רגעים ספורים אחרי שנתנאל אהרון בן ה-15 נדקר למוות, חבורת הנערים התנהלה בקור רוח של פושעים מנוסים: הם העלימו ראיות מהזירה ושרפו את הבגדים. זמן קצר אחרי הרצח הם החליטו להמשיך לחגוג. "ראינו את הכנופיה יוצאת לספא לחגוג את הנקמה: כששום ספא לא הסכים לקבל אותם, הם התפזרו לבתים שלהם כאילו לא קרה כלום", מספר רב-פקד יריב פיינברג. גם הוא, בתור שועל חקירות ותיק, לא יכול היה להישאר אדיש לפרשה שכונתה "רצח בסגנון התפוז המכני".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כמה ימים לפני כן ניסתה חבורת הנערים לפגוע בנתנאל ורדפה אחריו עם סכינים. לאחר שלא הצליחה לפגוע בו, תכנון הרצח יצא לפועל: "היום אני אומר לך שנתנאל נרצח בגלל נקמה בחבורה שלו", מסביר רפ"ק פיינברג, ראש מחלק התפקידים המיוחדים ביחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז המרכז. "הכנופיה חיפשה 'טרף קל', אחרי שקרוב של נתנאל דקר בפניו חבר קרוב של הנאשם המרכזי ברצח הנער". בריאיון בלעדי וראשון למגזין N12 מספרים חברי צוות החקירה המיוחד על הזעזוע האישי, הרגע שבו נשברו הנערים בחקירה – והמפגש הטעון עם הורי הנאשמים ברצח.
הרצח, ההימלטות והתכנון לחגוג
זה קרה ב-5 בינואר 2023. נתנאל היה בבית חברו ברחוב רש"י בראשון לציון. בשעות הערב הוא ירד עם החבר לכיוון הרחוב, וכשיצאו מהדלת הראשית הם הבחינו בכנופיה שהגיעה למקום כדי לסיים את מה שלא הצליחה ימים ספורים לפני כן. נתנאל הבין שהוא בסכנה – ונמלט אל חניית הבניין, וכל אותו זמן הכנופיה דולקת אחריו, מצוידת בסכינים, במסכות, בכפפות חד פעמיות ובבנזין. הוא נכנס בדלת האחורית והחל לטפס בגרם המדרגות של הבניין בתקווה להתחמק מהם.
כשהגיע לקומה השנייה, הכנופיה השיגה אותו והחלה להכות אותו ולדקור אותו. נתנאל נפל, הכנופיה הותירה אותו מדמם, יצאה מהבניין דרך הדלת האחורית – ונמלטה כלא הייתה. במהלך החקירה התברר כי הרצח בוצע באמצעות סכין באורך 40 סנטימטרים. בשארית כוחותיו, והוא דקור בכל חלקי גופו, הצליח הנער לצאת מהכניסה הראשית – עד שהתמוטט על השביל הסמוך לבניין.
בינתיים הרביעייה האלימה התרחקה מהזירה: כשהגיעו לגן אברהם כץ בלב העיר, הסירו מעליהם את הבגדים שלבשו בעת הרצח – והציתו אותם. כמה ימים לאחר מכן ייחשפו חוקרי הימ"ר לשרידי הבגדים בין השיחים בגינת השעשועים. במהלך חקירתם התברר שאחרי שהציתו את הבגדים שבהם ביצעו את הרצח של נתנאל, תכננו לחגוג בספא.
"הפך לי את הבטן, כמו סרט אימה"
"המראות בזירה היו מזעזעים, לראות מה חבורת עבריינים אכזרית עשתה לילד בן 15, זה הפך לי את הבטן", משתף רפ"ק פיינברג. "אלו מחזות ומראות שכאילו נלקחו מסרט האימה 'התפוז המכני'. אני זוכר שתפסתי את החברים שלי ביחידה ואמרתי, 'אנחנו חייבים לסגור מעגל ולהפוך עולם בתיק הזה, המשפחה של הקורבן חייבת לקבל תשובות מי רצח את הילד שלה'".
בתחילת החודש, קרוב לחודשיים לאחר אותן דקירות קטלניות, הוגש כתב האישום בתיק הרצח המזעזע. אף שמהחקירה עולה כי בכנופיה היו ארבעה חברים שתקפו יחד את נתנאל וביצעו יחד את הרצח, רק שלושה עומדים לדין: חשוד נוסף במעורבות ברצח נמלט מישראל לאחת ממדינות ברית המועצות לשעבר. שלושה נערים מצוינים בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי (מרכז) בגין מעורבות ברצח, לצד שורת עבירות אלימות נוספות במקרים קודמים: תקיפה, איומים, סחיטה וקשירת קשר לפשע.
