה"אצבעוני" הוא מכשיר המתלבש על האצבע המורה ומגביר את החיכוך עם הדגדגן. "הרבה נשים קונות את זה לעצמן ומשתמשות בזה אפילו בציבור, בלי שאף אחד שם לב. כשאתה בעבודה מחר תסתכל על השכנה שלך במשרד. אם במקרה היא נמתחת לאחור ומגרגרת פתאום בהנאה, תתחיל לחשוד שבתוך המראה התמים שלה מסתתר משהו. המוצרים האלה טובים גם לבן הזוג. נגיד כשאתם יוצאים עם חברים, אתה יכול להפעיל את זה עם השלט וזה יהיה הסוד הקטן שלכם".
נאוה: אם לרגע חשבתם שעולם אביזרי המין שייך לצעירים ולנועזים – טעיתם בגדול. "קורה המון שנשים מבוגרות ושמרניות מגיעות אלי ואומרות לי שכבר חמש שנים הן חושבות להיכנס לחנות, ורק היום היה להן אומץ", מספר אמיר. "תארי לך שבינתיים כבר יכולתי לסגור את החנות ולעשות משהו אחר. אני שמח שהן מגלות את המיניות שלהן ומחליטות לאזור אומץ, אבל לא חבל על הזמן שהלך להן לאיבוד?".
בינתיים הוא ממהר לסיים את המשמרת שלו ומשאיר אותי בידיו הנאמנות של עידן, מוכר ותיק שממשיך להסביר לי על רזי העולם הזה. "המחירים של אביזרי מין יכולים להגיע גם עד אלפי שקלים", הוא אומר. למען האמת, הוויברטור המרשים שמחליף אורות עולה לא פחות מאלף שקלים. "לא תקני דבר כזה?" הוא שואל אותי. אני מסבירה לו שעם כל הרצון הטוב לפנק את עצמי, תרתי משמע, יש גבול לכמה כסף יכולה להוציא סטודנטית בת 25 על אורגזמה.
"יש דברים גם יותר פשוטים מזה, שגם עולים הרבה פחות", הוא עונה, "וכמובן שלכל אביזר איכות אחרת. יש ויברטורים שעשויים מסיליקון רפואי, שהוא החומר האיכותי ביותר, ויש כאלה שעשויים מגומי רגיל". בין כל המוצרים הנחמדים האלה, אפשר למצוא גם לא מעט אביזרי מין מאיימים יותר שתואמים לסצנת הסאדו-מאזו. החל ממכשיר ברזל דוקרני לגבר, שמתלבש על הפין ומונע אופציה של זקפה, ועד למחטים לגבר שניתן להחדיר ישירות לתוך החור שנמצא בקצה של ה.. טוב, אולי זה יותר מדי פירוט, אפילו בשביל הקוראים האמיצים של מאקו.
במקביל לעבודתו בחנות, סיים עידן תואר בפסיכולוגיה. הוא מסביר לי שאין שום דבר מוזר בלהיות מוכר בחנות סקס. "לא היו לי חברות שזה הפריע להן. זאת עבודה טובה, כיפית ומעניינת והאמת שזה גם מתאים למה שלמדתי. צריך רגישות והבנה בנושאים האלה". כשאני שואלת אותו על סוגי הלקוחות שהוא נתקל בהם, עידן מתאר לא מעט מקרים הזויים. "קרה לי פעם אחת שאישה ביקשה ממני המלצה על ויברטור, וברגע שהבאתי לה אחד היא פתאום התחילה איתי וניסתה לנשק אותי. קרה לי גם שמישהו מבוגר נכנס לחנות וביקש להחזיר סטרפ-און שאשתו קנתה כדי לענג אותו. וזה כמובן אחרי שהם השתמשו בו. אני לא יכול לעשות כלום עם מוצר שעבר את סף הדלת של החנות, אז בטח שלא עם מוצר שעבר את סף הפתח של העכוז שלו".
יריב: עוד לקוחות, שונים במינם, גילם, ארץ מוצאם ובהעדפותיהם המיניות, נכנסים ומתעניינים במוצרים. החל משמנים ומשחות שונות שנועדו להגברת תחושות וחידוד עצבים, דרך כדורים להגברת האון ובביצים להחדרה רקטלית הנשלפות מפי הטבעת בזמן האורגזמה ומעצימות אותה פי כמה וכלה בוויברטור מיוחד, עם מגנט, המדמה פעולה אמיתי של חדירה. המחירים נעים בין שקלים בודדים לאלפים מהם, ועל כל המוצרים יש אחריות לשלושה חודשים.
לקוח אחד צד את עיני כשהוא בוחן את "גמד הגינה". זהו פסלון קטן בצורת גמד, ממש כמו אלה שראיתם בכמה גינות בורגניות, אלא שהכובע של הגמד הזה הוא איבר מין גברי. "זה מוצר המיועד גם לגייז", מסבירה ג'ודי בעוד אותו לקוח מתכופף ומזדקף מעליו בתהליך המדידה המיוחד ביותר שראיתי בחיי.
אפילוג, נאוה: רגע לפני שאני מסיימת את הסיבוב בחנות, נכנסים חייל וחברתו לבחון מוצרים. הם הקשיבו בהתלהבות להמלצות ולהסברים של עידן, ולא נראה שהפריע להם שממש מאחוריהם עומדת כתבת עם מצלמה. במשך השעתיים שביליתי שם, לא מעט לקוחות הוכיחו לי שעידן הביישנות עומד להיגמר. לאנשים יש דרישות וזה מתחיל בסוג הוויברטור ונגמר בסוג הסוללות. אמיר ועידן הצליחו לשכנע אותי שהעבודה שלהם היא סוג של שליחות. הם יכלו לעסוק בכל דבר אחר, לדבריהם, אבל הם רוצים להיות האנשים האלה שעוזרים לאחרים להיפתח מינית ולגלות את עצמם. נכון, זה נשמע קצת פלצני וברור שיש להם גם אינטרסים אחרים, אבל למי אכפת? אם האביזרים עושים טוב לעצמנו, לזוגיות שלנו ולסקרנות המינית שלנו, אז כל שנותר לעשות הוא לבדוק אם יש סיכוי שהכתבת מקבלת דוגמית בחינם.
אפילוג, יריב: הפולניה, שנקראת כך על מנת לשבור את הסטיגמה הידועה הנוגעת לפולניות סגורות וביישניות ולתת להן ולשאר העולם מקום בטוח לקנות בו אביזרי מיטה, הצליחה לשפר אצלי את הרושם הלא ממש מוצלח מהסיבוב בשאר החנויות. מתברר שאפשר, ואף רצוי, לדבר בפתיחות ובתאורה מלאה על ענייני עינוגים ושיפורם. את הבושה והמבוכה תשאירו בבית, עדיף בבוידעם. אם קשה לכם, נסו פשוט להניח אותה על המדף ליד איזה סטרפ-און, ג'ל לגירוי וכמה כדורים להגברת האון (יצאתי מהחנות עם שלושה כאלה). לא תצטערו.
>> הכתבה הקודמת בסדרה: יריב ונאוה מבקרים במועדון הסאדו-מאזו, "הדאנג'ן"