אתה רוצה ללבוש חליפה, ואתה צריך ללבוש חליפה. הנה חמש סיבות למה.
כי זה שם אותך רמה אחת מעל כולם. כולם יכולים ללבוש סריג שנראה לא רע. לכל אחד יש איזה ווסט נחמד. אבל חליפה משנה את המעמד שלך: כשאתה לובש חליפה, אנשים חושבים עליך שאתה אדם חשוב. חוץ מזה, אנשים שמים לב אליך יותר.
באמת. בוא נעשה רגע ניסוי. תפתח את החלון ותסתכל החוצה. כמה אנשים בחליפה יש שם? ולעומת זאת, כמה אנשים בג'ינס וטי שרט, או אפילו בגד מוצלח אבל סטנדרטי, יש שם? היחסים ברורים. חליפה זה דבר בולט (במיוחד בארץ, כמו שכבר אמרנו), וברוב המקרים אתה תרצה להתבלט.
כי זה חוסך מקום במלתחה. אם יש לך חמש חליפות, אתה הרבה יותר ממסודר. אם יש לך חמש חולצות וחמישה זוגות מכנסיים, אתה לא ממש מסודר. באופן מפתיע, לאף אחד לא אכפת שאתה לובש את אותה החליפה יום אחר יום, כי, כמו מעיל, זה משהו שלא דורש הרבה גיוון כדי להישאר מוצלח. אם תלך עם אותה חולצה שלושה ימים ברצף אנשים יניחו שאתה לא מתקלח, ואם תלך עם אותה חליפה במשך שלושה ימים אנשים יחשבו, במקרה הכי גרוע, שאתה עובד ממש קשה.
חוץ מזה, חליפה היא פריט לבוש גמיש: אולי לא תיקח אותה לחוף הים, אבל בכל אירוע יומיומי סטנדרטי היא מתאימה. או שהיא טובה יותר ממה שלובשים האנשים שסביבך, או שהיא ברמה הולמת. מזעיקים אותך לישיבת עבודה? אם לבשת חליפה, אתה לא צריך לדאוג מאיך שאתה נראה. פוגש את אחד מהעובדים שלך ברחוב? טוב שאתה עדיין מפגין סמכותיות.
כי אנחנו בישראל. בעוד שגם במדינות מתורבתות יותר חליפה היא עדיין בחירה מצויינת, בארץ היא עוד יותר מצויינת. אצלנו פשוט יש הרבה פחות אנשים בחליפות. אין את התרבות הזאת של ללכת לעבודה בחליפה – לפחות לא בכל מקום עבודה. וזה אומר שבניגוד לתפיסה שחליפה הופכת אותך לעוד אחד ממליוני העובדים האפורים האחרים, פה חליפה היא הרבה פחות אפורה ומשעממת. בישראל, חליפה היא יוצאת דופן ומעניינת. היוצא דופן כאן הוא שכונות וערים חרדיות, שם אתה מתבלט לא כי לאף אחד אין חליפה, אלא כי רק שלך נראית טוב.
כי זה כלי עבודה בשבילך. אתה מסתובב עם פאלם, מחשב נייד, או טלפון סלולרי מתוחכם כי אתה צריך אותם לעבודה. חליפה היא אותו הדבר. חליפה גורמת לבוס שלך לשים לב אליך. חליפה גורמת לאנשים לכבד אותך. היא פותחת בשבילך דלתות והיא מעלה את המעמד שלך. גם אם אתה רק מתחיל בעבודה זמנית, לבוא עם חליפה זה משהו שיעזור לך להתקדם הרבה יותר מהר.
כשקניתי את החליפה הראשונה שלי, אבא שלי סיפר לי על מישהו שעבד איתו באתר בנייה בצעירותו. הוא היה מהנדס, אבל באותה התקופה תואר כזה לא באמת ווידא שלא תעשה עבודות פשוטות. הוא הגיע להסעה לאתר ביום הראשון בחליפה, עם תיק מסודר. כולם הסתכלו עליו מוזר ותהו מי האשכנזי הלא קשור הזה. אבא שלי שאל אותו מה הסיפור שלו, והתפלא כשהמהנדס ענה לו במבטא עיראקי. "תקשיב, אני לובש חליפה כי ככה ישאירו אותי במשרד, לא יתנו לי לעשות עבודות קשות, ואני אתקדם יותר רחוק מכולכם". מה קרה לבחור הזה? התקדם בדרגות, והיום הוא מנהל חברת בנייה שהוא הקים בעצמו.
המהנדס הזה ידע מה הוא עושה: הוא הרים את עצמו מעל העובדים שלצידו. הוא הרים את עצמו מעל הסביבה הישראלית הפשוטה. הוא ידע שהוא נראה טוב. ותאמינו לי, הרבה התלבטות בבוקר על מה ללבוש לא הייתה לו.