השבוע נחשפה התוכנית חדשה של פרקליטות המדינה לעדכון נפגעי עבירה על התקדמות הטיפול בתיקים. ראשית, ראוי לברך את הפרקליטות על כך שהיא חושבת על נפגעי העבירה. נפגעי העבירה הם הציבור הכי חלש בתהליכים הפליליים. את המדינה מייצגים הפרקליטות, התביעות או המשטרה. את החשודים והנאשמים לרוב מייצגים סניגורים. את רוב נפגעי העבירה אף אחד לא מייצג. מכך יוצא, שלרוב יש להם המון שאלות על התהליך וחוסר הבנה. החלק שהכי קשה לנפגעי העבירה להבין ולהתמודד איתו הוא משך הזמן שלוקח להליכים להגיע לכדי סיום.
התוכנית אותה הציגו ראשי הפרקליטות כוללת בניית צוות מיוחד ייעודי לליווי וטיפול בנפגעי עבירה. במסגרת הצוות, תגייס הפרקליטות לשורותיה, לראשונה, עובדים סוציאליים שיצטרפו למערך. הרעיון כשלעצמו הוא נפלא, אך הוא אינו מתמודד עם מספר בעיות.
ראשית, הבעיה הגדולה ביותר של הפרקליטות הוא העומס האדיר שמוטל על הפרקליטים (זה עוד לפני שדיברנו על התביעות של המשטרה הסובלות מעומס גדול יותר). הפרקליטים עובדים בעומסים אדירים ונדמה שאפילו אם יכפילו את כמות הפרקליטים הקיימים עדיין המערכת תישאר עמוסה מאוד. העומס האדיר על הפרקליטים מתחבר לקושי הכי גדול שיש לנפגעי העבירה – הזמן הרב שלוקח לתהליכים להסתיים ובמיוחד הזמן הרב שלוקח לפרקליטות להגיש כתבי אישום.
ראוי לומר, כי לו הפרקליטות הייתה מקבלת החלטות מהר יותר, כך ניתן היה להתמודד עם הקושי הגדול ביותר של נפגעי העבירה. צריך להדגיש, כי הפרקליטות יכולה להשתפר ולהתייעל אך עדיין כמות העבודה המוטלת על פרקליטים היא אדירה ולא פרופורציונלית ביחס לכמות כוח האדם המטפל בתיקים.
מכאן, שללא תוספת משמעותית של פרקליטים והפחתת העומס המוטל עליהם, לא ניתן יהיה להשיג שיפור בשירות לנפגעי עבירה – הם בסה"כ יקבלו עוד אנשים שיענו להם מהר לטלפון ולדוא"ל אך לא תהיה בפיהם בשורה, רק אמירה שיש עומס והדברים לוקחים זמן רב.
מעבר לכך, נפגעי עבירה לא יוכלו, מעשית, לקבל שירות למצוקה שלהם מעובדי הפרקליטות. מניסיון רב בייצוג של נפגעי עבירה, הם זקוקים להמון ליווי, הכלה והסברים. קשה להאמין שצוות של חמישה, עשרה ואף יותר מכך, יוכל לתת מענה הולם לקושי של נפגעי העבירה בכל הארץ. פעמים רבות נפגעי העבירה זקוקים לאוזן קשבת ואף לגורם טיפולי של ממש שייתן להם מענה. פעמים רבות נפגעי העבירה אינם מבינים את התהליכים והם זקוקים למישהו שישב איתם ויסביר להם, שלב שלב בתהליך, איך ההליך הפלילי מתנהל. הם זקוקים למישהו שיסביר להם למה לצפות, מה צפוי לומר הנאשם ולמה הם לא צריכים לכעוס או להיעלב מהדברים האלו. אלו רק דוגמאות בקצה המזלג לליווי שזקוקים לו נפגעי עבירה ולא נראה שיהיה אפשרי שפרקליטות תוכל לתת מענה לכך.
מעל לקשיים שהוצגו עד כה, יש קושי שכרוך בקשיים המתוארים מעלה והוא נלווה למצב הציבורי ולשיח הציבורי בעניין הפרקליטות והוא האמון לו זוכה הפרקליטות מהציבור. אין זה סוד שהפרקליטות נמצאת תחת מתקפה ציבורית בתקופה האחרונה והיא מצוייה במלחמה על התדמית שלה. מעבר לבעיה התדמיתית מהעת האחרונה, באופן כללי בשנים האחרונות המערכת המשפטית סופגת מתקפות מצד הציבור על האופן שבו היא מטפלת בעבריינים – חלק מהביקורת היא כלפי סגירת תיקים, חלק מהביקורת כלפי עונשים שמטילים בתי המשפט וחלק מהביקורת מופנית כלפי הפרקליטות שמסכימה לעונשים או הסדרי טיעון מקלים.
ראוי לומר, שפעמים רבות לפרקליטות ולבתי המשפט יש סיבות טובות מאוד לעונש מקל, הסדר טיעון מופחת בחומרתו או סגירת תיק שעשויה להרים גבה. הקושי היחיד שאין גורם שמתווך את הסיבות לכך לנפגע העבירה. במקרים כאלו, הגורם שיכול להעביר את המסר בצורה הטובה ביותר ולתווך לנפגעי העבירה את הסיבות לכך הוא עורך הדין הפרטי, שמונה על ידי נפגע העבירה עצמו לייצגו ונהנה מהאמון של נפגע העבירה.
מכאן, שאל לפרקליטות לנסות לזלוג למחוזות לא לה. עדיף לה להגביר את האמון במערכת על ידי חיזוק המערך הפנימי בטיפול בתיקים עצמם. האמון הציבורי יחזור מעצמו.
הכותב הוא עורך דין, מומחה למשפט פלילי