בגלל היותם קטינים, כתב האישום חסוי. הנאשם המרכזי, בן 15 וחצי, מואשם ברצח מתוך תכנון, ושני חבריו מואשמים ברצח בנסיבות מופחתות. מעורב נוסף נמלט מישראל ממש לאחר האירוע ובמשטרה פועלים לאתרו. במהלך החקירה הסמויה שניהלו חוקרי היחידה המרכזית במחוז המרכז הם הצליחו לסכל שני ניסיונות פגיעה בקטינים אחרים, וכן גילו את הניסיון הנוסף לפגוע בנתנאל לפני הרצח. מעצרם של השלושה הוארך בבית המשפט. בכתב האישום נטען כי "אחד הקטינים ביצע את החלטתו ותוכניתו לגרום למותו של המנוח ודקר אותו מספר דקירות, לרבות דקירה קטלנית בחזה, וגרם למותו. הנאשמים הנוספים ועוד קטין נוסף פעלו יחד איתו, ולכל הפחות היו אדישים לאפשרות גרימת המוות".
עוד ציינו בפרקליטות מחוז מרכז: "הנאשמים פעלו באופן מתוחכם, מתוכנן, קפדני ונחוש טרם הרצח, במהלכו ואף אחריו. גם לאחר ביצוע הרצח, הנאשמים לא חדלו מפעילותם האלימה, וחברו יחד כשסחטו בכוח קטין אחר שחשדו בו שהוא משוחח עם אחרים על מעורבותם באירוע".
כשהרוצחים הסירו את המסכות
"מה שמייחד את התיק הזה משאר חקירות הרצח שחוקרת היחידה הוא הגיל הצעיר של הקורבן והנסיבות האכזריות שהביאו למותו בידי שורת נאשמים – בני גילו, בני 15 ו-16", אומר רפ"ק שי כהן, ראש מחלק נוער-חשיפה ביחידה המרכזית של מחוז המרכז. "ההודעה שהגיעה מבית החולים כמה שעות אחרי אירוע הדקירות, שבה בעצם עדכנו את המשטרה בפטירתו של נתנאל, הכניסה את כל היחידה למצב אחר, כולנו היינו סביב החקירה הזאת". מי שהטיל את חקירת הרצח על היחידה היה מפקד מחוז המרכז, ניצב אבי ביטון. "המראות בזירה היו קשים מאוד", נזכר רפ"ק כהן.
"לאחר שאספנו את החומרים ממצלמות האבטחה, התחלנו לעבור עליהם", מספר רפ"ק פיינברג. "מהר מאוד אתה מבין שמדובר בקבוצה אלימה, כנופיה עבריינית של ממש שפעלה בשטח עוד לפני הרצח של נתנאל וגם אחריו. כשלא הצליחה לדקור בפעם הראשונה, ראינו איך הרביעייה תכננה ממש איך לפגוע בנתנאל. אחרי האירוע, בזמן שהנער התבוסס בדמו בחדר המדרגות עד שקרס, ראינו איך אותה כנופיה משבשת את הראיות בזירה, מעלימה אותן, שורפת את בגדי הרצח ויוצאת לחגוג את הנקמה".
יותר מ-100 נחקרו בחשד למעורבות ברצח. "מדובר בתיק גדול, מספר מעורבים וכמות מסמכים שלא נתקלתי בהם בתיק בסדר גודל כזה. לכן התיק נוהל עם צוות חקירה גדול", מסביר רפ"ק כהן. "תיק החקירה היה קשה מאוד הן מבחינת הראיות והן מבחינת המעורבים", מוסיף רפ"ק פיינברג, "גם בגלל שאירוע הרצח של נתנאל לא צולם, וגם כי החשודים הגיעו לזירה רעולי פנים. בתיעוד ממצלמות האבטחה אתה לא רואה את הרצח – אתה רואה אותם נכנסים רעולי פנים לזירה ונמלטים רעולי פנים מהזירה, אתה מצד אחד רוצה לשדר לכולם סביבך שאתה בשליטה על החקירה, אבל אתה בכל עת מחכה לזבנג הזה שייתן את התנופה להתקדם בחקירה".
