זו הייתה אחת מפרשות הריגול שהסעירו לפני כמה שבועות את המדינה. שבעה תושבי חיפה והקריות, בהם האב שעמד בראש הרשת ובנו הקטין, הואשמו על ידי הפרקליטות במחוז חיפה בעבירות חמורות מאוד של סיוע לאויב בזמן מלחמה. אלא שהעונש המקסימלי על סעיף האישום "סיוע לאויב בזמן מלחמה" הוא עונש מוות. כעת סעיף האישום עורר דיון לא צפוי - והוביל לבקשה חריגה של הפרקליטות - מראש לא להטיל על הנאשמים עונש מוות אם יורשעו.

השבעה מואשמים כי צילמו בסיסי צבא ומקומות אסטרטגיים רגישים ברחבי המדינה. בין השאר הם צילמו גם את בסיס חטיבת גולני סמוך לבנימינה, שבו התפוצץ כטב"ם על גג חדר האוכל וגרם למותם של חיילים ולפציעתם של עשרות בדרגות שונות. התמונות, הסרטונים והמידע הועברו למפעילים איראניים העובדים עם גורמי מודיעין בצבא איראן. המודיעין שאספו סייע לאיראנים לתקוף מטרות צבאיות ורגישות ברחבי הארץ.

הנאשם המרכזי וראש החוליה הוא אזיז ניסנוב (43), שהיה בקשר עם המפעילים האיראניים, ופעל לצירוף חברים נוספים לחוליה. הנאשם השני - הוא אלכסנדר סדיקוב (58) ששימש כסגנו של ניסנוב, והיה אחראי בפועל על ניהול החוליה וחלוקת המשימות והתשלום בין חבריה. הנאשם השלישי קטין ששימש כאיש הביצוע העיקרי במשימות הצילום ושליחת התוצרים למפעילים האיראניים. נאשם קטין נוסף עסק במשימות צילום, שליחת תוצרים וקבלת כספים מהסוכן האיראני. הנאשמים הנוספים בפרשה הם - יגאל ניסן (20), בנו של הנאשם ניסנוב, ויצ'סלב גושצ'ין (46) וייבגני יופה (47) מנוף הגליל.

"מדובר ברשת שפעלה עם גורמי מודיעין באיראן עבור בצע כסף וחבריה סיכנו באופן ממשי את ביטחון המדינה וגרמו נזק עצום. הם העבירו מידע רגיש מאוד. סעיפי האישום נגדם כוללים גם עונש מוות לאור חומרת מעשיהם", הדגישו גורמים בפרקליטות ובמשטרה מיד לאחר חשיפת הפרשה. 

אלא שלאחר שהשופטים קראו את כתב האישום והבחינו בסעיף של סיוע לאויב בזמן מלחמה - הם הזמינו את התביעה לדיון ודרשו לדעת האם היא עדיין מתעקשת על סעיף האישום שכולל עונש מוות - אחרת בית המשפט יצטרך להקים הרכב מיוחד על פי החוק.

אלא שבימים האחרונים בפרקליטות נסוגו מהאפשרות שהם ידרשו לגזור על הנאשמים עונש מוות במידה ויורשעו באישומים נגדם. בדיון שהיה בבית המשפט המחוזי בחיפה הדגישו בפרקליטות: "אין לנו כוונה לדרוש עונש למוות ולכן אין מקום להרכבת הרכב מיוחד לדון בתיק".

במידה ובפרקליטות היו מתכוונים לדרוש עונש מוות על הנאשמים, הרי שבית המשפט היה אמור להקים הרכב מיוחד שידון בתיק בראשות שופט עליון ושני שופטים מחוזיים. השופטים הבהירו כי בניגוד למקרים שהיו בעבר בסוגיות דומות, הרי שמדובר ברשת ריגול שהעבירה במהלך המלחמה מידע רגיש המסכן את ביטחון לגורמים מודיעיניים באיראן.

ישראלים חשודים בריגול לאיראן (צילום: reuters)
ישראלים חשודים בריגול לאיראן | צילום: reuters

השופטים ציינו בהחלטתם להקים הרכב רגיל ולא מיוחד כי עמדתה המשפטית של התביעה אינה חפה מקשיים וכי בית המשפט אינו יכול להתעלם מהאמור בכתב האישום ודחיית עמדת התביעה בנוגע להסרת הדרישה לעונש מוות עלולה לגרום להשלכות מרחיקות לכת. "בהינתן הצהרת התביעה כי אינה מתכוונת לעתור להטלת עונש מוות הרי שבית המשפט אינו כבול לעמדה זו", הדגישו השופטים.

משמעות הצהרתם של השופטים היא שהם לא מתכוונים לשנות את ההרכב וכי בכוחם להטיל על הנאשמים עונש מוות אם יורשעו. רוב הנאשמים מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית. הסנגורים טרם קיבלו את כל חומרי החקירה, ולכן משפטם של הנאשמים עשוי להתעכב במספר שבועות.