בעולם של היום בושם זה כבר לא בושם – זה "קמפיין ניחוח חדש"; אלוף ספורט כמו רפאל נדאל הוא לא סתם אלוף – הוא "מסמל את הדמות הגברית בעלת רוח הנעורים הממגנטת והחותם האישי"; וגבר ששם בושם ממותג הוא לא גבר רגיל. במקרה של הבושם החדש של לנוון הגבר הוא "שיקי ודינמי, מעודן וכובש, נחרץ ואלגנטי, מתהדר בחוש סטייל מפותח ובגבריות רבת רבדים וגוונים". כך לפחות לפי הקמפיין המלווה אותו.
מה זה אומר? אתה מוזמן לנחש. ההרגשה הכללית שהבושם מעניק יחד עם הקמפיין שסובב אותו היא של שחצנות בלתי רגילה. הבושם אומר לך באנפוף: יקירי, אתה חופן בידך 431 שקל ב-100 מ"ל בושם, איך אתה מרגיש עם זה? אז רפאל נדאל מפרסם אותו, שזה טוב ויפה, אבל בסופו של עניין הבושם מוצלח מספיק בפני עצמו כדי לא להיעזר בצירופי מילים כמו "גבריות אלגנטית", או באלופי עולם בטניס. עושה רושם שבמקרה הזה קצת יותר צניעות היתה מוכרת אותו יותר טוב, גם לפשוטי העם.
לגבי המרכיבים: לא אלאה אותך ברשימה המסוגננת והארוכה שמעניקה בסופו של דבר את הריח הלימוני לבושם הזה. בעצם, פרט אחד לפחות אתה חייב לדעת: יש פה פצ'ולי אינדונזי מלווה בנגיעות של אזוב. עכשיו תעשה עם המידע הזה מה שאתה רוצה.
הריח כאמור טוב, אבל לא מספיק דומיננטי: לראייה, מהרגע שהושפרץ הבושם בבית ועד שהסתובב הצוואר המבושם במשרד כשעה מאוחר יותר, לא נשאר לו הרבה זכר. הייתי צריך לבקש מכמה בנות להתקרב מאוד כדי להריח אותו. אבל לפחות התגובות היו חיוביות. מישהי אמרה שהבושם מרגיש לה "יוקרתי". אחרת אמרה שזה הריח שהולך היום, השד יודע מה זה אומר ואם זה טוב או לא. באופן אישי, אהבתי את מה שהרחתי על עצמי, וכמו בשיר ילדים ההוא, לאהוב את עצמך זה הכי חשוב, לא?
ארבע מילים לגבי הבקבוק: הוא בסדר גמור, אבל.
שזו דרכי להגיד, הוא נראה טוב, הכחול הכהה הזה עושה את העבודה – אבל הפקק הגיאומטרי (ריבוע ובתוכו עיגול) מקשה על כל עניין ההתזה. צריך לפתוח את הפקק, ואז להוריד את המסגרת הכסופה למטה כדי להשפריץ – ואתה חייב שזה יהיה לכיוון הנכון, אחרת אתה חוסם את החרירים הזעירים. בקיצור, סתם מסובך ולא מאוד מעניין שכוונת החברה היתה לשקף את הלוגו של לנוון – ריבוע בתוך עיגול.
Lanvin L'Homme Sport
ריח טוב, בקבוק מסובך, בושם שחצני.
431 שקל ל-100 מ"ל
305 שקל ל-50 מ"ל
להשיג איפה שאתה משיג את כל הקמפיינים של הניחוחות שלך (ברשתות הפארם, נו)