סגנית נשיא בית משפט השלום בקריית שמונה, השופטת דוניא נאסר, הרשיעה את העבריין ראמי הייב בגין גביית דמי חסות וסחיטה באיומים של קבלן מצפון הארץ שסירב לשלם לו פרוטקשן.

התיק עצמו חושף הצצה נדירה לעולם הפרוטקשן. רבים מהנפגעים מהתופעה הקשה הם קבלנים בתחום התשתיות והבנייה ובעלי חברות הנדסה, שנאלצים בלית ברירה לשלם דמי חסות לעבריינים מחשש שיישרפו להם את בתי העסק, יגנבו מהם ציוד יקר ויגרמו להם נזקים כבדים במיליוני שקלים.

פרשת הסחיטה של הקבלן על ידי הייב החלה לפני כשנתיים. הייב, לפי כתב האישום שהגישה נגדו פרקליטות מחוז צפון, קבלן בניין ובעל חברת הנדסה, עסק בבניית מרכז רפואי בקרית שמונה. לא פעם נהג להישאר עם העובדים שלו באתר כדי למנוע מעבריינים לפשוט על המקום, לגנוב ציוד או לגרום נזק.

הייב פנה למנהל העבודה באתר והציג את עצמו כשומר החדש של המקום. "הכרנו עכשיו. אתה תחזור למשרד, תעשה את העבודה שלך. ואני אעשה את העבודה שלי", אמר הייב למנהל. המנהל ניסה להבין מה הייב רוצה ממנו וזה השיב בנחרצות: "אני פה מהשמירה, שומר על האתר".

מנהל העבודה באתר ומנהל חברת הבנייה הבינו במהרה שהייב רוצה מהם דמי חסות. הם סירבו לשלם לו ואחד מהם אף צילם את מספר מכוניתו. הייב, נכנס למשרד ודרש מהמנהל למחוק את התמונות שצילם.

"אני הקבלן ואסור לך להיכנס לפה", אמר מנהל החברה להייב. בין השניים התפתח ויכוח קולני, ואז הייב שאל אותו: "מי שומר פה? אם המקום הזה נשרף או יישרף הלילה? אתה תבוא לטובא (הכוונה לישוב טובא זנגריה) תנשק לי את הרגל".

הקבלן לא הגיב לאיום, והתקשר למשטרה לדווח על המקרה. ניידת משטרה הגיעה למקום. הייב סירב להתלוות עם השוטר לניידת, ניסה למנוע ממנו לעצור אותו בטענה שהוא הגיע לאתר לאכול צהריים. הייב נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין גביית דמי חסות ושיבוש הליכי משפט.

פרקליטו של הייב, עו"ד זוהר ארבל, טען במהלך המשפט שיש לזכות אותו משום שמדובר בתלונת שווא. אלא שהפרקליטות הציגה בפני השופטת עדי ראייה שחיזקו את האישומים נגד הייב לפיהם הוא הגיע לאתר הבנייה על מנת לגבות דמי חסות ולא "לשבת לאכול ארוחת צהריים" כפי שטען.

מנהל העבודה, שחשש להעיד במשפט ונאלץ להגיע לדיון לאחר שהתביעה הוציאה נגדו צו הבאה, סיפר בעדותו: "התקשרתי למוקד 100. ענתה המוקדנית. אמרתי לה שמישהו רוצה ממני 'חוואה' (מילה נרדפת בערבית לדמי חסות)". בתמליל בין המנהל למוקדנית נחשף שאמר לה: "הוא רוצה חוואה. שמירה. הוא רוצה שמירה על האתר".

לדברי המנהל, כאשר הוא התקשר למשטרה הוא הרגיש מאויים. "כל האווירה הייתה אווירה לא נוחה וגם אווירת איום. אם לא הייתי מרגיש נוח  לא הייתי קורא למשטרה... לא הייתה אווירה נוחה".

המנהל ציין שאמר לנאשם הייב שהוא לא צריך שומר בלילה לאתר. "בסוף הוא אמר לי אתה תתחרט. אני שמעתי את השם שלך. אני אטפל בך", העיד. "חוואה זה שדורשים ממך כסף סתם, וגם השמירה בעצמה היא בגדר חוואה כי בפועל הוא לא שומר וסתם משלם כסף סרק".

החוקר שחקר את הפרשה העיד בבית המשפט כי הקבלן היה מפוחד מאוד בעת שמסר עדות נגד הייב. "היה מאוים ממש. סיפר על הפחדים שלו. שיתף עליו ועל המשפחה. על מה שעובר עליו. שיש לו עוד שני אתרים ושהוא מפחד כאילו מה יקרה הלאה", העיד חוקר המשטרה.

בהכרעת ציינה השופטת כי הסיטואציה אליה נקלע המנהל באתר הבנייה הייתה מפחידה, מלחיצה  ועשויה לגרום למצוקה. השופטת קיבלה את עמדת הפרקליטות וקבעה כי על סמך העדויות הייב הגיע לגבות דמי חסות והרשיעה אותו. גזר הדין יינתן בעוד כמה חודשים.