בשבת בשעות הבוקר רס"ב חנניה בנימין, מש"ק בתחנת משטרת רהט המתגורר באופקים, התעורר למשמע צרורות של ירי ברחובות העיר. "לקח לי כמה רגעים להבין שמדובר במחבלים שפשטו על אופקים ונכנסו פנימה כדי לרצוח אזרחים. זה תרחיש שהתאמנו עליו אבל לא האמנו שהוא יקרה", סיפר בנימין, "שמתי עליי בגדים, לקחתי שני אקדחים אחד פרטי ושל העבודה, ארבע מחסניות ונכנסתי לטנדר המשטרתי שמשמש אותי לצרכי העבודה ויצאתי החוצה לסייע לכוחות שהיו בעיר. בחוץ נתקלתי בח"כ אלמוג כהן שיצא עם רובה כדי לסייע לשוטרים להילחם במחבלים".
בנימין, שהיה בחופשה, הבין מהר מאוד שיש מספיק כוחות מאורגנים של המשטרה באופקים הנלחמים במחבלים והחליט לנסוע לכיוון חניון רעים, שם פשטו מחבלים על אלפי חוגגים במסיבה. באותה שעה התקבלו הודעות רבות בקשר על פצועים רבים הזקוקים לעזרה ועל קרבות עזים עם מחבלים.
"בקשר אני שומע שיש הרבה פצועים באזור רעים. אני לוקח איתי לוחם מג"ב שמתארגן מהר יחד עם קצין משטרה ואנחנו נוסעים לחלץ פצועים. בקשר אני שומע את ג'יי אר (הכוונה לג'י.אר דוידוב - מפקד תחנת רהט שנהרג בקרב עם מחבלים) שמודיע שהוא בדרך לפקד על האירוע ברעים. הבנו שהכל קרס, שרק השוטרים בשטח", שחזר בנימין, "הגענו לבסיס אודים ליד אופקים, אין לנו הרבה תחמושת. כמה אקדחים ורובה וכמה מחסניות. אנחנו מגיעים לאזור רעים ואז מתחילים לשרוק עלינו כדורים מכל הכיוונים. ירי של טילי אר.פי.ג'י. בשלב מסוים הטנדר המשטרתי נפגע, הגיר לא עבד. הצלחנו לחלץ כמה פצועים. אחת הפצועות ביקשה שנבדוק מה קורה עם החבר שלה במיגונית. אני יוצא החוצה תחת אש מגיע ומגלה גופות שרופות. אני שותק. לא יכול לדבר. אני מבחין שהטנדר לא סוחב. הגיר לא מתפקד. איכשהו סחבנו עד לכיוון המסיבה ברעים. אנחנו מבחינים בשישה אופנועים של מחבלים. חברנו לקצין צה"ל שהיה ליד טנק ובסמוך לו שלושה שוטרים ועשרות חוגגים שמצאו מקום מסתור וכמה מעובדי הניקיון שתפסו מחסה מאחורי העצים. השוטרים גילו אומץ רב וירו לעבר המחבלים כדי להרתיע אותם שלא יגיעו. מחבלים רבים לבושים במדים של צה"ל נהרגו".
הבנתי כי עלי לחלץ את המבלים במסיבה במהירות
בנימין סיפר כי בשלב זה הבין כי עליו לחלץ את המבלים מהמסיבה במהירות. "אני ושניים שהיו איתי, קצין משטרה ולוחם מג"ב, מתחילים לחלץ צעירים ושוטרים שהיו תחת אש מחוץ לחורשה שבה הייתה המסיבה. עברנו בין כל כלי הרכב של החוגגים שברחו כדי למצוא מכונית או טנדר שנוכל להניע אותו ולחלץ את הפצועים מהמקום", ציין בנימין. "באחד המקרים נתקלנו בילדה ששכבה מתה מתחת למכונית. הלב נשבר אבל אנחנו חייבים להמשיך להציל את מי שנשאר בחיים. מכוניות רבות עלו באש. בחלק מכלי הרכב לא היו מפתחות ובאלה שהיו לא היה קוד. בסוף אתרנו טנדר עם גיל רגיל הצלחתי להניע אותו ולחזור לשטח כדי לחלץ את הצעירים והשוטרים".
בנימין ושני האזרחים שהתלוו אליו החלו לחלץ תחת אש את הצעירים החוצה מהתופת. "כל פעם לקחנו קבוצה של צעירים מחוץ לחורשה מעלים אותם לטנדר ומעלים אותם לתחנת הדלק ברעים וחוזרים בחזרה. הייתה שוטרת שבכתה לי שיש לה ילדים קטנים והם צריכים אותה ושלא נפקיר אותה. הבטחתי לכולם שנוציא אותם", סיפר בנימין. "השוטרים וקצין צה"ל ירו לעבר המחבלים והצליחו מידי פעם לנטרל אותם כשאנחנו מחלצים את הצעירים והשוטרים שהיו במקום".
לדברי בנימין, הוא ואנשיו חילצו 150 צעירים מהמסיבה וכמה שוטרים ששרדו את התופת. "באחד המקרים הצלחנו לאתר בחורשה קבוצה של צעירים שפחדו להגיע אלינו כי הם חשבו שאנחנו מחבלים המחופשים לחיילים. צעקתי להם שיירגעו, שאנחנו שוטרים, שאין להם מה לדאוג", סיפר בנימין, "הרגענו אותם, נתנו להם בקבוקי מים ופחיות קולה כדי שלא יתייבשו. גם אותם חילצנו לתחנת הדלק ברעים ושוב חזרנו לחלץ את השוטרת ושאר השוטרים והצעירים שהיו בזירת הטבח".
במשך חמש שעות בנימין, בסיוע קצין צבא ושוטרים, חילצו את הצעירים עד שהגיעו לבסוף כוחות צבא שהצליחו להשתלט על האירוע והכניעו את מרבית המחבלים. "בגלל שלקחנו קלצ'ניקובים של מחבלים נתקלנו בחיילים שחשבו שאנחנו מחבלים ובמזל רב הם לא תפרו אותנו ואת הצעירים שחילצנו. צעקתי להם שאני שוטר ואז הם קצת נרגעו ובנס לא ירו עלינו" , סיפר בנימין, "בדרך ראינו גופות שרופות, אנשים ללא דופק, זרוקים בשולי הכביש, מראות קשים מאוד. אספנו פצועים ועזרנו לכל מי שיכולנו במעט האמצעים שהיו לנו".