כ-800 אסירים ועצירים המפוקחים באמצעות איזוק אלקטרוני מסתובבים כרגע בישראל, זאת לפי נתונים שנאספו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון בנושא הגדלת תקני הפיקוח האלקטרוני. 92 מהעצורים נאשמו בעבירות של חבלה גופנית חמורה, 77 בעבירות של אחזקת נשק או נשיאת נשק, 69 על עבירות סמים שונות, 50 עצורים על תקיפה, 34 על עבירות מין, 13 על עבירות רצח או ניסיון רצח והייתר על עבירות שונות בהן סחיטה, מרמה ועושק, חטיפה, כפייה או מאסר שווא, שוד, הצתה או שריפה, איומים ועוד.
פיקוח אלקטרוני משמש כחלופה למאסר או למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, שכן הוא מאפשר מעקב אחר הימצאותו של מפוקח במקום הפיקוח שנקבע על ידי בית המשפט. טכנולוגיה זו מאפשרת לשחרר לקהילה עצורים, כמו גם אסירים שהשתחררו על תנאי בהחלטה של ועדת השחרורים. הפיקוח האלקטרוני נעשה באמצעות "אזיק" שמחובר לקרסולו של המפוקח, השולח אותות למקלט הפיקוח של שב"ס ומתריע במקרה בו המפוקח עוזב את מקום הפיקוח.
בשנת 2019 התקבלו במערכת הממוחשבת של שב"ס כ-4,400 חיווים על הפרות של תנאי הפיקוח, בעקבותיהם טופלו בדרכים שונות 2,625 אירועים ו-70 מפוקחים הוחזרו לכליאה במתקני שב"ס. מאז שנת 2014 עמדו לרשות שב"ס 750 תקני פיקוח אלקטרוני, אך עם פרוץ משבר הקורונה והניסיון של שב"ס לצמצם ולמנוע את התפשטות הנגיף במתקני הכליאה, ביקש שב"ס להוסיף תקני פיקוח אלקטרוני. בתחילת מאי 2020 הוגדל מספר התקנים – הן לעצירים והן לאסירים ל-1,000, וכעט מבקשים בוועדה להגדיל את מספר התקנים ל-1,250.
מהנתונים שהתקבלו במרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי עוד בטרם החל משבר הקורונה, בזמני שגרה, תקני הפיקוח האלקטרוני לא היו מנוצלים במלואם. כך לדוגמה, בשנת 2018 היה שיעור הניצול של התקנים לפיקוח כ-50% וב-2019 הוא גדל לכ70%. לטענת שב"ס, הסיבה לשימוש המצומצם בפיקוח אלקטרוני הוא מדיניות התביעה המשתמשת בו באופן מצומצם. בתגובה לדברים אמרו במשרד המשפטים כי פיקוח אלקטרוני כרוך בשהיית עוברי חוק בקהילה ולכן יש לבחון היטב את נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של עובר העבירה.