שלמה אליהו (76), נער שליחויות דל משאבים שגר במעברה וסיים את עבודתו בחברת מגדל באמצע שנות ה-50 – הפך להיות מיליארדר שהשתלט השבוע על החברה. במכתב מה-6 בפברואר 1953, עליו חתום מנהל סניף מגדל בתל אביב, נכתב כי "הוא התחיל בעבודה בתור שליח ועקב כשרונותיו התקדם יפה. ניתן לו לעזור לנו בעבודות משרדיות גרידא ובזמן האחרון עבד כטלפוניסט במרכזיה שלנו. הוא בחור ישר ופיקח. הוא הוציא את עבודתו לפועל בדייקנות ובמסירות. הוא עוזב אותנו לפי רצונו הוא מתוך שאיפה להתקדם והננו מאחלים לו כל טוב".
הבחור הצעיר אכן התקדם. נער השליחויות הקים סוכנות ביטוח משלו עם עובדת אחת שהתמקדה בהתחלה בביטוחי רכב, התפרס גם לשאר התחומים, והיום הונו מוערך כיום ביותר ממיליארד דולר. הוא עדיין מחזיק בכמות מניות נכבדת בבנק לאומי, למרות שאת חלקן הוא מכר לאחרונה כדי להשלים את עסקת מגדל – עסקה שנעשתה, כך אומרים, באותה נמרצות שאיפיינה את שלמה הצעיר.
בקריירה הארוכה שלו הוכיח שלמה אליהו שיש לו עניין גם בציבור הישראלי, על אף שצבר כבר נכסים. טרדות היום יום עם כמה מיליארדים בכיס, יש להניח, כבר לא מפריעות לו. עם הקמתה של מפלגת ד"ש בסוף שנות השבעים הוא שימש כחבר כנסת מטעמה. בפורום סגור שהתקיים לפני מספר חודשים בו הרצה, הלין על כך שבעוד שב-1992 היו 400 אלף עניים – כיום יש כמיליון. עוד הוסיף אז כי הציע פתרונות לבעיית הדיור עוד לפני 20 שנה לראש ממשלה הנוכחי בנימין נתניהו ובזמנו גם לאריאל שרון. "אנחנו חייבים להפסיק לקטר ולעשות הכול כדי שהילדים שלנו ימשיכו לחיות פה", סיכם באותו כנס.
בראיון שנתן לסטלה קורין ליבר בגלובס לפני מספר חודשים, סיפר אליהו כי התחיל מנקודת אפס. "בקושי דיברתי עברית, בטח לא צחה וספרותית. משפחה קשת יום של עולים חדשים מעירק, ברוכת ילדים. בקושי היה לחם בבית. בן 14 התחלתי לעזור בפרנסה". עוד אמר כי בעוד שכיום הוא יושב באולימפוס, הוא יודע להזדהות עם הכאב. כדי להמחיש את המצב הכלכלי ממנו הגיע הוסיף כי בצעירותו, במותו של אביו, נאלצה המשפחה לקחת הלוואה כדי לממן את מצבתו.
מסופר עליו כי פעם נהג מונית סיפר לו שבמשטרה שללו לו את הרישיון לחצי שנה, כשאין לו ממה להתפרנס. לפי אותו סיפור, אליהו שלף פנקס שיקים, ורשם לו משכורות לשישה חודשים. הוא גם סיפק באותו ראיון את המרשם שלו להצלחה: "להילחם, להיות אופטימי, להיות אמיץ, לא להשלים ולא לפחד משום דבר". אגב, יש גם את מי שיפרשו את המרשם הזה שלו להצלחה כבעייתי במיוחד – שכן עלתה עליו בעבר ביקורת של אדם שקשה להסתדר איתו בשותפות.
עסקים – כיום יש לו חלק בבעלות על בנק לאומי, והשבוע הוא כאמור רכש את חברת "מגדל". בעבר היה, בין היתר, בבעלות חלקית על בנק אגוד ועל חברת הביטוח פניקס.
לצדו – נשוי לחיה, לשניים יש ארבעה ילדים. שניים מהם עובדים בעסקיו.
לפוזה – אליהו אוהב להמר, ועושה זאת במיטב המקומות בבירות אירופה, בהם צמרת יהדות עיראק נפגשת. הוא הדגיש בעבר שהוא עושה זאת מכספו הפרטי וכאשר נקנס על ידי רשות המסים ב 2.8 מיליון שקלים, הודה ברוב מה שיוחס לו, כאשר טען כי לא דיווח אך עשה זאת בתום לב (שכן, אין חובת דיווח על כל דבר ודבר). הרשויות, עם זאת, לא הסכימו אותו ולכן קנסו אותו. דווח בעבר כי יש ברשותו מכונית לקסוס, אך מאחר שהכסף יכול להרשות לו להחליף מכוניות בקצב רב, ייתכן שהיא כבר הוחלפה.
איך אנחנו עוזרים לו –בעמלות בבנק לאומי או בבנד איגוד, וברכישת ביטוח בחברות שבהן היו לו אחוזים.
מה היית יכול לקנות עם הכנסותיו – אחת מהעסקאות האחרונות שביצע הייתה העברת מניות בנק לאומי אשר ברשותו (חלקן) בסכום של כמאתיים מיליון שקלים. מה אפשר לקנות עם הכנסות של מאתיים מיליון שקלים? לא מעט ביטוח. כך, למשל, ביטוח מקיף לרכב זול יעלה בממוצע כ-5,000 שקלים. אליהו יכול לרכוש 40,000 ביטוחים שכאלה.
האם הוא גבר? כמו כל אבא טוב הוא רצה להשאיר לילדיו יותר מכסף, כאשר יש האומרים שזה מה שעומד בבסיס רכישת מגדל (מאחר שחשש שבתנאי השוק יש צורך בחברה גדולה כדי לשרוד). לפי דיווחים, אבא שלמה רצה לקנות לילדים את בנק לאומי אך משנתקל בקשיים החליט להסתפק במגדל, החברה בה החל את הקריירה המשגשגת שלו.
ההצהרות החברתיות והעובדה שגם כיום, כשהוא בעל הון רב, לא שכח מאיפה בא, גם עומדות לצידו. הבעיה היחידה היא שבניגוד לטענות שלו על ההזדהות עם הכאב על קשיי הציבור הוא גם אומר שלצערו אין לו איך להושיע. זה אמנם נכון שהוא לא יכול לשנות את כל פניה של המדינה, אך במוקדי הכוח שבמערכת הפיננסית (למשל, כבעל אחוזים בבנק לאומי) הוא יכול לסייע לציבור ואין עדויות מבוססות שעשה כך. מלבד הביקורת הזאת (והטענות על יחסי האנוש, שעולות כמעט לגבי כל אדם שעשה משהו בחייו), אין הרבה מילים רעות לומר על שלמה אליהו, שנמצא גבוה ברשימת המיליונרים המוערכים במדור שלנו.