אנחנו רגילים לכל מיני דברים לא סטנדרטיים שמגיעים למערכת לצורך בדיקה. כבר בדקנו חמצן בבקבוק, עצים ריחניים בצורת סמלי צה"ל, כיסויים מעוצבים לקסדה, מפתח גלגלים חשמלי, אפילו חזייה וקונדומים. אבל תמיד שאנחנו חושבים שלא יצליחו להפתיע אותנו, מגיע משהו לא צפוי למערכת. הפעם זה היה מטקות.
מטקות. תודה שלא חשבת על זה. מדי פעם אתה משחק עם הזוג שקנית לפני שנים באיזה קיוסק על שפת הים, ובטוח יוצא לך לראות את הקשישים עם העור צרוב השמש בחוף הילטון שנדמה שלא עושים שום דבר אחר מלבד לשחק מטקות – אבל בטח לא ידעת שמדובר בתעשייה משגשגת, בספורט לאומי שחוצה את גבולות חופי ארצנו ובקרוב יהפוך להיות מקצוע אולימפי.
טוב, תתעלם מהמשפט האחרון. שחקני המטקות של תל אביב לא באמת מגיעים לאולימפיאדה. אבל ענף ייצור המטקות כן מתקדם, והיום אפשר למצוא מטקות יוקרתיות, שעשויות מחומרים ייחודיים ומלוות באביזרים ייחודיים, שמפיקות צליל מיוחד ולא נשברות בקלות.
מי שאחראי על הטרנד המתפתח הוא יאיר הייס, או כמו שהוא קורא לעצמו, הברוס לי של המטקות, ד"ר מטקה (בגלל שהוא יכול להתאים לכל אחד את המטקה המתאימה לו), ושחקן המטקות הגדול בכל הזמנים. המטקות שהוא משווק הן מטקות קרבון (החומר ממנו גם בונים מטוסים) עם שילוב עץ, אשר מחזיקות מעמד, כך הייס, פי 100 יותר ממטקה רגילה (לפני עידן מטקות הקרבון שחקן חזק היה שובר שלוש מטקות ביום, כך הייס. היום המטקות מחזיקות שנים). המטקות שלו גם אמורות להפיק צליל נעים יותר לאוזן כשהכדור פוגע בהן, והן קלות יותר ממטקה רגילה.
אנחנו קיבלנו שתי מטקות לבדיקה – אחת מקרבון מלא, ואחת בשילוב עץ. אחרי משחק אחד ארוך עם שתי המטקות הגענו לכמה מסקנות:
• המטקות של הייס לא נשברו.
• הן באמת הפיקו צליל יפה.
• הגריפ – הרצועות העוטפות את הידית, בדומה למחבטי סקווש – הוא יופי של דבר.
• מטקת הקרבון היא מעט קטנה מדי, אך קלה וזריזה.
• מטקת העץ היא בדיוק במידה ובמשקל הנכונים; מטקה מנצחת. יותר טובה מכל מטקה שהכרנו עד ליום זה.
בקיצור, באמת מטקות טובות – אבל השאלה האמיתית היא , האם אתה מוכן להשקיע מאות שקלים במטקות. אם אתה משחק מטקות כל יום וצופה לעצמך עתיד בדומה לקשישים בחוף הילטון, אלה בהחלט המטקות בשבילך, ושווה לך להשקיע את ה-300 עד 500 שקל - לא כולל אביזרים (גריפ, כפפות) – או ציור. כן, אפשר גם לצייר על המטקה, או להשאיר הקדשה אישית. אמרנו לך שזה עולם מתפתח.