ר', אסיר בן 67 המרצה עונש מאסר עולם בגין רצח, נדהם כשגילה שהוא מקבל שכר של 5.2 שקלים לשעה על עבודתו במפעל לאריזות נייר שבו עבד במסגרת שיקומו. לדבריו, הוא היה אמור לקבל 18.90 שקלים לשעה, ובנוסף על כך לא קיבל תלוש שכר כמו שאר האסירים.
ר' הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, נגד שירות בתי הסוהר, באמצעות עורכי הדין רעות קורוליק ומשה קשלס, ובה טען כי מדובר בשכר משפיל שפוגע בכבודו ומנוגד לתקנות שב"ס.
לאחר הבדיקה התברר שהשכר של ר' נבע מהתפוקה הנמוכה שלו במפעל ומהעובדה שהוא עובד ארבע שעות בלבד ביום. שב"ס בעצמו מעודד אסירים לעבוד, כחלק מתהליך השיקום שלהם וכדי למנוע מהם להיות חסרי מעש ולהתדרדר בכלא.
""זה לא שכר מכבד בכלל, זה משפיל מאוד, ואני בכלל לא מקבל תלוש משכורת", אמר ר'. בשב"ס טענו שמאחר ולא מדובר ביחסי עובד מעביד, לא ניתן להנפיק תלושי שכר לאסירים, ולגבי הסכום טענו כי אסירים חרוצים מקבלים שכר גבוה בהרבה: "לא יעלה על הדעת שאסיר שתפוקתו נמוכה למשל ב-50 אחוז מהתפוקה הממוצעת, יזכה לתגמול שווה לזה שמוענק לאסירים שמשקיעים יותר ממנו, מחויבים לעבודה יעילה ועובדים על בסיס שכר שעתי", טענו נציגי הפרקליטות שמייצגים את שב"ס.
השופט דרור ארד איילון, שדן בעתירה, ציין שכל אסיר זכאי לקבל מדי חודש דו"ח גמול חודשי, כדי שיוכל לעקוב אחר שעות העבודה והשכר שקיבל – למרות שאין יחסי עובד מעביד בין המפעל לבין הכלואים. הוא קבע שיש לאפשר לשב"ס לעדכן את השכר השנתי של האסירים עד אמצע חודש דצמבר, גם עבור האסירים שמתוגמלים לפי תפוקה – כמו ר'.
לדברי שב"ס, קבלת העתירה תפגע באוכלוסיות חלשות, כיון שהיזמים עלולים לבקש לגרוע את העובדים הפחות יעילים מרשימת המועסקים ולפגוע בתהליך השיקום בבתי הסוהר. לפני כ-20 שנה הוקם צוות בין-משרדי שמטרתו לטפל בסוגיה הזו, אך בפועל לא נקבע הסדר מעודכן לנושא. את האסיר ייצגו עו"ד רעות קרוליק, מנהלת מחלקת ייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית מחוז מרכז, ועו''ד עידית צימרמן ומשה קשלס, מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב.