נתונים חדשים של מערך "עוטף העצורים" חושפים עלייה מדאיגה במספר המעצרים בישראל מאז תחילת המחאות נגד המהפכה המשפטית וגם לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. למרות המספר הגבוה של מעצרים, הוגשו רק 26 כתבי אישום נגד מפגינים מאז תחילת 2023 - פחות מ-2%.
במקביל, מסמך שהגיע לידי N12 מגלה נתונים מטרידים לגבי הטיפול בתלונות על אלימות שוטרים. בשנת 2023 בלבד נפתחו במח"ש 117 תיקים בגין תלונות על שימוש בכוח בהפגנות. אולם, 97% מהתיקים שנחקרו נסגרו ללא כל תוצאה משפטית, מה שמעורר שאלות קשות לגבי יעילות הפיקוח על המשטרה ויכולתה להגן על זכויות המפגינים.
הנתונים על האלימות המשטרתית ומעצרי המפגינים
-
בשנת 2023 נפתחו במח"ש 117 תיקים בגין תלונות על שימוש בכוח של שוטרים בהפגנות
-
מתוך 103 תיקים במח"ש שהטיפול בהם הסתיים עד יוני 2024 - 97% נסגרו ללא תוצאה משפטית. רק בתיק אחד הוגש כתב אישום פלילי
-
1,839 מפגינים נעצרו בהפגנות ברחבי הארץ מאז 2023, 775 מהם מאז 7 באוקטובר
-
סך הכל הוגשו 26 כתבי אישום נגד מפגינים מאז תחילת 2023 - 3 מהם רק על הפגנות מאז 7 באוקטובר (0.3%). רובם על ידי התביעה המשטרתית ולא על ידי הפרקליטות
המסמך, שנכתב לבקשת הוועדה לביטחון לאומי בראשות חה"כ צביקה פוגל והוועדה המיוחדת לענייני הצעירים בראשות חה"כ נעמה לזימי, מבוסס על תשובות מח"ש ומידע חלקי ממחלקת המשמעת של המשטרה. מתוך 103 תיקים שהטיפול בהם הסתיים עד 10 ביוני 2024, ב-61 מהם (59%) נערכה חקירה פלילית. אולם, רק בתיק אחד הוגש כתב אישום פלילי, ותיק אחד נמסר להמשך טיפול בגוף חקירה אחר.
צופה בזה. פעם ועוד פעם. ועוד פעם.
— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) August 31, 2024
רגע הרמיסה של נטלי צנגאוקר.
הדם רותח. שוצף.
הפרש הזה צריך לשבת בבית הסוהר. וכל עם ישראל צריך לדעת מי הוא. מי האיש הזה. בן כמה הוא. מי חינך אותו. יש לו ילדים בבית? יש לו משפחה? יש לו יקירים?
יש לו נשמה?
הוא רוצה קידום כמו סוויסה?
אחיה של הנערה… pic.twitter.com/XNL9ewF5nN
נתונים נוספים ממערך "עוטף עצורים", המלווה בהתנדבות את עצורי המחאה, מחזקים את התמונה המדאיגה. מאז תחילת המחאות נגד ממשלת נתניהו, נעצרו 775 מפגינים ופעילי מחאה בהפגנות ברחבי הארץ. רוב התיקים הסתיימו ללא תוצאה משפטית או בהגבלות זמניות על המפגינים - רק נגד שלושה מהם הוגשו כתבי אישום. סך הכל הוגשו 26 כתבי אישום נגד פעילי מחאה מאז תחילת 2023, רובם על ידי התביעה המשטרתית ולא על ידי הפרקליטות.
מערך עוטף עצורים מטפל ב-18 מתוך כתבי האישום הללו. עד כה נסגרו 9 הסדרים מותנים על ידי עורכי דין של המערך. בנוסף, לפני שבוע הוגשו 9 כתבי אישום נוספים על אירוע במלון פסטורל בכפר בלום לפני שנה, כאשר שר הכלכלה ניר ברקת הגיע לשם.
סמדר להב, רכזת מערך עוטף עצורים, אמרה ל-N12: "ריבוי המעצרים, האחוז המזערי של כתבי אישום ביחס אליהם (שרובם מעצרי שווא ושחלקם היו מאד אלימים) וההצלחה של למעלה מ-90% בכ-200 עררים לבתי משפט מוכיחה הלכה למעשה כי המשטרה משרתת אג׳נדה ולא את האזרחים. חופש הביטוי וההפגנה הם ערכי יסוד בדמוקרטיה אשר מופרים על ידי המשטרה ברגל גסה ולכן גם חשוב מאד לשמור על בתי המשפט".
