בשבועות האחרונים המדינה גועשת סביב ההפגנות של המתנגדים לרפורמה המשפטית אותה מנסה לקדם הממשלה במערכת המשפט ואכיפת החוק. משבוע לשבוע אנו עדים לעליית מדרגה בפעילות של מתנגדי הרפורמה כאשר יש ריבוי של צעדים בהם הם נוקטים ובמיוחד בחסימות כבישים וצירים.
לעת הזו, עושה רושם שהמשטרה מכילה את ההפגנות ומשתדלת לאפשר למפגינים להפגין. ועדיין, אנו עדים למעצרים שהמשטרה מבצעת במוקדי ההפגנות השונים.
אם כן, מתי מותר למשטרה לעצור מפגין?
כידוע, המשטרה לא יכולה סתם לעצור אנשים, אלא רק בהתקיים חשד לביצוע עבירה. העבירות הנפוצות בהפגנות מתחלקות לשני סוגים: האחת, סביב ההפגנה עצמה ועצם ההתנהלות של המפגינים כ"קבוצה"; השניה מופנית כלפי אדם ספציפי אשר עושה מעשה עצמאי כמו תקיפה של שוטרים או השלכת חפצים.
עבירות קבוצתיות - התקהלות אסורה והתפרעות
בקבוצה הראשונה, יש שתי עבירות נפוצות "התקהלות אסורה" ו-"התפרעות" שלמעשה האחת נגזרת מהשניה. עבירת ההתקהלות היא כזו שמתקיימת כאשר ישנם מעל שלושה אנשים שעומדים יחדיו ועושים מעשה ש"עלול" להפר את שלום הציבור.
כלומר, זו עבירה שצופה בעתיד הפרה של שלום הציבור. כמובן שמדובר בהגדרות ערטילאיות שבכל פעם הפירוש שלהן הוא שונה ולפי ראות המתבונן. עבירה ההתפרעות היא כזו שקובעת שההפרה של שלום הציבור כבר החלה.
הנוהג בהפגנות הוא שכאשר למשטרה "נמאס" מההפגנה הם כורזים למפגינים שמדובר בהתקהלות אסורה או התפרעות ומאפשרים להם לעזוב את המקום בתוך דקות. כאשר אלו לא מתפזרים, אז מתחילה המשטרה לבצע פיזור בכוח ולעיתים תוך שימוש באמצעים ואף מעצרים של המתקהלים.
עבירות אישיות - תקיפת שוטר
הקבוצה השניה של העבירות הנפוצות הן כאלו שלא קשורות לקבוצה כקבוצה אלא מיוחסת למפגינים פרטניים. כך למשל, בכל הפגנה ניתן לראות שנעצרו מפגינים בטענה שתקפו שוטרים, הבעירו אש או השליכו חפצים.
לרוב, העבירות של תקיפת השוטרים מתרחשות כאשר שוטרים מנסים בכוח למנוע ממפגינים להתקדם למקום מסויים או כאשר מנסים לנתב אותם למקום אחר מזה שהם נמצאים בו. בחלק מהמקרים, כאשר השוטרים מנסים לפזר את המפגינים, יש טענות למקרים של תקיפת שוטרים.
לרוב, החיכוך בין המפגינים נוצר על ידי השוטרים שבפעמים רבות נוהגים באגרסיביות כלפי המפגינים (מבלי להיכנס לשאלה אם יש הצדקה לכך). מנגד, הדבר גורר תגובה אגרסיבית של המפגינים וכך לרוב מתעוררות הטענות לאלימות כלפי שוטרים.
עשה ואל תעשה
איך יש לנהוג בהפגנה כדי להימנע (ככל האפשר) ממעצר וחשד לעבירות?
כמובן, צריך לפעול במסגרת החוק: לא להרים ידיים, לא להבעיר אש ולא להשליך חפצים. ראוי להדגיש כי המשטרה מפעילה שוטרים רבים כ"מתעדים", העומדים עם מצלמות וידאו ומתעדים את ההפגנה. למרבה הצער, המתעדים הללו נוטים "באורח פלא" לא לתעד פעילות לא-חוקית של השוטרים אלא רק כאשר המפגינים עוברים על החוק.
אם יש הכרזה של המשטרה שההפגנה לא חוקית או שצריך להתפנות, רצוי להתפזר כאשר השוטרים מראים כוונה אמיתית לפזר את ההפגנה.
כמובן, שיש להימנע ממגע עם שוטרים. אפילו כאשר שוטר דוחף ומפעיל כוח כלפי מפגינים בצורה שעשויה להיראות מתריסה או לא חוקית – במילים אחרות, אם שוטר נוהג באלימות, זה לא יהיה חכם "להחזיר".
כאשר שוטר מנסה לבצע מעצר, עדיף לא להתנגד. מטבע הדברים, השוטר לא יוותר כאשר הוא החליט לעצור אדם וסביר להניח שאם האדם יתנגד, פשוט יופעל כלפיו יותר כוח ועל ידי כמות גדולה יותר של שוטרים.
אם כבר האדם נעצר, הוא יועבר לתחנת המשטרה שם יהיה על החוקרים לחקור אותו בחשד לביצוע עבירה. ראוי לשים לב היטב באיזה חשד נעצר האדם ועל מה הוא עתיד להיחקר וכמובן והכי חשוב, עמדו על הזכות להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי ולפני החקירה.
עו"ד עומר בללי הוא מומחה למשפט פלילי
