"הייתי ילד שמן עד גיל 19 וחצי בערך וכך גם התגייסתי לצה"ל", הוא מספר ל-mako, "תכננתי להתגייס לשירות קרבי, אבל בשבועיים הראשונים לגיוס, אחרי שעליתי עוד במשקל הורידו לי את הפרופיל ל-64". אהוד התגייס לחיל החינוך ושם פרח והחליט לחתום קבע. אבל רגע לפני, בשמירה לילית החליט שמשהו בחייו צריך להשתנות. "זה משהו שתמיד כונן בי, הרצון לפרוץ את המחסום הזה של המשקל, את המעטפת החיצונית והמקומות שסגורים בפניי בגלל זה", הוא מסביר, "באותה שמירה היה לי זמן לחשוב על זה. הרגשתי שאני יכול יותר וסימנתי לאן אני רוצה להגיע".
איך עושים את זה?
"בגדול, שיניתי לגמרי את דפוסי האכילה שלי ורתמתי את אמא שלי למשימה ולכן גם לה מגיע הרבה קרדיט. בכל שבוע, שלחתי אותה לעשות קניות שונות מהרגיל: מוצרים מחיטה מלאה, הרבה יותר ירקות, מזון דל קלוריות, היא ממש עשתה מהפך בבית. בימים בהם ישנתי בבסיס עברתי בעיקר לירקות חלבונים וויתרתי לחלוטין על בורקסים ומאפים".
אהוד לא הסתפק רק באכילה בריאה יותר. "בעשר בלילה, אחרי סיום הפעילות כשכולם חותכים לישון, הייתי יוצא שלוש פעמים בשבוע לרוץ", הוא מספר ומסביר שזה לא היה תהליך פשוט, "זה בכלל לא קל כי יש מעצורים בדרך. בחודשים הראשונים, קשה מאוד לראות את השינויים בחודשיים האחרונים. וגם כשיש שינוי, הדימוי העצמי של בחור שמן מקשה עליו להגיד ולראות שהוא הוריד במשקל. למעשה, אף פעם לא הורדתי חולצה. גם כשהייתי רזה, לא העזתי להוריד חולצה. מאז השיחרור אני מתמיד בתרגילי עיצוב וחיטוב ושומר על כושר ורק לפני חצי שנה הורדתי חולצה בפעם הראשונה בבריכה".
"לא פרסמתי את הפוסט מתוך שחצנות, אלא כי רציתי להעביר את המסר שכל אדם יכול לשנות את החיים שלו כל עוד הוא ירצה. אין קיצורי דרך בחיים, פשוט צריך להציב מטרות ולהאמין בעצמך. זה המסר שרציתי לשדר לבני הנוער שאני עובד איתם ירגישו כך".
ומה עם בת זוג?
"אין לי איזה משהו רציני כרגע. היו רגשות בעבר לכל מיני בחורות, שדאגתי להדחיק. אבל כמו שאמרתי, לא הייתי שלם עם הגוף שלי עד לפני חצי שנה בערך. בינתיים, קיבלתי המון הצעות בפייסבוק", הוא צוחק.