אותו "זבנג" הגיע כמה ימים לאחר מכן: צוות החקירה גילה שיומיים לפני הרצח אותם רעולי פנים רדפו בסכינים אחרי נתנאל ז"ל, והוא הצליח אז להימלט מן המקום. "הבגדים היו אותם בגדים, אותה רביעייה אלימה כבר ניסתה לרצוח את נתנאל יומיים לפני כן, ומשלא הצליחה – חזרה לסיים את העבודה", מציין רפ"ק פיינברג.
במהלך החקירה הצליחו החוקרים להתחקות אחרי הרביעייה: "ראינו אותם אחרי הניסיון הראשון של הרצח של נתנאל כשהם עדיין רעולי פנים, מגיעים לבית של חבר אחר, בבית הזה הם מסירים את כיסויי הפנים והכול תועד במצלמות האבטחה בבניין של אחד החברים". סגנון הלבוש מהאירוע שקדם ביומיים למעשה הרצח סייע לחוקרים בפיצוח התעלומה – מי רצח את נתנאל אהרון.
תרגיל החקירה שהפיל אותם: "אכלו את הפיתיון"
עם התקדמות החקירה ננעלה היחידה על שישה חשודים: הרביעייה הרוצחת ושני סייענים או משבשים - ונוסף להם גם החשוד שברח מהארץ.. "אחרי שבוע, כשהצלחנו לסמן את האנשים, אנחנו בונים תיק ותוכנית חקירה לגבי כל אחד מהחשודים. היינו חייבים לבצע כמה תרגילי חקירה בחדרי החקירות סביב החשודים ובסמוך לזירת הרצח, כדי שתהיה התקדמות בחקירה", אומר רפ"ק פיינברג. "הפיתיונות נאכלו, אבל גם זה לקח זמן".
אחד מתרגילי החקירה, שנחשף לראשונה ב-N12, כלל הקמה של משרד חקירות פיקטיבי שאליו הובאו החשודים. בחדר נתלו תמונות של החברים, כפי שתועדו במצלמות האבטחה, ועליהן הכיתוב "מבוקש על רצח". בסיום אחת מהחקירות של המעורבים, אחרי שהחוקרים שחררו את החשודים לדרכם, בוצעו האזנות סתר ומעקבים על המכשירים הסלולריים של המעורבים. ההאזנות חשפו שתרגיל החקירה פעל: כמה ימים לאחר החקירה החלו הנערים לשוחח ולהתכתב עם חבריהם על התמונות שראו על הקיר בתחנה.
נוסף על כך, מבלי שידעו, נידבו החשודים בהתכתבויות עם חבריהם מידע רגיש שסייע למשטרה להבין כיצד פעלו לאחר הרצח של הנער ומה תפקידו של כל אחד מהמעורבים בשיבוש הראיות והעלמתן. בפרשה בוצעו עוד כמה תרגילי חקירה מתוחכמים וחסויים, ובהם גם מעצרי סרק. "תרגילי החקירה חשפו את העובדה הנוראה – חבורת הנערים שהטילה אימה התנהלה כארגון פשע", קובע רפ"ק פיינברג.
"התגאה והתפאר שהוא רצח את נתנאל"
ההתקדמות בחקירה גם הצילה את חייהם של נער ונערה: "בתקופת החקירה הסמויה אנחנו מבינים שמדובר בחבורה מאוד אלימה, שלא חסה על הקורבנות שלה", מספר רפ"ק כהן. "היא תכננה, אחרי שפגעה בנתנאל, לבצע עוד שני מעשי רצח נוספים, שאותם הצלחנו למנוע – החשודים אותרו בשטח 'על חם' עם סכינים ופטישים בדרכם לקורבנות נוספים. באחד מהם החבורה חשדה כי הוא זה שקשר אותה אל הרצח של נתנאל, וקורבן אחר הסתכסך עם החבורה בגלל ריב אלים על ליבה של נערה".
"כמו בארגון פשיעה ותיק, גם בחבורה כאן זיהינו שהנאשם המרכזי ברצח של נתנאל הוא הדומיננטי יותר בין המעורבים, הייתה הייררכיה ברורה והוא הנועז יותר והאלים יותר", מוסיף רפ"ק כהן. "במהלך חקירת המעורבים התברר שהנאשם המרכזי גם התגאה והתפאר בפני חבריו שהוא זה שדקר את נתנאל עם סכין קצבים. אחריו יש עוד שני מעורבים שגם הם נאשמים בפרשת הרצח של נתנאל, שהצטרפו אליו ופגעו באחרים".
