זה קורה לרובנו: קצת אחרי גיל שלושים, במידה ואתה אדם נורמלי (עצלן), מישהי חדשה תצטרף לחייך: תכיר, זוהי הכרס הקטנה שלך. כל לילה שסיימת עם המבורגר ביד, כל בירה ששתית מגיל 20, כל השבתות שהתחלת במיטה וסיימת על הספה – רק חיכו כדי לפרוץ.
אני עצמי לא הייתי שם לב לחברה החדשה שלי, אלא שבזמן האחרון ראיתי כמה פעמים את המבטים של הצד הנשי נודדים לכיוון הבטן הרכה. אחרי הכל מה היא כרס אם לא הוכחה ברורה לכך שאתה פרזיט ואני, כאדם שמעדיף לשמור את החסרונות שלו בסוד לפחות חצי שנה לתוך מערכת יחסים, החלטתי לעשות מעשה: אני הולך למכון כושר.
זה התחיל במבטים חשודים ביני לבין דלת הכניסה, היא לא האמינה שאני באמת אכנס ואני לא האמנתי שהיא תפתח לי, אחריי שעה קלה וכמה סיגריות על הספסל, החלטתי להיכנס. ריח בריאות נוראי נכנס לי לנחריים, טייצים שחורים וזוהרים הקיפו אותי בכל פינה, משקאות אנרגיה בלי טיפת אלכוהול עפו באוויר, וגברים ענקיים הרימו באוויר משקולות בגודל שלי. לקח לי בדיוק עשר דקות למצוא עצמי מתנשף מחוץ לדלת ומדליק סיגריה כדי להירגע.
התישבתי על הספסל והתחלתי לחשוב, האם לאנשים שבצד השני של הדלת החיים פשוטים יותר? איך נראים החיים כשהבטן שלך ניראת כמו קוביות שוקולד ואתה כולך שילוב של פסל יווני ומבט רגיש בעיניים, איך נראה בוקר מול המראה שאינך מכניס את הבטן פנימה וחושב טוב טוב איזו חולצה גורמת לך להראות רזה יותר, ובכלל, האם זה שווה את זה?
מכורים, אבל יכולים לקרוע לך את הצורה
כדי להבין את הצד השני גייסתי את אנדריי קרפונין בן 24, גר בצפון ועובד כמדריך חדר כושר (והיה גם מר ישראל ב-2011); אחיו הקטן אלכס בן 22 (מר ישראל לנוער 2013) חייל משוחרר; ולירון סמולר, בן 23, עוסק במכירות של תוספי תזונה, ובחדר כושר (ואיך לא, מקום שלישי בתחרות מר ישראל ב-2011) – שלושה באדי בילדרים שלקחו את פיתוח הגוף לאקסטרים. בין היתר, תכננתי לשאול אותם מה הם חושבים עליי ועל הכרס שלי, מתי זה יותר מדי ועד כמה זה עדיף להיראות כמוהם.
שלא כמו רובנו, החבר'ה תפוחי השרירים שהסתכלו עליי מלמעלה לא הפסיקו לגדול בגיל 17 – להפך, במקרה שלהם שם זה רק התחיל.
"התחלתי בגיל 17, אבא היה ספורטאי, התעסקתי באיגרוף והייתי מקום ראשון באליפות הארץ", מספר אנדריי. "היו לי שני מאמנים והיו לי קצת בעיות איתם אז הפסקתי, אחרי חצי שנה בבית החלטתי ללכת עם החברים לחדר כושר, התחלתי כדי להראות טוב, אבל כמו כל דבר שאני עושה רציתי ללכת עד הסוף, בהתחלה התאמנתי בלי תוכנית מסודרת ופתאום התחלתי לגדול".
אצל אלכס הסיפור לא שונה בהרבה, הוא היה בגיל 16 ואחרי חודשיים שעבד בבריכה באילת ששם לדבריו צחקו עליו כי הוא "ציפלון", הוא החליט לעשות עם זה משהו.
כן, גם אני חשבתי לעשות עם זה משהו, בגלל זה הפסקתי לאכול בורקס, אבל זה?
לירון: "זו התמכרות, אין בן אדם שאין לו סטייה, זה סוג של נרקיסזים, מלווה בטיפוח אישי, אני לדוגמא לא חושב שזה ספורט, אלא תחרות יופי אתה עולה לבמה עם תחתון ושופטים אותך, אומנות גוף, כמו דוגמנית".
אלכס: "אני לא מסכים, זה ספורט, זו תחרות, אתה משקיע ומתאמן, דוגמנית מתאמנת רק על עקבים, הן לא עושות כלום כל היום, אני לא מכיר דוגמנית שאוכלת שש פעמים ביום".
שש פעמים ביום?
אנדרי: "כן, יש סדר יום קבוע מהבוקר, שש ארוחות ביום, לקחת ויטמנים, חלבון, בערב אני מכין קופסאות אוכל, למחר, אני לא יכול סתם לאכול משהו בעבודה. ולקראת תחרויות אני מתאמן לפעמים כל יום".
ובאמת הדבר שמשותף לכל חברי הפרלמנט החדש שלי הוא המחויבות, הם שומרים על סדר יום קבוע, אוכלים בערך 3,000 קלוריות ביום, ומכורים, שלושתם מכורים.
אנדריי: "העולם סובב סביב זה, אני אשתגע אם אני לא אלך למכון, אני ארגיש לא נוח, אני חייב את זה".
