מ', תושב רהט, לא מאמין בכל פעם מחדש כשהוא רואה מאות עסקים ואלפי דירות בעיר הבדואית שמוגנות בסורגים מפלצתיים ובדלתות פלדה מאובטחות. "אתם היהודים מתבכיינים על פשיעה של עבריינים בדואים שעושים טרור בבאר שבע ובסביבה, אבל אצלנו במגזר הבדואי המצב הרבה יותר גרוע משלכם".
"מה שהם עושים אצלכם זה גן ילדים, אצלנו זו מלחמה וזה קורה כל יום", מסביר מ', "גדל פה דור של עבריינים צעירים, אלימים, מתוחכמים ומסוכנים מאוד שאין להם שום רגש וערך לחיי אדם. הם לא שמים פס על המסורת הבדואית או 'חאק אל ערב' (החוק הערבי), ושודדים באכזריות רבה אנשים ובעלי עסקים בעיר ומחוצה לה. אין להם כבוד לכלום. המערב הפרוע הוא אצלנו לא אצלכם. פה אנחנו חיים בגיהינום ואין לכם באמת מושג מה קורה ביישובים הבדואים".
לדבריו של מ', בעבר הלא רחוק בתי התושבים היו פתוחים לרווחה ביום ובלילה ללא סורגים או דלתות ברזל, אבל היום כאמור זה השתנה לחלוטין. "אתה יודע איזה מקצוע הכי מבוקש אצלנו היום? מסגר. למה? כי מסגרים עושים ערמות של כסף. בגלל כל הפשיעה ביישובים הבדואים והפריצות לבתים ולעסקים, כולם התחילו להתקין סורגים, מצלמות אבטחה ומערכות אזעקה. בחיים לא הייתי מאמין שככה נמגן את עצמנו מפני אנשים מתוך הקהילה שלנו. המשטרה כמעט ולא עושה כלום, אז אנשים נורמטיביים מתחמשים בכלי נשק מכל הסוגים כדי להגן על עצמם מפני אותן כנופיות מסוכנות שמאיימות על חייהם".
מ' יודע היטב על מה הוא מדבר. לפני כמה חודשים, באישון לילה, חדרו שלושה עבריינים בדואים לביתה של פ', תושבת רהט כבת 70. הם קשרו אותה, הצמידו אקדח לראשה, אחד מהם נשכב עליה, והם איימו שאם לא תספר להם היכן הכסף והתכשיטים שהחזיקה בביתה, לא יהססו לירות בה. "הייתי בהלם כשהבנתי שהם בדואים. הם היו עם מסיכות ואיימו שיירו בי כדור בראש אם לא אספר היכן הכסף. הם קשרו אותי עם חבלים. שמו לי חולצה בפה וברחו", שיחזרה פ' את האירוע המזעזע בעדותה במשטרה.
בעבר, אם אותם שודדים היו נתפסים על מקרה כזה, הם היו משלמים בחייהם או נדרשים לשלם פיצוי של מיליוני שקלים ל-פ' ובני משפחתה כדי למנוע נקמת דם, אבל מתברר שהיום העבריינים במגזר הבדואי הרימו ראש, מתעלמים מהעבר והמסורת, והחוק מבחינתם הוא בגדר המלצה בלבד.
(בסרטון: שוד מזוין במספרה ביישוב תל שבע)
ממידע שהגיע ל-mako, בעשור האחרון חלה עלייה של אלפי אחוזים בפשיעה בתוך היישובים הבדואים, ולרוב מדובר על מאות עבריינים צעירים בשנות ה-20 לחייהם שמסתובבים ביישובים כשהם חמושים בחרבות, אלות, מוטות ברזל, רובים, אקדחים ומטילים את אימתם על יישובים שלמים, בעיקר יישובי הקבע. הם מסתובבים עם כלי רכב גנובים או בעלי לוחיות זיהוי מזויפות ולא נושאים על גופם טלפונים סלולריים כדי שהמשטרה לא תאתר ותפליל אותם.
"הם מגיעים בלילות לחנויות שלנו עם כובעי גרב שחורים, רובים או מוטות ברזל ושודדים הכול. כולל סיגריות, מזומנים מהקופה ואפילו כספומטים. אם אתה מנסה להתנגד זה מיד כדור בראש", מספר אחד מתושבי רהט בשיחה עם mako.
