לפני כשבועיים קיבלו ניידות טיפול נמרץ של מד"א ולוחמי כיבוי אש דיווחים על בית שעולה באש בבניין בן ארבע קומות ברחוב שמואל הנשיא בגבעת שמואל. הכבאים, שזיהו כי מקור השריפה בדירה בקומה השלישית בבניין, פרצו פנימה לבית הבוער וחילצו ממנו גבר בן 53 שסבל מכוויות קשות. פרמדיקים של מד"א נאלצו לקבוע את מותו, ולאחר זמן קצר התבררה זהותו של הקורבן: דוד (דודי) ברסקי - בנה של שושנה אלפרון - אחותו של ראש משפחת הפשע יעקב אלפרון, שנרצח בשנת 2008.
חוקרי המשטרה שהגיעו לדירה הגיעו למסקנה שמותו לא נגרם כתוצאה מאירוע פלילי. דו"ח מטעם חוקר שריפות קבע שברסקי מת ככל הנראה כתוצאה מסיגריה בוערת שהשאיר ליד מיטתו וגרמה לשריפה בבית.
ברסקי היה דמות מיתולוגית ודומיננטית בארגון הפשע של משפחת אלפרון. "דודי היה אמור להיות המנהיג של משפחת אלפרון", סיפר עבריין שהכיר את ברסקי. "הוא היה עבריין עם עקרונות של פעם. הייתה לו דרך חשיבה אחרת משל האלפרונים" (הכוונה ליעקב מנהיג המשפחה, ואחיו ניסים, מוסא, אריה וזלמן).
"דודי לא ספר אף אחד", הוסיף המכר. "היה אלים מאוד, לא ידע מה זה פחד. לא פעם הלך מכות עם בני משפחת אלפרון בגלל שהוא חשב אחרת מהם. היה לו פתיל קצר מאוד, אבל מי שישב איתו אחד על אחד גילה אדם רגיש, חם ואנושי. הוא היה טיפוס שלא אהב שמערבבים אותו. עבריין מהסוג שלא תמצא יותר בעולם הפשע".
בדצמבר 2003 ברסקי הסתכסך עם דודו, ניסים אלפרון, שנפטר לפני כשנה ממחלה קשה. על פי החשד ברסקי ניסה לחסל את אלפרון ואת שומר ראשו כשירה לעברם. "היה סכסוך בין דודי לניסים וראובן (ראובן פרטוש, אחיין שלו). הוא היה עצבני עליו מאוד. הוא היה במכונית שלו. שלף אקדח תשעה מ"מ וירה על ניסים וראובן שנסעו על אופנוע ברחוב מבצע קדש בגבעת שמואל. הוא לא דפק חשבון, גם לא לבני משפחת אלפרון", סיפר גורם בעולם התחתון שהיה מקורב למשפחת אלפרון. "אחרי הירי הוא ירד למחתרת ונעלם לגמרי". אלפרון נפצע באורח בינוני ואילו אחיינו פרטוש באורח קל.
במשך ארבעה חודשים ברסקי היה מבוקש על ידי המשטרה, שערכה אחריו מצוד בכל אזור המרכז. לבסוף כוח של לוחמי ימ"מ איתר את ברסקי בדירת מסתור בעליית גג במושב נופך הסמוך לפתח תקווה. הוא נעצר בחשד לניסיון הרצח של ניסים אלפרון ופרטוש.
דודו אריה אלפרון אמר בבית המשפט בעקבות המעצר: "אם דודי היה פוגע בניסים היינו מקצצים לו את הידיים והרגליים... ניסים היה כמו אבא של דודי. אין שום צ'אנס שניסה לרצוח אותו. המשטרה מנסה להרוס לדודי את החיים. ימח שמה וזכרה של משטרת ישראל".
ברסקי נחלץ מהגשת כתבי אישום מאחר ואלפרון ופרטוש לא התלוננו נגדו ולמשטרה לא היו ראיות לפיהן הוא זה שביצע את הירי. בזמן שהיה בבריחה, ברסקי התעמת עם אחד מבני המושב לאחר שברסקי חשב שהוא שוטר סמוי שבא לעצור אותו וירה לעברו. המושבניק נפצע באורח קשה. ברסקי נעצר והואשם בעבירה של תקיפה ופציעה של חבר המושב והועמד לדין גם בגין איומים על התובע במשפט.
"במשפחת אלפרון פחדו להתעסק איתו", סיפר ר', עבריין שהכיר את ברסקי. "הוא היה מעין עבריין עצמאי שלא אהב לעבוד עם האלפרונים. לא אהב שנתנו לו פקודות מה לעשות. הייתה לו כנופיה אלימה מאוד באזור גבעת שמואל ופתח תקווה. לאחר מכן הוא החל לפעול באזור תל אביב ורמת גן".
ברסקי ישב בכלא במשך שש שנים על עבירות אלימות. בשנת 2006 הוא הסתבך בתקרית אלימה במועדון הלילה "דונה מרטין" בתל אביב. על פי החשד, ברסקי שלף סכין, חתך את אחד המאבטחים במותן ונמלט עד שנמצא כעבור עשרה ימים. אימו שושנה התגאתה אז: "הילדים של משפחת אלפרון לא בורחים אף פעם מהמשטרה".
סנגורו טען בעת הארכת מעצרו של ברסקי כי מרשו השאיר תעודת זהות במקום וחזר למחרת לשלם חשבון השולחן שלו ושל חבריו שחגגו את שחרורו מהכלא. החוקר המשטרתי גילה בבית המשפט: "ברסקי התחבא בעליית גג טחובה שנראית פחות או יותר כמו המחבוא הוא התחבא סדאם חוסיין".
"דוד ברסקי היה מסוכן יותר מיעקב וניסים אלפרון, עבריין אלים מאוד", ציין קצין משטרה לשעבר במחוז תל אביב. "הוא היה יעד בכיר שלנו. הוא נחקר לא פעם על עבירות של אלימות וסחיטה באיומים כלפי בעלי עסקים. אם הוא היה ממשיך בעולם הפשע הייתה לנו בעיה גדולה איתו. שוטרים ותובעים בבית המשפט פחדו ממנו וחששו שיתקוף אותם. אם היינו צריכים להפעיל את לוחמי הימ"מ כדי לעצור אותו זה מראה עד כמה הוא היה מסוכן".
בנובמבר 2008 ראש המשפחה, יעקב אלפרון, חוסל באמצעות מטען חבלה שהופעל במכוניתו. הציפייה שברסקי ייקח את המושכות וייכנס לנעליו של יעקב התבדו לחלוטין ואימפריית הפשע המשפחתית התפרקה מכוחה בעולם התחתון.
בשנים אחרונות ברסקי נטש את עולם הפשע. הוא התחזק מבחינה דתית וחזר בתשובה. מאז הוא הספיק להתגרש והתמודד עם האבל על מותו של בנו ראובן. "מותו של הבן שלו ריסק אותו לחלוטין", סיפר מקורב לברסקי, "הוא איבד הרבה מאוד נכסים וכסף שהיה לו".
ברסקי עבר להתגורר בבית אימו שושנה בגבעת שמואל, שבו מצא את מותו. באותו ערב טרגי האם שושנה לא הייתה בבית והסיגריה הדולקת שהשאיר סיימה את חייו.