אדי רחמנוב, תושב באר שבע שנידון לשלושה מאסרי עולם במצטבר לאחר שהורשע ברצח חברתו אירנה ליינצקי והוריה ויקטור ופאינה, ישתחרר בקרוב מהכלא לאחר שוועדת השחרורים החליטה לקצר כעשר שנים מעונשו. חברי הוועדה הגיעו למסקנה שהוא עבר הליך שיקומי ממושך בכל הנוגע לתחום האלימות במשפחה.
רחמנוב, כיום בן 51, היה לפני כשלושים שנה חייל בחיל האוויר. הוא הכיר את אירנה ליינצקי צעירה בשנות העשרים לחייה. כמה שבועות לאחר שהכירו הוריה התנגדו נחרצות לקשר ביניהם.
רחמנוב, החליט לצאת למסע נקמה. ב-11 בינואר 1992 רחמנוב הגיע לבית הורי חברתו כשהוא לבוש במדי חיל האוויר ומעיל דובון שבתוכו הסתיר תת מקלע עוזי עם מחסנית בפנים מוכן לירי.
רחמנוב דפק על הדלת כמה פעמים. בשלב מסוים האב ויקטור פתח את הדלת ואז רחמנוב שלף את העוזי ריסס אוֹתו בכדורים ולאחר מכן ירה באם פאינה ובחברתו אירנה שישבו באותה העת בסלון. רחמנוב ירה בעצמו שלושה כדורים בניסיון להתאבד. הוא נפצע קשה מאוד. הוא פונה לבית החולים סורוקה במצב קשה אבל הרופאים ניתחו אותו והצילו את חייו.
"זה היה טבח. ממש ככה. אין מילה אחרת לתאר את מה שקרה בדירה", שחזר קצין משטרה לשעבר. "הבית הקטן היה מלא בגופות ובדם בכל פינה. הוא נקם בהם בצורה הכי אכזרית שיש. לא השאיר זכר למשפחה".
(צילום מתוך מתוך גיליון "7 ימים", ידיעות אחרונות, יולי 1993)
מפקד תחנת משטרת באר שבע באותם ימים ניצב משנה ד"ר פיני יחזקאלי תיאר את הזוועה שראה בדירה. "נכנסתי לדירה והיו בה נהרות של דם. דבר כזה לא ראיתי בחיים שלי", שחזר יחזקאלי. "בכל פינה בבית היו כתמי דם. אם היה מותר לי על פי חוק הייתי תוקע כדור בראש של הרוצח. מה קרה מאז? המדינה קצבה לו את העונש ונתנה לו פרס והוא ישתחרר בקרוב מהכלא. זה הזוי לגמרי".
אחיה התאום של אירנה, רומן שלמזלו לא היה בדירה סיפר לכלי התקשורת על תחושותיו: "באוֹתו הערב הרגשתי צמרמורות בכל הגוף. הרגשתי שמשהו קשה קרה או עומד לקרות כי ביני לבין אחותי התאומה הייתה טלפתיה", סיפר אז רומן, "כשקילבתי טלפון שאירה וההורים שלי נרצחות כל הגוף שלי רעד ורטט. לא הצלחתי להירגע".
רחמנוב הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר בשבע ברצח שלושת בני משפחת ליינצקי. הוא הורשע ונדון לשלושה מאסר עולם במצטבר. הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון וזה נדחה על הסף.
(צילום מתוך מתוך גיליון ידיעות אחרונות, ינואר 1992)
מאז רחמנוב נמצא בכלא. הוא אפילו ניסה להכיר נשים באמצעות מכתבים ששלח לאתרי היכרויות בעיתונים. רחמנוב ניסה כמה פעמים לקבל חנינה מנשיאי המדינה ונדחה. הנשיא בזמנו משה קצב קצב את עונשו ל-40 שנה.
רחמנוב פנה לאורך השנים כמה פעמים לוועדת השחרורים בבקשה לקצר את עונשו ונדחה על הסף בנימוק שהעת לא בשלה והוא לא סיים את הליכי השיקום שלו. הוא עבד בעבודות שונות בכלא ונחשב יחסית לאסיר טוב וממושמע ללא עבירות משמעת.
באחרונה הוא הגיש בקשה לשחרור מוקדם. בוועדה הסביר רחמנוב את הצער והחרטה על מעשיו.
"יש לי צעק עמוק עמוק על מה שעשיתי. על אובדן חיי אדם אבל אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור", הסביר רחמנוב. הוא תיאר בפני חברי הוועדה את השנים שעברו מאז המקרה, את העובדה שהוא מבין את כאבם של בני המשפחה ואפילו כתב להם מכתב בו התנצל על מעשיו.
הפרקליטות התנגדה לבקשה לשחרור והגישה לחברי הוועדה מכתב של בן משפחה של ליינצקי שבו תיאר האובדן הקשה שעברו הוא ובני משפחתו וההחלטה שלו שלא להקים משפחה בעקבות המקרה. הפרקליטות ציינה כי עדיין קיימת מסוכנות חזקה מצד רחמנוב שהרי מדובר באדם שרצח שלושה בני אדם.
חברי הוועדה החליטו לקצר את עונשו של רחמנוב בתשע וחצי שנים והורו לשחררו לאלתר. חברי הוועדה ציינו כי הם סבורים שרחמנוב עבר את כל הליכי השיקום ויש לו לאפשר לו להשלים את הליך השיקום מחוצה בהוסטל. חברי הוועדה אסרו על רחמנוב לצאת מהארץ עד שנת 2032 שבה יסיים את השליש שלו.