זה לא שאני שונא לקום בבוקר כמו שאני אוהב להיות ער בלילה. באמת. לא אכפת לי לקום מוקדם כל עוד אני יודע שבלילה אני יכול להיות ער. הבעיה היא שבפעם האחרונה שניסיתי להיות ער כל הלילה ואז לקום מוקדם, איחרתי לישיבת מערכת של mako וקיבלתי משימה מהעורך לכתוב את הכתבה הזאת.
ועכשיו ברצינות: אתה מנסה לנצל את כל היום, באמת שאתה מנסה, אבל כשאתה עייף במהלך היום הפרודוקטיביות שלך יורדת פלאים ולפעמים קשה לחשוב מעבר לקפה הבא.
אז מה עושים?
תישן. לא משנה מה קורה, לא חשוב איפה אתה עובד ולא רלוונטית השאלה כמה דחופה המשימה הבאה שלך. תלמד מהמקסיקנים: עם התייצבותה של השמש במרום מסלולה מתיישבים המקסיקנים בפינת רחוב, שותים איזה דרינק קטן, מנמיכים את הכובע על הראש וישנים.
לא מדובר בעצלנות, אלא במדע מדויק. כל המחקרים מראים שעשרים דקות שינה לקראת הצהריים מאפשרות לחגוג כל הלילה, לשתות כל היום ולעבוד כמו חמורים מיוזעים בכל שאר הזמן. ובכן: מי שישן בעבודה הוא עובד יותר טוב.
זה מוכח. זה מדעי. זאת חייבת להיות הצעת החוק הבאה
שנת הצהריים, מסתבר, היא השינה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו. לגוף שלנו לא משנה באמת מתי נלך לישון כל עוד הוא מקבל מנוחה, אבל גם אם תישן עשר שעות בלילה אתה תגלה שאתה הופך למנומנם באזור השעה שלוש. אתה יכול לרוץ קצת במקום, לעשות קפה, לעשות את גילה מהשיווק – אבל הגוף שלך עדיין ירצה להתכרבל לתנוחת עובר ולישון. מה תעשה? תיתן לו כמובן. מהר מאוד תגלה שזה מגביר את יכולת הלימוד שלך, עוזר לך להתגבר על מחלות ומשפר את הביצועים הקוגנטיביים ואת הערנות שלך.
חוקר השינה וויליאם דמנט טען ששנת צהריים היא התנהגות טבעית ונורמלית לבני אדם. לדבריו, "כל מי שמסרב להביא את הפיג‘מה למקום העבודה הם שזקוקים לאשפוז".
תראה את נשיא ארה"ב לינדן ג'ונסון. במהלך כל תקופת הכהונה שלו הוא דאג לסלק את כולם מהמשרד שלו בצהריים, סגר את הדלתות, לבש פיג‘מה והלך לישון לחצי שעה. הוא היה אומר שזו היתה הדרך היחידה להתמודד עם התפקיד, במיוחד בתקופת המלחמה הקרה. תראה את דימיטרי איבנוביץ‘ מנדלייב, האיש שיצר את הטבלה המחזורית: מתי הוא חשב על ההמצאה החשובה הזו? בזמן שנ"צ.
אז מהיום אתה עומד לישון בצהריים. לא משנה אם אתה נמצא במשרד, במוסך או על סיפון ספינה, אתה עומד ליישם את מה שעשו שני האנשים המבריקים האלו ואת מה שעושה אומה שלמה המכורה לטקילה. איך תעשה זה? הנה:
לישון בצהריים. המדריך
מתי. משתנה. רובנו חווים נפילת אנרגיה לפני או אחרי ארוחת הצהריים; הזמן הכי טוב הוא כשאתה מרגיש שאתה מתחיל ליפול.
כמה זמן. מחקרים מראים שהחרופ הכי יעיל אורך 20 עד 30 דקות: בזמן הזה הגוף והמוח שלך מצליחים לנוח, אבל אתה לא שוקע לתוך שינה עמוקה, שדורשת כמה שעות טובות (אם תישן שעה ואז תתעורר, אתה תהיה עייף יותר כי הגוף שלך יספיק להפריש כמות גדולה של הורמוני שינה).
מצא מקום מבודד. תתחיל מחדר הישיבות. רוב הישיבות מתקיימות בבקרים ובצהריים חדרי הישיבות בדרך כלל שוממים. דאג שתהייה לך שמיכה נוחה, כיסוי עיניים, גרביים חמות ואם אפשר גם מזרן. עם הגעתה של שעת המנוחה קח את הציוד ולך בטבעיות ובביטחון אל חדר הישיבות. מומלץ לשים שעון מעורר שיעיר אותך. כמה זמן הוא זמן אידיאלי לשינה? לפי המחקרים, שינה של 15 עד 20 דקות היא האופטימלית.
אם חדר הישיבות הוא מקום פופולרי מדי יש תמיד חדרים נוספים שאף אחד לא משתמש בהם. חדרי השירות. מחסן ציוד. גג. מרפסת. ממ"ד. באוטו שלך.
עכשיו, לגבי הגרביים. אני יודע שזה מטריד אותך, אבל זה מאוד חשוב. אתה רוצה גרביים חמות כי הרגליים מתקררות במהירות בזמן השינה ובאופן כללי הטמפרטורה שלך יורדת. אם הרגליים חמות הרבה יותר קל לגוף שלך לישון – ואתה רוצה להירדם במהירות.
תביא איתך נגן MP3. מדובר בכלי נוסף שיכול לעזור לך לישון כמו שצריך. שים מוסיקה חרישית ומונוטונית (צלצול פעמונים טיבטי) או מוסיקת ספא רגועה (מפל משכשך), ושקע בשינה מלאת חלומות על מסאז' טיבטי. גם רעש לבן עובד.
שדרוג: קפה. תפוס שינה של עשרים דקות, ואז תשתה קפה או משקה אנרגיה. התוצאה המצטברת של השינה הקלה והקפאין ימריצו אותך עד סוף היום.
אל תתרגש מהבוס. יכול להיות שביום מן הימים הוא יגיע וישאל אותך מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה. במקרה כזה פשוט תסיט את כיסוי העיניים, תציץ אליו בעין מנומנמת אחת ותגיד לו שאתה בסך הכל מייעל את העבודה. אם הוא מתעקש לא להבין תזכיר לו את דימיטרי והטבלה המחזורית, או את הנשיא ג'ונסון. במקרה הכי גרוע תשלח אותו לקרוא את הכתבה הזאת ושגר אותו הישר לשורה התחתונה:
השורה התחתונה: שינה קצרה וחסרת הפרעות בצהריים מגבירה את התפקוד שלך. לכל הבוסים שקוראים את זה – אתם מוזמנים לפנות בטענות לזיו קיטרו. רק קחו בחשבון שהוא לא מקבל שיחות בין 12:00 ל-14:00.
והנה עובדי mako מיישמים