הפשיעה במגזר הבדואי התחילה בכלל בגביית דמי חסות ממועצות וקבלנים בתמורה לאי הצתת בתי ספר ומוסדות חינוך, כולל הנפקת תלושי שכר לעבריינים כדי שאלו יוכלו לאחר מכן לקבל דמי אבטלה מהמדינה בעזרת מכתבי פיטורים פיקטיביים. משם זה המשיך למעשי שוד נועזים של מרכולי מזון וחנויות נוחות, גניבת כספומטים וגרירתם מתוך תחנות דלק ופיצוציות וסחר בסמים ואמצעי לחימה. ההערכה היא שהעבריינים במגזר הבדואי משלשלים לכיסיהם מדי שנה כעשרה מיליארד שקלים בצורה לא חוקית, ואחרים טוענים שמדובר בסכום גבוה הרבה יותר.
"גם כשאנחנו עוצרים אותם קשה מאוד 'לסגור עליהם' בעזרת ראיות כי המתלוננים פוחדים לספר את האמת ולהגיע להעיד במשטרה או בבתי המשפט מחשש לחייהם", מגלה קצין משטרה. "מעבר לזה בתי המשפט משחררים עבריינים מסוכנים שפועלים ביישובים בדואים לא פעם בטענה לחוסר ראיות או פשוט שולחים אותם למעצר בית וזה מתסכל. משטרת ישראל תגברה בשנים האחרונות את היישובים הבדואים בשוטרים רבים, הוקמו תחנות ויחידות חדשות שפועלות במגזר ונעצרו עבריינים רבים, כמו גם תפיסות של אלפי אמצעי לחימה וטונות של סמים שהוברחו מהגבול עם מצרים".
על פי הערכות של גורמי ביטחון במגזר הבדואי, בנגב יש כ-30 אלף רובים ואקדחים המוחזקים שלא כחוק ורובם נגנבו מבסיסי צה"ל. "יש בעלי עסקים שהכניסו כלבי פיטבולים ואמסטפים לעסקים שלהם לשמור עליהם כל הלילה מפני כנופיות העבריינים ואחרים משלמים לשומרים שעובדים עם אותם עבריינים כדי לשמור על העסקים שלהם. חברות ביטוח לא מוכנות לבטח את מרבית העסקים כי הם חושבים שיש קומבינות בין העבריינים לבעלי העסקים כדי לקבל דמי ביטוח ולא מבינים שהמצב חמור בהרבה", מספר גורם במחלקת הרווחה באחד היישובים. "בגלל אותם עבריינים נסגרו מאות עסקים ואנשים במגזר הגיעו לפשיטת רגל ופת לחם. אנשים כבר הרימו ידיים, ואחרים מתכוונים לסגור איתם חשבון בעצמם".
העיירה תל שבע, כך למשל, נחשבת לאחת המסוכנות בישראל, ולצד העובדה שמהיישוב הזה יצאו רופאים, שופטים, עורכי דין ומהנדסים, זה לא סוד שקיים בו גם גרעין קשה לפיצוח של עבריינים שחלקם מוגדרים כמסוכנים ביותר בישראל. "בין שכונה לשכונה מציבים מחסומי בטון, גובים דמי חסות ומי שלא משלם כסף יורים בו או זורקים בקבוקי תבערה על הבית שלו. הפשיעה פה חוגגת. אזרחים רבים התלוננו פעמים רבות במשטרה אבל לא זכו לשום מענה. המשטרה פוחדת להיכנס פנימה ולטפל באותם עבריינים והתושבים משלמים את המחיר. יש שכונות שבנויות כמו בונקרים ומתחתיהן נבנו מנהרות תת קרקעיות כמו בעזה", מספר א', תושב אחד היישובים בנגב.
