זה הכול מסתכם באיך נראה הפרצוף שלך כשהשעון מצפצף ב-7:00 בבוקר. האם אתה נשאר מרוח על המיטה ומקווה שאחמדינג'אד ישגר לפה כמה טילים כדי שלא תצטרך לצאת לעבודה, או שאתה קם מבסוט וכבר מגלגל בראש מה הולך לקרות היום במשרד. איפשהו באמצע נמצאים רובנו: לא בטוחים אם העבודה הזאת היא הכי טוב שיכולנו למצוא, אבל גם לא סגורים אם שווה לנו הטרחה של לחפש מקום עבודה חלופי. אז הנה הדיל: גיל פרץ מהמרכז הישראלי לאימונים בעסקים בנה בשבילנו צ'ק ליסט לג'וב המושלם. סימנת וי על כל הסעיפים? סחתיקה. איפה אמרת שאתה עובד?
מוטיב השחייה הצורנית: האם משתפים אותך בקבלת החלטות?
אל תתבלבל, כששואלים אותך איזה טייק-אווי להזמין לצהריים זה לא שיתוף בקבלת החלטות. מצד שני, זה לא שמישהו יתן לך להכריע אם למכור או לא למכור 20% מהמניות למשקיע החדש. אז מה כן? בוא נגיד שמקום עבודה שבו ההנהלה מארגנת ישיבת עובדים אחת לכמה זמן כדי לספר על התכנון לתקופה הקרובה, זה מקום עבודה טוב, כזה שסומך עליך שתהיה שותף לדברים הגדולים. מי יודע, אולי אפילו יהיה לך איזה רעיון מבריק וזאת תהיה ההזדמנות שלך להציג אותו.
סוגיית הסטרואידים: האם דואגים לפיתוח המקצועי שלך?
ראשי ארגון שאתה לא רוצה לעבוד בו יחשבו כך: למה שנבזבז כסף על עובד ונשלח אותו ללמוד? הרי כך הוא יצבור על חשבוננו ידע שיוכל לקדם אותו בהמשך למקום עבודה אחר. ובכן, בהחלט יתכן שזה מה שיקרה. אבל ארגון שלא מוכן לספוג את הסיכון הזה לא שווה את המאמץ שלך.
משל חפציבה: האם הארגון אמין?
כשמכרת תמונות שמן של סטודנטים לאמנות בארצות הברית זנחת את הסעיף הזה לטובת אלפי דולרים בשבוע. אבל כשאתה מנסה להחליט אם שווה לך להשקיע במקום עבודה שגם תרצה לצמוח בו, כדאי לבדוק אם הארגון אמין והלקוח באמת חשוב לו, או שאין חוקים ואין אתיקה ואפשר לעשות הכול בשביל לגרד עוד כמה שקלים מהלקוח. אם זה המצב, טוב לא ייצא לך מהמקום הזה לטווח הארוך.
זכרונות מפמלה אנדרסון: האם לארגון יש חזון שאתה מאמין בו?
בהנחה שיש לך עקרונות בחיים, כדאי שתבדוק אם הם משתלבים עם אלה של הארגון שאתה עובד בו. למשל, יכול להיות שהבוסים יהיו מרוצים להישאר עסק קטן או בינוני לנצח, ואילו אתה מחפש ארגון שרוצה לגדול ולהתבסס, כמוך. יכול להיות גם שהאידיאלים של הארגון מתנגשים עם האמונות שלך – אפליה על רקע דת או מין, למשל, או ניסויים בבעלי חיים. אם אתה מצליח להצליב את המטרות שלך עם המטרות של מקום העבודה שלך, יהיה לך הרבה יותר קל להתרכז בעבודה ולא לחשוב כל הזמן איך זה שנתקעת שם ומתי כבר תעבור הלאה.
לקחים מהערוץ הראשון: האם הארגון מסתגל לשינויים?
לא משנה איפה אתה עובד, אם הארגון שלך לא מצליח לעמוד בקצב, בשפה ובתחומי העניין של הדור, אתה תישאר יחד איתו מאחור. דינוזאורים לא שורדים, אפילו שעושים להם הרבה כבוד.
הזיות על הסקוטר בגוגל: האם כיף לך בעבודה?
תרים רגע את הראש מהמחשב ותסתכל מסביבך. אם כל מה שאתה רואה זה אנשים שמזכירים את אבשלום קור ביום רע והשעה היחידה שמישהו מחייך זה ביום חמישי ב-17:00, אם הארגון מוציא אתכם לחופשה פעם בשנה וזה שוב סיור למוזיאון יד ושם, אז אפשר לנחש שלא כיף לך לעבוד.
לא חבל? תחשוב שיכולת להעביר את היום עם חבר'ה בגילך, אנשים עם אנרגיות, שמחייכים אחד לשני בבוקר והולכים לחתונות לא כי חייבים, אלא כי אין כמו מסיבה עם החבר'ה מהעבודה. כאלה שמקבלים בפסח לא רק תלושים אלא גם ברכה אישית מהבוס, ומעל הכל, שאתה נהנה ממה שאתה עושה והעבודה לא יוצאת לך מהאף אלא רק מאתגרת יותר משבוע לשבוע.
משכנתא על הווילה בקיסריה: האם אתה מקבל תגמול הולם?
מה זה שווה אם השקעת את הנשמה שלך בלי לראות אור יום, רק כדי לשבת מול הבוס שלך אחרי חצי שנה ולשמוע ממנו שהחברה בקיצוצים אז אין כרגע דיוני שכר? מקום עבודה שרוצה עובדים משקיענים צריך להשקיע בהם בחזרה - במילים, בפינוקים ובעיקר במדרגת שכר פעם בתקופה, אחרת אפילו העובד הכי מסור יאבד את המוטיבציה שלו.
שאפו מאימא שלך: האם יש לאן להתקדם?
עם כל הכבוד לחזון, לאמינות ולעקרונות, זאת השורה התחתונה: האם יש לך אופק פתוח לשאוף אליו בסולם הדרגות, או שאתה הולך להישאר פישר לנצח? ואנחנו לא מתכוונים לקידום מהקובייה שליד השירותים אל הקובייה שליד המטבח, אם כי ברור שמדובר בשיפור תנאים ניכר.
העיקרון ברור: אם נכנסת למקום עבודה שאין לאן לטפס בו במעלה ההיררכיה הארגונית, כדאי לחפש מקום אחר. איך תדע אם זה המצב? שאל את הבוס שלך על מסלול התקדמות. אם הוא אומר לך לחפש את הקו הישר לדלת, תלך בדיוק לשם ואל תחזור.
>> עוד משהו ששווה לבדוק: האם כולם מסביבך חנונים? אם כן, אתה נמצא במקום מעולה
