לפני כארבע שנים, בעיצומו של משבר הקורונה העולמי, טל זכריה היה על גג העולם. הוא עבד בפולין בחברה שהתמחתה בהשקעה באופציות בינאריות, והרוויח עשרות אלפי יורו מידי חודש. כל זה נקטע ביולי 2020 כשקיבל הודעה על פטירת אמו ונאלץ לחזור ארצה. הוא הצליח לסגור במהירות טיסה מוורשה לתל אביב עם קונקשן באתונה, אך בביקורת הדרכונים ביוון חיכו לו שוטרים מקומיים.
זכריה נעצר בחסות צו בינלאומי של האינטרפול, בחשד להונאה בשווי 9 מיליון יורו של מאות משקיעים מרחבי אירופה שהשקיעו באופציות בינאריות בחברה הקודמת בה הועסק בתפקיד בכיר, שפעלה בסופיה בירת בולגריה. "לא ידעתי בכלל שאני מבוקש", הוא משחזר בריאיון בלעדי ל-mako מהכלא במינכן בו הוא כלום בימים אלו, "חשבתי שמדובר בטעות, אבל ככה שחלפו הדקות אמרתי לעצמי שזה טוב שעצרו אותי. אני לא עבריין, בחיים לא הייתי בכלא, אבל באותה תקופה הייתי מכור לקוקאין ואלכוהול ואם לא הייתי נעצר אני לא בטוח שהייתי נשאר בחיים".
זכריה נלקח לכלא "קורדליוס" שבמרכז אתונה, שם הוחזק בתנאים תת אנושיים כשחייו בסכנה תמידית. "היו בכלא 5,000 עצורים ממדינות רבות בעולם שהיו מבוקשים על פשעים חמורים, לא יודע איך נשארתי שם בחיים", הוא מציין, "היו שם אסירים איראנים, סורים, אפגנים ופקיסטניים שאיימו על החיים שלי. נאלצתי להיות אלים כדי שלא ירצחו אותי". זכריה משתף כי ברגעים האלו בכלא הוא מצא חבר ממקום לא צפוי – אחד מאנשי הכספים הבכירים של ארגון דאע"ש. "התפתחה בינינו חברות קרובה, נלחמנו באסירים שאיימו עלינו".
"כל שנייה בכלא הזה היא סכנת חיים", הוא מוסיף, "התאים מלאים בחרקים, קרציות, ג'וקים, חולדות. אי אפשר לאכול את האוכל שמגישים או לעצום עין". זכריה מספר כי באחד המקרים אסיר ניסה לתקוף אותו מינית והוא הדף אותו בכוח.
בסך הכל ארבעה חודשים שהה זכריה בכלא ביוון, עד שהוא נסגר בגלל שלא עמד בסטנדרטיים של בתי הכלא באיחוד האירופי. "האמת שפחדתי שישחררו אותי ואחזור לארץ. לא התנהגתי כמו עצמי בשלב זה, מבחינה ערכית ומוסרית. הפכתי להיות מפלצת בעל כורחי. אלים. לא רציתי שהמשפחה שלי תראה אותי במצב הזה".
בנובמבר 2020 הועבר זכריה לכלא המרכזי במינכן, גרמניה. רשויות האכיפה במדינה הגישו נגדו כתב אישום בגין הונאת משקיעים באופציות בינאריות ונגזרו עליו שש שנות מאסר ועשרה חודשים. וכן קנס של מיליון יורו. "אני כלוא בתא 23 שעות, ויש לי שעה אחת של טיול בחצר", הוא מציין, "יש לי כמה שעות בשבוע בהן אפשר להתקלח, או להיות מחובר לאינטרנט ולטלפון". באחרונה הועבר זכריה לקליניקה שיקומית, מה שלדבריו הוביל לשיפור בתנאי כליאתו. "חברים מגיעים מידי פעם לבקר אותי, זה נותן לי המון כוח".
את תקופתו בעבודה באופציות בינאריות, מה שלבסוף הוביל למעצרו, הוא מתאר כ"אפלה". לדבריו בחלק מאותן חברות שותפים ארגוני פשע שמשחדים ראשי ממשלות או בכירים במדינות במזרח אירופה על מנת לפעול באופן חופשי ללא הפרעה. "80 אחוז מהמשקיעים לא מבינים שהם זורקים את הכסף לפח", הוא מבהיר, "הכסף זורם לכיסם של בעלי החברות, שדואגים להשתמש בעבריינים כדי לאיים על חיי העובדים שרוצים לעזוב. מי שנכנס לעולם הזה צריך להתפלל שיידע איך לצאת ממנו".