הנער איים: "אתקע כדור בראש של החוקר"
על התנהלותם של המעורבים בחדרי החקירות מוסיף רפ"ק פיינברג: "שלושה מהמעורבים התנהלו מול החוקרים כמו עבריינים מנוסים. הם אומנם קטינים, רק בני 15–16, אבל הם פעלו כאילו ביקרו לא מכבר בחדרי החקירות: שמרו על זכות השתיקה, קיללו חוקרים, אחד הוסיף חטא על פשע ואיים ש'יתקע כדור בראש של החוקר ברגע שישתחרר ממעצר'". לדברי החוקרים עמד בפניהם אתגר בחקירה: מצד אחד מדובר בחשודים ברצח אכזרי, בחקירה קשה ורגישה, מצד שני מדובר בנערים צעירים.
"אתה החוקר מנסה להסביר לחשוד ברצח שיושב מולך את החשיבות הרבה בכך שישתף איתך פעולה, שיגיד ויספר מה קרה, דבר שיכול גם לסייע לו בעתיד". אומר רפ"ק כהן. "היו רגעים של בכי של החשודים ותחושה שבעוד רגע הם מדברים על הכול, אבל זה לא קרה – ברגע אחד הם מתהפכים עליך, ננעלים עליך וחוזרים לסורם". החוקרים החמיאו לפרקליטי מחוז המרכז, שבגלל חומרת האירוע ליוו את פעולות החקירה המדויקות והכירורגיות שנקטו, פעולות מסוג שלא נהוג בדרך כלל בחקירות בני נוער, וסייעו לפענוח הפרשה.
מה מבחינת המעורבים הייתה העילה לתקיפה האלימה? "זה יכול היה להתחיל מדברים מינוריים ש'הדליקו' אותם ולהמשיך לאיומים כלפי צעירות שהמעורבים יגלחו להן את הראש. ילד אחר, אחרי מסכת איומים, נפל לידיהם של המעורבים וקיבל מכות קשות עם אלות, ולא די שהכו את הקורבן – הם גם צחקו עליו והקניטו אותו. נחשפנו לטרור ולאימה שהטילה החבורה על הסביבה שלה".
ילדים "נמוכים וצנומים" - שיצאו לרצוח בלי להתחרט
"קשה לקבל את זה שנערים כאלה צעירים, קטינים, מגיעים לרף כזה של אלימות שמלוּוה בתעוזה וחוצפה, ומבצעים את הדברים באכזריות כזאת", משתף רפ"ק כהן בצער. "החשודים כולם ילדים נמוכים וצנומים, אבל כשאתה נחשף לשרשרת המעשים האכזריים שהם עומדים מאחוריהם למשך תקופה, אתה מבין שזה רוע. הזדעזענו מה'קלות' שבה קיבלו הקטינים החלטה לרצוח בן גילם, במהלך כל תקופת החקירה הנאשמים המרכזיים לא התנצלו ולא הביעו חרטה על המעשה, אף על פי שלאורך החקירה הטחנו בהם חומרי חקירה וראיות קשות מהאירוע – התחושה שלנו החוקרים היא שזה 'פשוט עבר לידם'. הנאשמים היו 'חבית של חומר נפץ' וזה היה עניין של זמן עד שתתפוצץ, מי שייתקל בהם, החבית הזו תתפוצץ עליו".
על המפגש עם הורי החשודים סיפרו החוקרים: "חלקם הגיעו ממשפחות מבוססות, המפגש בבית המשפט היה טעון – חלק מההורים לא האמינו בשורת המעשים החמורים שבהם אנחנו מאשימים את הילדים שלהם, עד היום חלק מההורים מחזיקים באותו קו. מצד שני היו הורים שאמרו לילדיהם, 'תשתף פעולה בכל מה שמבקשים ממך'. זה תהליך שהמשפחות יעברו עם הקטין שנחשד במעשים, איתו ובלעדיו. והיו הורים שהתפרקו בבית המשפט ורק כשחזרו הביתה נפל להם האסימון שהבן שלהם, בן 15 וחצי, עצור ומואשם בגין מעורבות ברצח". אחד ההורים של המעורבים נעצר ביחד עם בנו בחשד להפעלת מעבדת קנאביס: בעת החיפושים אחר הבן, מצאו את המעבדה ועצרו אותם.
