סאגת שחרורו של צבי גור (73), רוצח הילד אורון ירדן, נמשכת. לאחר שבחודש שעבר החליטה ועדת השחרורים שלא לשחררו מהכלא בנימוק כי "שחרורו עלול לסכן את משפחת הקורבן לנוכח מאפייני אישיותו והיותו של האסיר אדם חסר מצפון מניפולטיבי ובלתי יציב", יערך בחמישי הקרוב דיון נוסף בעניינו לאחר בקשת עורכי דינו, שטוענים כי מצבו הבריאותי התדרדר מאז אותו דיון וכעת מצבו סופני.

גור נשפט למאסר עולם ובשנת 1999 נקצב עונשו עד ל-2025. בשנה שעברה ביקש מוועדת השחרורים לשחררו לאחר ניכוי שני שליש ממאסרו, אך חזר בו בהמלצת יו"ר הוועדה. כעת מנסה גור באמצעות פרקליטיו להשתחרר שוב בנסיבות רפואיות.

גור הוא האסיר הוותיק בשב"ס. 40 שנה הוא יושב בכלא בגין הרצח האכזרי שביצע ב-8 ביוני 1980, אז חטף את הילד אורון ירדן מביתו בסביון ודרש כופר עבור שחרורו. בטרם אסף את הכסף שהמשטרה השאירה במקום שנקבע מראש גור חנק למוות את ירדן וזרק את גופתו בשדה סמוך. חמש שנים לאחר תחילת ריצוי מאסרו בעודו מצייר על חומות כלא רמלה במסגרת עבודות האסירים, הוא נמלט ונתפס לאחר מצוד ממושך

כאמור, בחמישי הקרוב צפוי להתקיים דיון נוסף בנושא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם יטענו הפרקליטים כי חוות הדעת של רופא שב"ס קובעת כי תוחלת חייו של גור נעה בין שלושה לעשרה חודשים. במסגרת זו עורכי דינו יביאו עימם בין השאר המלצה של רופא שב"ס במחוז מרכז של שירות בתי הסוהר, סגן גונדר ד"ר רמי פרנקל, שנכתבה בחודש אפריל האחרון.

במסגרת חוות הדעת שהוגשה לוועדת השחרורים באפריל, קבע ד"ר פרנקל כי יש לשחרר את גור בעקבות מצבו הרפואי שבגינו הוא עובר טיפולים כימותרפיים ועקב הסכנה הנשקפת לחייו מהתפרצות מגפת הקורונה "אבקש שחרור האסיר מטעמי בריאות", כתב ד"ר פרנקל.

אך כחודש לאחר מכן, ב-7 במאי, אותו ד"ר פרנקל טען שמצבו הבריאותי של גור השתפר והוא יכול לקבל טיפול רפואי בכלא ולא צריך לשחררו. חוות הדעת הזאת, בסופו של דבר, הביאה את וועדת השחרורים לא לאשר את שחרורו. מה השתנה בין חוות הדעת הראשונה לשנייה? בשב"ס מסרבים לנמק "מחשש להפרת חסיונו הרפואי" (תגובה מלאה תובא בהמשך).

"לאור הממצאים האחרונים בבדיקות ההדמיה אשר הראו שיפור במצבו של האסיר ונכון לעת הזו אין בהמשך שהותו בבית הסוהר מלסכן את חייו", נכתב בחוות הדעת השנייה, "ושירות בתי הסוהר יחד עם גורמי הרפואה בקהילה יודעים להעניק לאסיר את הטיפול לו הוא נדרש", כתב ד"ר פרנקל.

שחרורו של גור היה אמור לגרום לרעידת אדמה משפטית שכן הפרקליטות לאורך כל השנים באופן עקבי התנגדה לשחרורו מהכלא בנימוק שהוא אדם מסוכן העלול לפגוע בבני משפחת ירדן שאת בנם חטף ורצח כשהיה בן שמונה. כעת, תצטרך להכריע וועדת השחרורים פעם נוספת האם לתמוך בעמדת המדינה ומשפחת ירדן, או לשחרר את גור לאחר 40 שנה.

משב"ס נמסר: "מחשש להפרת חסיונו הרפואי של האסיר לא נוכל להתייחס לנימוקים הרפואיים של חוות הדעת. יחד עם זאת נציין כי חוות הדעת נכתבו במועדים שונים ומשקפים את מצבו הרפואי במועד הבדיקה ואת דעתו המקצועית של הרופא במועד כתיבתן".

מעו"ד אייל אלון ודן כ״ץ, פרקליטיו של גור, נמסר בתגובה: "למען הדיוק העובדתי, מי שהגיש את הבקשה לשחרור דחוף ממניעים רפואיים זה שירות בתי הסוהר באמצעות רופא שב״ס. בבקשה צוין כי מדובר באסיר חולה סרטן סופני עם פיזור גרורתי חמור ובעל מחלות רקע נוספות. בן 73 ונמצא בכלא כארבעים שנה. רופא שב"ס הסביר באריכות תוך הסתמכות על חוות הדעת של בית החולים הממשלתי אסף הרופא מדוע יש לשחרר את האסיר מבחינה רפואית, ולאור מצב החירום. עוד ציין כי תוחלת החיים מוערכת במספר חודשים בודדים מיום גילוי המחלה. כיום מוגדר האסיר כסיעודי מורכב הזקוק לסיוע 24 שעות ביממה בפעולות הכי בסיסיות של אדם. הטענה לפיה מצבו 'משתפר' ככול שחולפים הימים ראוי שלא הייתה נטענת, וניכר כי לא נסמכת על אדנים רפואיים בלבד. כל חולה סרטן בעולם מצבו מחמיר ורק כאן המצב 'משתפר'. אין שום הסבר הגיוני מדוע לפני כחודשיים לא היה ניתן כלל ולהחזיק ולטפל באסיר במסגרת שבס וכי שהותו בכלא מסכנת אותו באופן משמעותי וכעבור חודש וחצי שמצבו מחמיר המחלה מתפשטת ומכרסמת את גופו ניתן לטפל בוא במסגרת שבס. צר לנו שהתערבבו שיקולים רפואיים טהורים עם שיקולים אחרים דבר המחייב לטעמנו בדיקה יסודית. מדובר באדם חולה מאד בסוף ימיו ללא כל סיכוי לריפוי או הקלה ונכון וצודק אחרי 40 שנה בכלא שאת ימיו האחרונים יעשה בביתו. מצבו היום סיעודי לגמרי ורק מחמיר מיום ליום".