זכריה, גרוש ואב לשלושה ילדים, נולד באבן יהודה. גולנצ'יק בנשמה. עד לפני כעשור הוא היה מנהל שירות לקוחות ומכירות בחברת תקשורת גדולה, עד שקיבל הצעה לעבור לחברה המתמחה בהשקעות באופציות בינאריות בסופיה. "הם ראו שאני מוכשר בתחום המכירות והציעו לי משכורת של 25 אלף יורו בחודש, הרבה יותר ממה שהרווחתי בארץ", הוא משחזר.
בעקבות ההצעה עבר זכריה יחד עם מי שהייתה אז אשתו ושלושת ילדיהם לסופיה. הם התמקמו בדירה מרווחת, וילדיו למדו בבית ספר פרטי. "לחברה הזו היה אישור לפעול בתחום", הוא מבהיר. לאורך השנים שעבד באותה חברה הוא זכה להערכה רבה, מה שהוביל בכיר בחברת אחרת לפנות אליו עם הצעה – לשקם את החברה שלו שפעלה בכמה מדינות במזרח אירופה והבלקן.
"הוא ביקש מהבוס שלי שאעבוד אצלו כי החברה שלו נכשלה", הוא מספר, "המנהל שלי לא אהב את זה שאני רוצה לעזוב, והיו כאלו שאיימו עליי. בסופו של דבר בעל החברה אליה עברתי שילם 'קנס' תמורת המעבר שלי. באותו זמן לא ידעתי שהחברה ללא רישיון מסחר, חשבתי שהם עובדים כחוק".
"הטעות שלי הייתה שלא דרשתי לראות שיש לחברה אישור", הוא מסתכל לאחור ומוסיף כי לו היה יודע על כך הוא לא היה עובר לחברה החדשה. "הבוס החדש שלי היה מקורב לבכירים בממשלת בולגריה, כך הבנתי מאנשים שהיו מקורבים אליו. ההקמה של משרדי המכירות במדינות הבלקן ובמזרח אירופה נבעה מכך שיש להם כוח עבודה זול והרווחים הם מטורפים. מיליוני יורו בחודש זרמו לכיס של הבוס".
זכריה הצליח לשקם את החברה, ופתח מוקדי מכירות בהם הועסקו אנשי מכירות ממולחים שפיתו משקיעים להשקיע סכומים של מיליוני יורו שהלכו לאבדון. יום אחד התחילו להתעורר בו ספקות לגבי כשירות החברה, והתבשלה אצלו ההחלטה לעזוב. "קיבלתי איומים על חיי", הוא משתף, "הם ראו בי תרנגולת שמטילה ביצי זהב, לא רצו שאעזוב. בגלל הלחץ התחלתי להשתמש בקוקאין ולשתות אלכוהול, שפכתי על זה המון כסף. התמכרתי". באותה תקופה אשתו והילדים חזרו לארץ, ולימים בני הזוג התגרשו.
לדברי זכריה, באותה תקופה הוא פנה לבעלי החברה שלו וביקש לשלם למשקיעים שזכו בהשקעות שלהם אך זכה לכתף קרה. "היה מדובר בתשעה מיליון יורו", הוא מדגיש, "אבל אז התברר לי שהכל היה שקר. שהבוס שלי גרף את הכסף לכיס ולא השאיר כלום בחברה. אם הוא היה מחזיר את הכסף למשקיעים הפרשה לא הייתה מתפוצצת".
ואכן, פיצוץ הפרשה היה בלתי נמנע בשלב זה. החברה נסגרה, עובדים בכירים נעצרו במספר מדינות, בהם גם זכריה – ששוחרר לאחר זמן קצר וחשב שהעניין הסתיים מבחינתו.
את החיים שאחרי סגירת החברה זכריה התחיל במעבר לוורשה, שם החל בעבודה בחברה נוספת בתחום. הפעם הוא דרש לראות שיש לה רישיון למסחר חוקי. "חשבתי שהכול מאחוריי, אבל טעיתי", הוא אומר מתוך תא הכלא.
בעוד כשנתיים זכריה אמור להשתחרר מהכלא במינכן ולשוב ארצה. לדבריו תקופת המאסר, קשה ככל שתהיה, הייתה עבורו תיקון בחיים: "זה קרה בדיוק בזמן הנכון. אני רוצה עכשיו לעזור לאנשים, שלא יעשו את הטעויות שלי. זה הייעוד שלי עכשיו".