א', תושב פתח תקווה בן 80, לא דמיין ששיחת טלפון תמימה מאדם שהציג עצמו כטכנאי של חברת "הוט" תסתיים עבורו בעוקץ של יותר ממיליון שקלים.
לפני כחודש וחצי קיבל א' את השיחה, מהעבר השני אדם שהציג עצמו בשם מארק, לטענתו טכנאי בחברה, שהסביר כי יש לו בעיות בקו הטלפון הסלולרי והוא צריך לתקן אותן. "לא חשדתי בכלא, הוא דיבר רוסית. עד היום אני לא יודע מאיפה הוא השיג את המספר שלי", סיפר א', "לרגע לא העליתי בדעתי שמדובר בנוכל". בהמשך התגלו שוב תקלות בטלפון של א', והוא נאלץ לדבריו לרכוש מכשיר חדש.
שעות ספורות לאחר מכן קיבל א' שיחה נוספת, מאדם שהציג את עצמו כמנהל ביחידת הביטחון בבנק ש-א' ואשתו מנהלים בו חשבון משותף. "הוא אמר שמישהו ניסה לבצע עסקה באמצעות כרטיס האשראי שלי", ציין, "הסביר שהאקרים תקפו את חשבון הבנק שלי וחסמו כל גישה לאפליקציה".
"הייתי בטוח שהחסימה תעבור אחרי יומיים ושישלחו לי כרטיס אשראי חדש", הוא נזכר, "התקשרתי למספר הטלפון שנתן לי אותו מנהל ששייך ליחידת הסייבר של הבנק, ענתה לי עובדת שאמרה שהכסף שלי בסיכון והנושא הועבר לטיפול משטרת ישראל. היא ביקשה שאשלח אליה באמצעות נהג מונית את חמשת כרטיסי האשראי שלי לצורך בדיקה, כדי למנוע את גניבת הכספים מהחשבון".
וזה לא נגמר. כמה דקות לאחר מכן התקשרו ל-א' שני סרגיי וניקולאי, שהתחזו כקציני משטרה. "בשלב הזה כבר חשדתי, אבל ניקולאי עלה מולי בשיחת וידאו כשהוא לבוש במדי קצין משטרה עם דגל ישראל בחדר ותמונה של נשיא המדינה. לא הייתה לי סיבה לפקפק לרגע שלא מדובר בשוטרים", סיפר א'.
א' העביר לידי שני "השוטרים" את כספו, בנימוק שהם חייבים להיות במקום בטוח מפני האקרים. בסך הכל העביר א' 1.3 מיליון שקל לעוקצים, שהועברו לצ'יינג'ים ולחברות השקעות. פקידי הבנק לא חשדו ש-א' נעקץ על ידי נוכלים, וביצעו את כל ההעברות שביקש. רק לאחר כמה ימים כשהגיע לבנק לברר מה קורה עם הכסף שהעביר "למקום בטוח", התברר שנפל קורבן לרשת נוכלים מתוחכמת שהפילה אלפים כמוהו בשלוש השנים האחרונות.
"הייתי בטוח שהם פקידי בנק ושוטרים זה נראה אמיתי לגמרי", הוא מספר, "זה כסף שחסכנו במשך שנים רבות, אני שבור מהסיפור הזה. חטפתי מכה קשה".
גם ויקטור (שם בדוי), תושב ירושלים, נעקץ על ידי רשת הנוכלים בחצי מיליון שקל. "התקשרו אליי לפני כמה שבועות 'מהבנק' ואמרו לי שהפקידו לי בטעות סכום של 100 אלף שקל ועליי להחזיר אותו בהקדם אחרת יתבעו אותי ותוגש נגדי תלונה במשטרה", סיפר, "לא יכולתי לבדוק כלום. זה קרה בשעות שהבנק סגור. התקשרה אליי אישה שהציגה את עצמה כמנהלת בכירה בבנק וביקשה ממני את הקוד הסודי לכרטיס האשראי והרשאה להעברת כספים כדי להחזיר את הכסף שהועבר לי בטעות. נתתי לה את הקוד, לא חשדתי. למחרת הגעתי לבנק לברר איך זה קרה, שהעבירו לי 100 אלף שקל לחשבון בטעות, והתברר לי שנפלתי 'לעוקץ הרוסי'". עקצו אותי בחצי מיליון שקל מחשבון הבנק, שברו לי תכוניות חסכון, רוקנו הכל. לא השאירו כלום. עבדתי קשה כדי שיהיה לי כסף לפנסיה, לעזור לילדים ולנכדים, עכשיו כלום. רציתי להתאבד".