לירון: "בהמון מקומות בעולם זה תחום מאוד מפותח, יש חוסר מודעות, צריכים לעשות הפרדה בין סטרואידים לבין תוספי תזונה, אני עושה את זה שנתיים וחצי, ובתוך תוכנית האימונים יש גם אוכל, אתה צריך לצרוך כמות קלוריות מסויימת אז אתה פורס את זה לארוחות קטנות".
אלכס: "אין ספק, על הבוקר אני כבר מכין שבולת שועל, זה לא טעים אבל זה לא חשוב, סובלים בשביל זה, אתה סובל בשביל מטרה".
"אני כרגע לא בזוגיות"
חוץ מהעובדה שהם מכורים (מתאמנים שעתיים במכון ארבע פעמים בשבוע, וזה כשהם לא עובדים בתור מאמני כושר), אוכלים בכמויות וסובלים למען המטרה, לשלושת המרואיינים שלי יש עוד דבר משותף – הם רווקים. האם זה קשור לפיתוח הגוף? אלכס ואנדרי מודים בפה מלא שיבולת שועל שסיום הזוגיות אכן קשור לכך.
אלכס: "חברה שלי לשעבר הייתה שואלת מה יותר חשוב לי, היא או פיתוח הגוף, אמרתי לה שהיא לא תאהב את התשובה".
אנדרי: "הייתה לי חברה שנתיים והיא אהבה לצאת למסיבות ואני מחוייב למה שאני עושה, כשהייתי יוצא איתה הייתי בא עם קופסאות והולך לאכול באוטו".
רגע, אין זוגיות? מה זה אומר לגביי? הרי הדבר שהכי הטריד אותי בכרס הקטנה שלי, הוא מה תחשוב על זה כל בחורה חדשה שאפגוש מעכשיו, כזו שאני לא אוכל להגיד לה, אבל את זוכרת שפעם נראתי אחרת, בעוד היא מתכווצת כשאני מוריד את החולצה. אם לצטט שותפה אנונימית "גדלת קצת מתוק" אמרה, טפחה קלות על גבעת בושתי, וכיבתה את האור.
אז כן אני מבין, כרס זה פחות יפה, אבל עכשיו אני שומע שגם עם ערימות של שרירים קשה לתחזק את ההערכה של בנות המין המושלם.
איזה תגובות אתם מקבלים מהצד השני של הסקאלה?
לירון: "הרבה בחורות לא אוהבות את זה, אומרות שזה "טו מאצ'", אבל אני גבולי".
אנדריי: "אני זוכר שישבתי במסעדה ומישהי נגשה ואמרה: אם לא היית מנופח הייתי שוכבת איתך. אבל מי שמכירה אותי מקרוב, מתחילה להעריך את זה".
אלכס: "זה נכון שיש בחורות שאומרות שזו הגזמה, ושזה מגעיל, בגדול זה עושה לי טוב, אני מבין שאני בדרך הנכונה, חוץ מזה שיש הרבה בחורות שמאוד שאוהבות את זה".
ביונסה לא סקסית
בין שגרת האימונים ל-3,000 קלוריות תהיתי איפה יש להם זמן לזוגיות ואם בכלל הם בעניין של אהבה, משפחה, או סתם כמה לילות של אימון שורף קלוריות מסוג אחר, ומה הם חושבים על נשים שמתעסקות בספורט שלהם, האם זה סקסי?
אנדריי: "יש שלושה סוגים של בחורות בתחום: פיטנס, בודי פיטנס, ובודי בילדינג, אני מעדיף פיטנס!".
למי שלא מבין, כמוני, תחשבו על בחורות שעושות פילאטיס, בחורות שעושות פילאטיס 5 פעמים בשבוע, ובחורות שעושות פילאטיס כשהם מרימות בחורים כמוני באוויר ונוגסות בחטיף אנרגיה תוך כדי.
אנדרי: "היית רוצה מישהי שמטפלת בעצמה, שתשמור על הגוף ועל היופי, רוב הבנות אוכלות פיצות וגלידות ובמקום להוריד את זה הן ממשיכות, זה זלזול בגוף".
לירון: "אני הייתי מעדיף בחורה שלא קשורה לתחום, לא יכולים להיות שני אנשים שמתעסקים רק בגוף שלהם בבית".
אלכס: "בחורה שמנה שהולכת צמוד זה מביך, בחורה צריכה לשמור על עצמה".
אבל מה זה שמנה? ממש עכשיו אני חושב על מישהי אנונימית, אני רק מדמיין את הישבן שלה שלעיתים נדמה שקיבל אישיות משלו ולא מספיק לקרוא לי, ורק המחשבה עליה בטיץ צמוד גורמת לי לרצות להפסיק לכתוב על באדי בילדינג ולהתחנן אליה לאימון אישי.
אלכס מבחין במצוקתי: "שמנה זה בחורה עם צדדים (במלרע), ביונסה למשל לא סקסית".
בשלב זה הייתי חייב להפסיק את השיחה כדי להירגע, והנה מה שלמדתי: אחד, כל התמכרות היא מסוכנת כשעוברים את הגבול, בין אם זה ערק או אימון כושר. שניים, אנחנו כולנו עסוקים בעצמנו ומחפשים אישור על מה שאנחנו עושים. והדבר האחרון, באדי בילדרים הם אנשים מקסימים, מצחיקים עם ים הומור עצמי, הם ספורטאים עם מחוייבות אמיתית וידע שלא נגמר בתחום הגוף, ומנסיון שלי, אנשים שאוהבים מה שהם עושים הם בדרך כלל האנשים איתם אתה רוצה להיות.
אני עצמי, נכון לעכשיו פרשתי מקריירת פיתוח הגוף שלי. מצויד בכל התובנות התקשרתי לאנונימית שאמרה: "השתגעת? אני מתה על הכרס שלך!"