"אנשים פוחדים לצאת מהבית בשעות הערב מחשש שיישדדו אותם או ירססו עליהם כדורים בעזרת רובים שמסתובבים פה חופשי. זה טרור פלילי והוא והרבה יותר גרוע ממה שהם עושים בעומר או באר שבע", מוסיף א'. "יש להם כמויות של כלי נשק כמו לגדודי חי"ר, ובעבר הם שרפו כמה פעמים את נקודת המשטרה ביישוב וקרעו את דגל ישראל. הם רוצים לשלוט בכל היישובים באזור, והמשטרה ומוסדות המדינה לא קיימים מבחינתם. הם נעצרים ואחרי יום משתחררים. אפילו שופטים בבתי משפט מפחדים מהם".
י', בעל סופרמרקט גדול באחד היישובים הבדואים מספר בראיון ל-mako על תחושת חוסר האונים שמלווה אותו כמו גם את בני משפחתו וחבריו. "הם שדדו אצלי כמה פעמים בשנה האחרונה וגרמו לי לנזק של מאות אלפי שקלים. אני מיואש. אם אתלונן עליהם הם ישרפו לי את הבית ויפגעו בילדים. מי ישמור לי על המשפחה? המשטרה? אל תצחיק אותי. אני ועוד מאות בעלי עסקים משלמים פרוטקשן כל חודש. 10 אלף, 20 אלף, הכל במזומן. הכל כדי שייתנו לנו לעבוד. אם לא נשלם להם נפשוט רגל. אין ברירה".
בכיר באגף רווחה באחד היישובים הבדואים מספר כי בשנתיים האחרונות יותר ויותר משפחות מביאות עוד ועוד ילדים לעולם, הרבה יותר מאשר בעבר, כדי לתגבר את התא המשפחתי וכדי שבעתיד יוכלו לתת מענה הולם לאותם עבריינים ופורעי חוק שמפרים את השלווה ומאיימים על ביטחון התושבים. "עד לפני שנתיים הבדואים ביישובי הקבע לא הביאו יותר משניים או שלושה ילדים. צחקו עליהם במגזר שהם הפכו ל'יהודים מודרניים', אבל מאז שהתחילה הפשיעה החמורה ומשפחות רבות הרגישו מאוימות מאותם עבריינים, יש מגמה של עלייה ביילודה לכיוון של חמישה ושישה ילדים בכל בית. ככל שהחמולה שלך גדולה יותר כך זה מרתיע את העבריינים", מגלה אותו בכיר. "הגענו היום למצב בו אנשים במגזר כבר לא סומכים על המשטרה אלא רק על עצמם".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד מוחלט לנטען, המשטרה פועלת מדי יום באזור, עוצרת חשודים, מסכלת וחוקרת מקרי פשיעה ונכנסת לכל מקום וישוב לטובת אכיפת החוק באופן יזום ומגיב. כך למשל לפנות בוקר (חמישי), שוטרים שערכו חיפוש בשני בתים בתל שבע עצרו חשוד ותפסו עשרות פריטי אמל"ח ואמצעי לחימה שונים.
שלשום (ג') המשטרה תפסה חשוד תושב ביר הדאג' עם 2 אקדחים לאחר מרדף כשניסה להימלט על טרקטורון. לפני כשבועיים במבצע משטרתי נרחב בישוב ביר הדאג' והסביבה, עוכבו ונעצרו 8 חשודים בעבירות שונות , אותרה חממה לגידול סמים, אמצעי לראיית לילה, תחמושת ועוד, וכן נרשמו 42 דוחות בגין עבירות מסכנות חיים, כש-9 רכבים הורדו מהכביש.
בחודש האחרון (פברואר 2021) הוגשו בתום חקירות המשטרה 180 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל"ח בכל רחבי הארץ. כ-85% מכתבי האישום שהוגשו בישראל בחודש החולף בגין עבירות ירי והחזקה/סחר/שימוש באמצעי לחימה - הוגשו נגד נאשמים מהחברה הערבית כולל באזור הדרום. כמו כן נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.
באזור פועלים כל העת מגוון כוחות משטרתיים תוך מיקוד הפעילות בטיפול בפשיעה החמורה, ובכלל זה: בעבירות הנשק והאלימות, בעבירות הרכוש, בבריונות בכביש ובסחיטת דמי החסות. נמשיך להיאבק בעבריינים בכל הכלים והאמצעים שברשותנו בנחישות וללא מורא, ולהגן על שלומם וביטחונם של תושבי האזור".