אבישג מנשה, תושבת ראשון לציון, מצאה את עצמה בסרט אימה כשחזרה הביתה באמצע הלילה. כשנכנסה לתא המעלית הגיח לפתע בחור אלמוני שהחזיק בידו אקדח עם גז פלפל. הוא ריסס לתוך המעלית וניסה לנעול אותה בפנים. אחרי מאבק היא הצליחה לפתוח את הדלת והתוקף נמלט מהמקום.

הבוקר סיפרה אבישג, "חזרתי באחת בלילה מיום הולדת של חברה, הכי רגיל בעולם. הלכתי מהחנייה לכיוון הבית, דיברתי עם החברה בטלפון, ואיך שדלת המעלית נסגרה הרגשתי שמישהו פותח לי אותה. משהו לא סביר, בטח בשעה הזאת. מהרגע שראיתי יד עם אקדח בתוך המעלית הבנתי שאני נמצאת בסרט לא טוב, והתחלתי לצרוח".

"הייתי בטוחה שהוא הולך לירות עליי. עם כל מה שקורה עכשיו ברחובות, זה ממש מפחיד. ואז ראיתי גז פלפל בצבע חום יוצא לכיוון הפנים שלי. צרחתי את החיים שלי, כל מה שחשבתי עליו זה לצאת מהמעלית. פחדתי להתעלף, לאבד את ההכרה, להיתקע שם".

הוא מנע ממך לצאת, חסם את הדלת.
"הוא ממש דחף. בדיעבד לא ידעתי שהוא מנסה לחסום את הדלת, פשוט דחפתי אותה בחוזקה. לא ידעתי שהוא שמה".

מישהו מהשכנים שמע אותך?
"אף אחד לא שמע כלום. ברגע שקלטתי שהוא עזב את הדלת, התחלתי לרוץ. עליתי שש קומות בעשר שניות, בחושך, בוכה וצורחת. כל מה שחשבתי עליו זה שאני חייבת להגיע הביתה ושהוא לא רודף אחריי".

מה הוא רצה ממך? הוא אמר לך משהו בזמן שריסס?
"זאת השאלה הכי גדולה. לא דיברתי איתו, ברגע שראיתי אותו התחלתי לצרוח. ראיתי רק את הגב שלו כשהוא ניסה לצאת מלובי הבניין, לא יותר מזה. תודה לאל שזה נגמר ככה. השאלה הכי גדולה שכולנו שואלים עד היום זה מה הוא רצה, מה הוא ניסה לעשות. אף אחד לא יודע, אף אחד. רק אלוהים יודע".

מתי הוא התחיל לעקוב אחרייך?
"הוא עקב אחריי מהחנייה, חיכה שאכנס לבניין ואז לתוך המעלית".

המשטרה מחפשת אחריו?
"המשטרה באה לפה, עשתה חיפושים, השוטרים הסתובבו בכל הרחובות חצי שעה ולא מצאו שום דבר. ברגע שהיה לנו את הסרטון הלכנו למשטרה כדי לתת להם ולהגיש תלונה. זה בידיים שלהם, הם הפיצו את הפנים שלו בכל מקום שהם יכולים".

איך את אחרי האירוע הזה?
"אני בסדר, מודה לאלוהים שזה באמת נגמר ככה ולא בצורה הכי נוראית שיכולה להיות. יש לי מזל משמיים. אני לא נותנת לזה לנהל אותי, אבל יחד עם זאת כשאני חוזרת מאוחר הביתה אני מבקשת מבעלי שיירד לקחת אותי מהאוטו. זה מאוד מפחיד, לא אשקר, לדעת שמישהו עקב אחרייך בבית שלך. אני לא נותנת לזה להיכנס לנבכי נשמתי, תודה לאל אני נאחזת בזה שככה זה נגמר. החיים ממשיכים".