בשנתיים האחרונות יצא לחיים חדשים אדי רחמנוב, שרצח לפני יותר מ-30 שנה את בת זוגו והוריה. מאז שהחליטה ועדת השחרורים לקצר את עונשו בכמעט עשור הוא הועבר להוסטל במרכז הארץ, שם הוא מוגדר כאסיר ברישיון – הוא יוכל לנהל שגרת חיים אך נאסר עליו לצאת מהארץ.

בשנת 1992 שירת רחמנוב בחייל האוויר, ותחזק זוגיות עם אירנה ליינצקי, צעירה בשנות ה-20 לחייה. במהלך חודש ינואר באותה שנה הודיעה לו ליינצקי על כוונתה להיפרד ממנו, כשברקע התנגדותם של הוריה לקשר ביניהם. רחמנוב החליט לא לעבור בשתיקה על הפרידה, ויצא למסע נקמה.

ב-11 בינואר הוא הגיע לבית הוריה של ליינצקי כשהוא לבוש במדי חיל האוויר ומעיל דובון, שבתוכו הסתיר תת מקלע עוזי עם מחסנית, ודפק על הדלת כמה פעמים. ויקטור, אב המשפחה, פתח לו את הדלת ואז רחמנוב פתח לעברו באש. לאחר מכן הוא ירה באם פאינה ובבת זוגו אירנה שישבו באותה עת בסלון. בתום מסע ההרג הוא ניסה לשים קץ לחייו, וירה בעצמו שלושה כדורים. רחמנוב נפצע קשה אבל התאושש, הועמד לדין ונידון לשלושה מאסרי עולם. "זה היה טבח. ממש ככה. אין מילה אחרת לתאר את מה שקרה בדירה", שחזר קצין משטרה לשעבר. "הבית הקטן היה מלא בגופות ובדם בכל פינה. הוא נקם בהם בצורה הכי אכזרית שיש. לא השאיר זכר למשפחה".

(צילום מתוך מתוך גיליון "7 ימים", ידיעות אחרונות, יולי 1993)

"לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור"

אמו של רחמנוב עבדה כאחות בבית החולים סורוקה, והופתעה לגלות על המעשה האכזרי. "לא האמנתי שהוא יעשה דבר כזה. אני יודעת שהוא ואירנה היו חברים", סיפרה בזמנו אימו של רחמנוב לחוקרי תחנת משטרת באר שבע, "רצח? זה לא מתאים לבן שלי. אין לי מושג מה קרה לו. הוא לא שיתף אותי בכלום. אני מזועזעת ולא מאמינה שהבן שלי אדי עשה דבר כזה נוראי. הוא היה ילד עדין מאוד ורגיש, לא מסוגל לפגוע בנמלה".

רחמנוב ישב בכלא כ-30 שנה. במהלך השנים הוא נהג לפרסם מודעות במדורי היכרויות על מנת למצוא בת זוג לחיים. נשיא המדינה בזמנו, משה קצב, החליט לקצוב את עונשו של רחמנוב ל-40 שנה, מאז הוא הגיש כמה בקשות לשחרור מוקדם אבל כולן נדחו על ידי ועדת השחרורים – עד שלפני כשנתיים החליטה הוועדה בצעד חריג ובניגוד לעמדת הפרקליטות לקצר בעשור את עונשו של רחמנוב, לאחר שקבעה כי הוא עומד בכל הקריטריונים לקיצור משום שעבר הליך שיקומי ממושך ואינו מהווה סכנה לציבור.

לחברי הוועדה הבטיח רחמנוב שהוא יפתח דף חדש וימשיך בשיקום חייו, והביע צער עמוק על המעשה האכזרי שביצע. "אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור", ציין רחמנוב, "אני מבין את כאב המשפחה, כתבתי להם מכתב התנצלות". משפחתם של הקורבנות התנגדו לשחרורו של רחמנוב.

(צילום מתוך מתוך גיליון ידיעות אחרונות, ינואר 1992)

השחרור הפתיע את הפרקליטות, שלמרות זאת לא הגישה ערעור על ההחלטה. "הוא קיבל סוג של פרס, הוא רצח שלושה בני אדם", ציין גורם בפרקליטות, "התנגדנו כי חשבנו שהוא עדיין מסוכן לציבור, ולדעתנו ההחלטה הייתה שגויה". עם שחרורו הועבר רחמנוב להוסטל במרכז הארץ, שם הוא שוהה כאסיר ברישיון.

על פי תנאי השחרור שלו, רחמנוב יוגדר אסיר ברישיון עד לשנת 2032. הוא יוכל לעבוד, ישהה בהוסטל ונאסר עליו לצאת מהארץ עד לסיום התקופה. במידה והוא יפר את הנהלים או יהיה מעורב בפלילים הוא יוחזר מיד לכלא לרצות את יתרת עונשו. כמו כן, הוא מחויב להגיע למשטרה לחתום ביומן התחנה בכל עת שיידרש לכך.

אורי (שם בדוי) שכן שהתגורר בבניין בו אירע הרצח המשולש, זעם על ההחלטה לשחרר את רחמנוב. "מדובר ברוצח מתועב שהרס והחריב משפחה שלמה", זעם אורי כאשר שמע שרחמנוב השתחרר מהכלא לאחר שניכו כעשר שנים ממאסרו, "זו הייתה משפחה מדהימה, שקטה. ילדה עם עתיד מזהיר והפסיכופת הזה  הרס הכל. שנים לקח לנו להתאושש מהטבח הזה. שמענו את היריות. הוא ירה עליהם צרורות. בא במטרה לרצוח אותם. חבל שלא ירה לעצמו כדור בראש. אסור היה לשחרר אותו מהכלא. הוא היה צריך להירקב שם עד יומו האחרון. הוא רצח משפחה שלמה מדהימה והמדינה נתנה לו פרס להשתחרר ולהמשיך בחייו כאילו כלום לא קרה".

מפקד תחנת משטרת באר שבע לשעבר, ניצב משנה בדימוס, פיני יחזקאלי שהיה בין הראשונים שהגיע לזירת הרצח הגדיר את מעשיו של רחמנוב כטבח. "כשנכנסנו לדירה היו שם נהרות של דם. טבח", תיאר יחזקאלי, "מראות קשים שלא יוצאים מהראש. זה היה בית קטן מאוד מלא בכתמי דם. הוא (הכוונה לרחמנוב) היה בטירוף לחסל את כולם. לנקום בבת והוריה. זו בושה שהמדינה קצבה את עונשו. הזוי לגמרי. השמיד משפחה שלמה וימשיך בחייו".