אמנם הכותרת נשמעת קצת צינית, אבל מה לעשות, אנשים עושים כסף במלחמות. יש גם כאלה שארגנו מלחמות על מנת לעשות כסף. מכיוון שמכירת נשק זה קצת גדול עלינו, בואו נתחיל בקטנות:
לסטודנט הישראלי באירופה: צעיפי חמאס
יש עכשיו הרבה הפגנות נגד ישראל. בלונדון עוד כועסים על האצ"ל וביוון על יהודה המכבי ולכן ההפגנות סוערות יותר. המוסלמים מצאו נושא להתאחד סביבו: הורגים את האחים שלהם בעזה. זה ידוע שמוסלמים שונאים שזרים הורגים מוסלמים (הם אוהבים לעשות את זה לבד, כמו בעיראק, אפגניסטן ואפריקה) ולפי הלהט, אפשר לומר שהם ממש חיכו לרגע הזה – ממש כמו אוהדי ארסנל אחרי עשרים שנים ללא אליפות.
עד עכשיו רק האינטליגנטים – קרי אגודת המרצים במכללות – קראו להחרים את ישראל, אבל כעת זה עניין עממי יותר. כעת כולם יכולים לצאת לרחובות ולצעוק מוות לישראל ולתמוך בחמאס. וזו בדיוק ההזדמנות המצוינת עבור סטודנט ישראלי לעשות כסף טוב דווקא על חשבון היריבים.
השיטה היא פשוטה: בודקים את מועד ההפגנה הבאה. קונים בשוק "פורטובלו" בלונדון (אם אתם בפריז, לכו ל-Saint-Ouen) ערימה של צעיפים ירוקים עם כיתובים בערבית וחולצות של צ'לסי או טוטנהאם, תלוי באזור ההפגנה. מכינים שלט שעליו כתוב: מוות לישראל ותחי פלסטין (נוסחים וצילומי שלטים אפשר למצוא בקלות באתר ה-BBC). המקום הכי טוב לארגן את הדוכן המתקפל זה ציר התנועה ממנו מגיעים רוב המפגינים לאזור ההפגנה.
תתפלאו לכמה אנשים חסרים צעיפים ירוקים עם כיתוב בערבית. מסתבר שבריטי ממוצע לא מחזיק כאלה בבית. ואם עשיתם עבודה הכנה והבאתם גם חולצות וצעיפים של הקבוצה המקומית, לא תאמינו לגורלכם הטוב. הכל יעוף ביחד כמו חלום, במחיר של פי שלוש מהמחיר שקניתם את הסחורה הזאת בשוק (אם תקנו מהסיטונאי, בכלל שיחקתם אותה).
לפלסטיני בעזה: חיסול מלאים
אין כמו בעיות הומניטריות על מנת לאוורר את המחסנים:
"אבו אחמד", קוראת פאטמה מקדמת החנות. "נגמר האורז, והתור של הקליינטים מתארך".
"נו פאטמה, אני כבר מביא מהמרתף שני שקים".
"טוב אבו אחמד, רק תיזהר כשאתה מזיז את ארגזי הקסאמים".
"הי פאטמה, אני לא מאמין, האורז מלא תולעים ועובש".
"מה? טוב שתוק ותעלה אותם למעלה".
סוף דבר: אבו אחמד מוכר את האורז עם התולעים (תוספת חלבון) והעובש (פניצילין כלול במחיר האורז) במחיר כפול ומקציב כמויות נוספות למקורבים.
עוד לפלסטיני בעזה: חוזה טאלנט ב-BBC
קריירה בעזה בימים כתיקונם, כוללת את האפשרויות הבאות:
לקריירה מעל קו העוני: עליך להיות חייל או קצין של החמאס. סיכונים מקצועיים: סיכולים ממוקדים.
לקריירה ליד קו העוני: עובד מוניציפאלי של החמאס. השכר זעום, אבל אין דרישות מיוחדות, כמו לבוא לעבודה או לעשות משהו.
אפשרויות נוספות:
1. לחיות מהקצבות מזון של אונר"א.
2. להיות רוכל בשוק: יש רק שתי בעיות – אין מה למכור ואין קונים.
3. להיות נהג טקסי, אבל אין דלק ומי שכבר נוסע, זה בדרך כלל פצועים לבית החולים שיפא, ללא תשלום.
למרבה המזל, המלחמה פתחה אפיקי פרנסה נוספים: ניתן היום לקבל חוזה טאלנט מקומי (סטרינגר) מאחת הרשתות הבינלאומיות שמתקשה להכניס עיתונאים אמיתיים לשטח. אני פה כדי לעזור, אז לפני שאתה מגיש תיק עבודות, שים לב מהן הדרישות המקצועיות לתפקיד – רשימת המרכיבים ההכרחיים בכל כתבה:
1. אישה עם כיסוי ראש מייללת בערבית וטופחת על הראש. ברקע ערימות של בית הרוס.
2. תמונות אנשים רצים על ברקע קולות נפץ ועשן.
3. רעול פנים משתופף מאחורי עמדה ויורה לכיוון לא ידוע.
מכיוון שהדרישות קלות ליישום, הדרך לקריירה מצליחה היא קלה למדי. כדאי למהר, אומרים שהמלחמה נגמרת ממש בימים הקרובים.