כבר יותר משלוש שנים ש"העוקץ הרוסי" משגע את המדינה. זה התחילה בקורונה, כשהמדינה הייתה בבהלה מפני הנגיף, וממשיך עד היום. אלפי אנשים נעקצו בשיטה הזו, ביותר מ-50 מיליון שקלים. מאות מהם הגישו תלונה במשטרה בשלוש השנים האחרונות. להערכת גורמים במשטרה עשרות נוכלים חברים ברשת, שפועלת 24 שעות. הנוכלים הצליחו להגיע למאגרי מידע עם מספרי טלפונים של הקורבנות, רובם דוברי השפה הרוסית.
"מדובר בעוקץ הכי גדול ומתוחכם שהיה בעשור האחרון בישראל. אנשים נאלצו למכור דירות, מכוניות, לפתוח תוכניות חיסכון וקרנות השתלמות כדי להעביר לאותם מתחזים", ציין קצין מודיעין וחקירות במשטרה, "להערכתי בכל יום יש עשרות אזרחים תמימים שנפלו למלכודת של הנוכלים הללו, והשיטה כל הזמן הולכת ומשתכללת".
גם אורן (שם בדוי) מבאר שבע נעקץ בסכום של רבע מיליון שקל על ידי הנוכלים. "אני האחרון שאפול להונאות כאלו, אני בודק כל דבר. ממש לא פראייר", הוא מעיד, "אי אפשר לעקוץ אותי בשקל, אבל הפעם אכלתי אותה בגדול. אני בדרך כלל לא עונה לשיחות טלפון אבל הם התקשרו אליי באמצע הלילה מטלפון חסוי והייתי חייב לענות". מהצד השני הייתה בחורה שהציגה עצמה כמנהלת בכירה של סניף בנק ממרכז הארץ, "היא טענה שהאקרים פרצו לי לחשבון. באמת ניסיתי להיכנס לאפליקציה ולא הצלחתי. היא ביקשה שאעביר להם את פרטי החשבון שלי אחרת לא יישאר לי כסף בחשבון".
למחרת התקשר לאורן פקיד אמיתי מהבנק, ושאל אותו מדוע העביר רבע מיליון שקל מהחשבון שלו לכל מיני חברות השקעה. "טסתי לבנק, ואחרי שעה של בדיקות הבנתי שרשת מתחזים הפילה אותי בפח. הם יודעים להתאים את עצמם לא רק לאוכלוסייה הרוסית, אלא גם לישראלית. חטפתי כאפה לפנים. זה כסף ששמרתי כדי לסגור משכנתא על הדירה ולטוס לחופשה".
"התקשרו אליי ביום שישי אחר הצהרים ואמרו לי שהפקידו לי בחשבון 25 אלף שקל ששייכים ללקוח אחר וחייבים להחזיר את הכסף בהקדם. כל חמש דקות התקשר אליי מישהו אחר שטען שהוא עובד בבנק, מישהו אחר טען שהוא קצין משטרה ושלח לי תמונה שלו שאאמין לו", נזכר ר', תושב ערד, "הם שלחו לי נהג מונית כדי שאמסור לו כרטיסי אשראי שלי כדי שיוכלו למשוך כספים מהכספומט שיוכלו להחזיר לאותו לקוח. הם הבטיחו שלאחר מכן יחזירו לי את הכרטיסים. כך משכו לי מהחשבון 15 אלף שקל ביממה אחת ולמחרת עוד 20 אלף שקל. הגעתי ביום ראשון לבנק לברר מי התקשר אליי ואמרו לי שאף אחד, שנוכלים עקצו אותי".
הנוכלים נוהגים להתחזות לטכנאים של חברות "הוט" או "בזק", לקציני משטרה, ולעובדים בבנק ביחידות סייבר ומחלקות הביטחון ובחברות האשראי. "הם עובדים בשיטתיות מטורפת. הם יודעים לענות בביטחון על כל שאלה של האזרח החשדן, תוך שניות מעלים לשיחות את עובדי הבנק, מנהלי יחידת הסייבר והשוטרים והקצינים המתחזים. הכול קורה תוך שניות באמינות מטורפת כך שלא תהיה סיבה לחשוד שהם נוכלים", הוסיף קצין המשטרה.
עד היום הוגשו עשרה כתבי אישום נגד הנוכלים. רק באחרונה יחידת התביעות במשטרת מחוז ירושלים הגישה כתב אישום נגד בן 81 ובן 40 ממרכז הארץ, שעקצו כשלושה מיליון שקל מעשרות אזרחים. התיק הזה נחקר ביסודיות רבה על ידי מפלג ההונאה ביחידה המרכזית במשטרת מחוז ירושלים, אבל מיליוני השקלים נעלמו ועד היום לא נמצאו.
"להערכתנו הם הבריחו חלק גדול מהכספים לחו"ל לבני משפחה או קנו דירות שנרשמו על שמות חברים קרובים ובזבזו את הכספים על חופשות מפנקות", הוסיף גורם במשטרה, "עד היום לא הצלחנו לאתר את הכספים. הם כל כך מתוחכמים שידעו להעלים הכול".