גורם לשעבר במשרד ממשלתי שמעורה בפרטים שפך אור בשיחה עם N12 על התהליכים שמאחורי הקלעים במח"ש. לדבריו, "היה לחץ גדול על המחלקה בתיקי ההפגנות. הטענה הייתה שהמחלקה התעכבה בטיפול בתיקים האלה. בנוסף, הנתונים של כתבי האישום וההרשעות לא היו מרשימים, וגורמים במחלקה התלבטו כיצד להציג אותם. במערכת העדיפו לבחון לעומק כל תיק, גם במחיר של זמן נוסף וזה גרם לתחושה שהמחלקה מתמהמת בקבלת ההחלטות".
הגורם חשף גם כי בעקבות הביקורת הציבורית שהופנתה למח"ש, הייתה הנחיה מפרקליט המדינה לקדם את הטיפול בתיקי המחאה. "אלה היו התיקים שקיבלו את העדיפות הגבוהה ביותר במשרד", אמר. כתוצאה מכך, לדבריו תוך זמן קצר התקבלו החלטות במספר חקירות מתוקשרות, כמו תיקי רפ"ק מאיר סויסה וסנ"צ יאיר חנונה. "בתוך המחלקה הייתה תחושה שמיהרו לקבל החלטות בגלל הלחץ הציבורי", הוסיף.
הגורם חשף תופעה מדאיגה של "שיאני הפגנות" - שוטרים שמופיעים שוב ושוב בתיעודי אלימות משטרתית. "החוקרים במח"ש זיהו שוטרים שהופיעו בתיעודים קודמים של אלימות, מופיעים שוב בתיעודים חדשים", אמר. "כשזה הצטבר וראו דפוס אלים, פתחו בחקירה על ההתנהלות שלהם. אלה בעיקר יס"מניקים ופרשים".
עוד הוסיף הגורם כי אין במח"ש גורם שאחראי לניטור מידע מהרשתות החברתיות או מארגוני המחאה. "לעתים קרובות העיתונאים הם אלה שמביאים לידיעת החוקרים אירועים חדשים", אמר, אך הבהיר: "תהליך הבדיקה של אירוע שהתפרסם ברשת זהה לתהליך הבדיקה של תלונה רשמית שהוגשה למח"ש".
חה"כ נעמה לזימי הגיבה לנתונים: "העלייה המדאיגה במעצרי השווא ובאלימות המשטרתית היא תוצאה ישירה של הלך הרוח השלטוני על המשטרה, שניכר שהחלק המרכזי ממנה מונע מחנפנות פוליטית לשר בן גביר". היא הוסיפה כי "במקום לפעול למען שמירת החוק, הסדר הציבורי ולהילחם בעלייה בפשיעה ובארגוני הפשע שרוצחים משפחות חפות מפשע ברחובות, המשטרה מתפקדת כמיליציה וככלי פוליטי בידיו של שר עבריין סדרתי".
מקרה בולט שממחיש את הבעייתיות בהתנהלות המשטרה הוא מעצר שלוש פעילות מחאה מהרצליה. הן נעצרו בחשד להתפרצות לבית הכנסת בו מתפלל יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, שם חילקו עלונים הקוראים לשחרור חטופים. אולם, לאחר שהשלוש נעצרו מבתיהן כשהן אזוקות בידיהן וברגליהן, התברר כי בית הכנסת היה פתוח ובמקום נערכה פעילות חברתית רגילה.
התמונה העולה מהנתונים והעדויות מעוררת דאגה רבה. היא מצביעה על מגמה של שימוש מופרז בכוח מצד המשטרה, לצד קשיים משמעותיים במנגנוני הפיקוח והאכיפה וכן מעלה שאלות לגבי האיזון העדין בין שמירה על הסדר הציבורי לבין הגנה על זכויות האזרח וחופש המחאה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצד מגוון המשימות הרבות המוטלות לפתחה של המשטרה, מזה כשנה השוטרים נמצאים ועוסקים באבטחת מחאות, שמירה על הסדר הציבורי וחופש התנועה. משטרת ישראל תמשיך לפעול למען הציבור, לשרת אותו, להגן על בטחונו, לשמור על שלומו ועל חופש התנועה".
ממח"ש נמסר בתגובה: "על פי הוראת החוק, משנודע למח״ש על ביצוע עבירה על ידי שוטר, ומתגבש בסיס לחשד שכזה, נפתחת חקירה. הידיעות על ביצוע עבירות מתקבלות משלל מקורות, לרבות פרסומים ברשתות חברתיות או פרסומים בתקשורת. כך או כך, ההחלטות על פתיחה בחקירה, כמו גם החלטות על העמדה לדין או סגירת התיק, הן החלטות ענייניות, המתקבלות לאחר בחינה יסודית של חומר הראיות, על פי אמות מידה מקצועיות בלבד, וכל טענה אחרת היא מופרכת מיסודה".
בפרקליטות בחרו שלא להגיב ל-N12, והפנו אותנו למשטרה.