"צריך לזכור: המפגש הראשון של החשוד ומשפחתו עם חוקרי היחידה היה עם ההגעה והפעלת צו החיפוש. אנחנו נחפש את פריט הלבוש הספציפי, הסכין הקטן, או כרטיס הסים המיוחד", הוסיפו החוקרים. "היחס לחשוד קטין ולחשוד בגיר הוא אותו יחס מבחינת היחידה החוקרת, מה שכן, את החקירה מלווה צמוד חוקר נוער, שיודע לתקשר עם קטין".
"זה גורם להם לאבד את הערכים"
כהן ופיינברג, הורים לילדים, משתפים בתחושות האישיות: "המחשבה הראשונה היא שאם הבן שלי נתקל בטעות בנאשם המרכזי בקולנוע, הנאשם היה דוקר אותו מבלי למצמץ. אתה לא חושש שהבן שלך יהיה כזה, אתה חושש שהבן שלך ייתקל בו ובטעות ידרוך עליו, או יעקוף אותו בכביש, והאירוע יכול להסתיים בצורה רעה מאוד". לדברי החוקרים, מדובר בשינויים שעובר הדור הזה, שנחשף לתכנים מסוכנים ואלימים: "אם זה בטיקטוק ובאינסטגרם או באתרים אחרים – זה מאפס למאה, זה גורם להם לאבד את הערכים שחונכו עליהם, זה דור שמצד אחד מאוד מפותח טכנולוגית אבל מצד הרבה פחות מפותח רגשית, וזו גם הסיבה שיש לו ניתוק רגשי והתפרצויות".
החוקרים מדגישים את החשיבות הרבה בשמירה על קשר אישי ורציף עם משפחתו של נתנאל ז"ל לאורך ימי החקירה: "מהרגע הראשון היה חשוב לנו לשתף אותם בהתקדמות החקירה", משתף רפ"ק פיינברג. "היה לנו חשוב לנסוך בהם ביטחון – שאנחנו עושים הכול כדי להביא לידי פיענוח התיק. באסון הכי קשה שהם עוברים אתה צריך להיות בקשר איתם, שהם יאמינו בך וירצו לשתף אותך. שבעה זה דבר דינמי – מגיעים אנשים, שומעים דברים ואתה רוצה להגיע למצב שהמשפחה מדווחת ומשתפת אותך בכול".
"עשינו הכול להגיע ללב של המשפחה"
כאן נכנס לתמונה מדור קהילת יוצאי אתיופיה בחטיבת הקהילות במשטרה. "בשבעה אימא של נתנאל חיבקה אותי, בכתה ואמרה לי, 'אל תחדלו עד שתמצאו את הרוצח של בני'", אומר סגן-ניצב אריה דורון, ראש מדור קהילת יוצאי אתיופיה. "הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי להם, 'תאמינו לנו, אנחנו עושים הכול כדי להגיע לרוצחים של נתנאל'. הם נתנו לכל רעשי הרקע להישאר בחוץ ולמשטרה לעבוד, ובתוך שלושה שבועות וחצי הרוצחים בידינו והוגשו כתבי אישום".
על תחילת הקשר עם המשפחה מספר סגן-ניצב דורון: "הגענו למשפחה עוד באותו לילה, בסיוע נכבדים בעדה שעומדים בקשר רציף עם המדור ושעודכנו באירוע הקשה. לקשר עם נכבדי העדה היה כאן תפקיד קריטי להצלחת חקירת הרצח, זה עזר לנו לקרב את המשפחה למשטרה. התפקיד שלי היה לפשט ולהסביר למשפחה על התקדמות החקירה. ברגע שאני משתף את המשפחה אני מצרף אותה למאמץ החקירה, ככה אני בעצם מביא אותם לתמיכה בחוקרים. פתיחות – אין סודות, ככה ניסינו לגדוע את חוסר הוודאות והדיס-אינפורמציות שעלו במהלך ימי השבעה ושמרנו על המשפחה איתנו".
ומה אומרים למשפחה במצב כזה, שמתאבלת על הבן הצעיר שנרצח בדרך כה אכזרית? "קודם כול אנחנו מדברים על העובדה שאת נתנאל כבר אי אפשר להחזיר, אבל אולי נוכל להציל ילדים אחרים. בהמשך אנחנו מדברים איתם על החשיבות הרבה של העמדתם של הרוצחים לדין", מסביר סגן-ניצב דורון. "הכי חשוב לנו לאורך כל הדרך לתת את התחושה שאנחנו איתם לאורך כל הדרך, אפילו הבאנו את המשפחה למפגש עם צוות החקירה, שישמעו מהם על התקדמות החקירה. עשינו הכול כדי להגיע אל הלב שלהם".