בית משפט לתעבורה במחוז מרכז גזר אתמול (ד') את דינו של נהג המונית אייל סימן טוב, שגבה סכומים מופרזים מנוסעים, בהם תיירים. אחד מהמקרים נחשף בגלובס בפברואר 2022, אז שילם תייר יווני 700 שקל עבור נסיעה מנתב"ג לרחובות.

סימן טוב הודה בהסדר טיעון בשישה מקרים בשנים 2021-2022, והשופט עידן שניר גזר עליו קנס של 20 אלף שקל, פיצוי לכל מתלונן בגובה 300 שקל, חודשיים פסילת רישיון נהיגה על-תנאי למשך שנתיים והתחייבות שלא יעבור עבירות דומות במשך 3 שנים.

הנהג הורשע בכך שהגיע לטרמינל בשדה התעופה בן גוריון על-מנת להמתין לתיירים או נוסעים שאינם דוברי עברית, ואז דרש מהם תשלום מופקע, תוך שהוא משקר להם לגבי השטרות שמסרו לו.

"מדובר בעבירה בעלת היבט כלכלי, ואף יש לה השלכות בטיחותיות רבות", ציין השופט. "מדובר בעבירות שעולה מהן גם נופך של מרמה כלפי נוסעים, דבר שפוגע באמון הציבור בשירותי התחבורה הציבורית תוך הפרה של חובות אשר מוטלות על נהג המונית".

התייר היווני סיפר בפברואר 2022: "ניגש אליי נהג מונית ושאל לאן אני צריך להגיע. הסברתי שאני צריך להגיע למכון ויצמן ברחובות. שאלתי כמה תעלה נסיעה לרחובות, והוא אמר שבין 200 ל-250. אני הייתי משוכנע שמדובר במחיר שקלי, ושאלתי כמה פעמים. לא העליתי על דעתי שהוא מתכון לתעריף באירו".

בסיום הנסיעה הראה הנהג לו שהמונה מראה מחיר של 689 שקל. "נשמטה לי הלסת. נלחצתי ממש. שאלתי אותו 10 פעמים אם הוא בטוח שזה המחיר, ושאולי יש טעות, אבל הוא אמר שלא. שילמתי לו 700 שקל במזומן, והוא אמר שאין לו עודף לתת. בסוף הוא החזיר לי מטבע של שקל ועוד מטבע של 10 אגורות ואמר שזה 10 שקלים. הוא אמר שהתעריפים היום שונים בגלל הקורונה".

בעקבות הפרסום אנשי היחידה למניעת עבירות וביקורת טיב השירות בנתב"ג איתרו את הנהג, שהחזיר לתייר 400 שקל מתוך הסכום שגבה ממנו.

"פעל באופן שיטתי, מניפולטיבי, מתוחכם וממושך" 

כתב האישום מתאר את השיטה שנקט נהג המונית לגבות את הכספים. הוא טען בפני הנוסעים כי נתנו לו שטר בעל ערך נמוך יותר, הם האמינו לו ונתנו לו שטר נוסף גבוה. סימן טוב הורשע בעבירות של אי-הפעלת מונה, גביית שכר הסעה שלא כדין, התנהגות שאינה הולמת לפי פקודת התעבורה ושידול נוסעים לנסיעה במונית. נקבע כי הוא פעל "באופן שיטתי, מניפולטיבי, מתוחכם וממושך". 

בין האישומים - הסעת אישה לרמת גן ב-300 שקל ועוד 50 אירו. בתום הנסיעה מסרה לו הנוסעת שטר של 200 שקל. הוא החליף את השטר בשטר של 20 שקל וטען בפניה כי מסרה לו שטר זה. בתגובה מסרה לו הנוסעת שטר נוסף של 100 שקל. במקרה אחר הסיע אישה לאשקלון והוציא ממנה 850 שקל, כשהוא טוען בפניה כי נתנה לו שני שטרות של 20 שקל במקום של 200 שקל.

השיטה חזרה על עצמה - אישה שהסיע לאשדוד שילמה 498 שקל. הנוסעת נתנה לו שני שטרות של 100 דולר, והוא טען בפניה כי נתנה לו 2 שטרות של דולר בודד. לכן היא נתנה לו עוד שני שטרות של 100 דולר, ושוב הוא טען בפניה כי אחד השטרות הוא של דולר.

עו"ד עידן גיספאן, שייצג את נהג המונית, מסר בתגובה לגזר הדין: "מרשי בחר להודות במסגרת הסדר טיעון מקל אשר כלל עונשים על-תנאי וקנס בלבד, זאת על-מנת שלא להסתכן בשלילת רישיון נהיגתו המשמש אותו לצורך פרנסתו כנהג מונית".

לטענתו, "מחומר הראיות עולה תמונה מדאיגה על כך שבעלי תפקידים טענו בפני נהגי המוניות כי נוסעים התלוננו בפניהם על הפקעת מחיר ודרשו מנהגי המונית למסור להם (לבעלי התפקיד) את הכסף שלכאורה גבו נהגי המונית, וזאת ללא כל ביקורת או רישום של הכספים שנמסרו לכאורה, ושאם לא ימסרו להם את הכספים הנטענים, תוגש נגדם תלונה למשרד התחבורה. נהגי המונית, שלא רצו להסתבך, מסרו את הכסף לבעלי התפקיד, שלדבריהם 'הם יחזירו את הכסף לנוסעים'. בחומר החקירה ישנה עדות של שוטר שעבד בנתב"ג וגילה כי בעלי תפקיד דורשים ולוקחים כסף מנהגי מונית, כאשר אין להם סמכות לעשות זאת, ואף התלונן על כך, אולם לצערנו תלונות אלה לא נבדקו עד תום על-ידי המאשימה".

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס